מסרטנים את הצפון

שלושה מתושבי נהריה, בסיוע הקליניקה להגנת הסביבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הגישו השבוע תביעה לבית משפט השלום בחיפה נגד עיריית נהריה, בגין התרשלותה בטיפול וסילוק מפגעי אסבסט בעיר.

השלושה טוענים כי למרות שהמשרד להגנת הסביבה הקצה לעירייה מיליוני שקלים לסילוק מצבורי האסבסט, לא פונה האסבסט ואף נגרם נזק לתושבים בשל ניסיונותיה הרשלניים של העירייה. בשל כך מבקשים התושבים מביהמ"ש שיפסוק להם פיצויים כספיים בסך 150 אלף שקלים, עקב הסבל שנגרם להם כתוצאה מהתרשלות זו.

זהה את האויב

האסבסט הוא שם כללי לקבוצת חומרים טבעיים שאינם מתכלים בטבע, הנבדלים זה מזה בהרכבם, כגון: אסבסט לבן, אסבסט כחול ואסבסט חום. כיום האסבסט הגולמי אסור לייבוא בארץ, פרט לכמות מצומצמת ביותר של מוצרי אסבסט-צמנט ומוצרי אסבסט שונים, בכמויות מוגבלות וברישוי. האסבסט מופיע בטבע כמינרל עשוי סיבים, והוא נכרה במחצבות בארצות שונות בעולם, ולא בישראל. האסבסט הוכח כמסרטן ונכלל ברשימה של חומרים המוכרים כמסרטנים לבני אדם בארץ, כפי שקבעה הועדה הבינמשרדית לחומרים מסרטנים. אחת המחלות החמורות שנגרמות עקב חשיפה לאסבסט היא המזותליומה - סוג של סרטן הפוגע בקרום הריאות או בקרום הלב. מחקר שנעשה בשנת 2000 נמצא כי הסיכוי לחלות במזותוליומה לאנשים שחיים בטווח של 200 מ' מתעשיות הקשורות באסבסט עומד על פי 11.5 מהאוכלוסייה הכללית.

מוכי אסבסט

בשנת 1952, הוקם בנהרייה "איתנית", מפעל האסבסט הראשון בישראל. המפעל ייצר אסבסט צמנט לבנייה וצינורות מים. עם הזמן, נעשה שימוש באסבסט גם לחומרי בידוד לרכב, תקרות אקוסטיות וגגות. בשנות ה-60, במקום לטמון את האסבסט, המפעל מכר אותו במקום כורכר; במלים אחרות, הוסיפו לאסבסט מלט ועשו מזה כבישים ושבילים. בסוף שנות ה-70, הופיעו הסימנים הראשונים לתופעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לאסבסט. ממשלת ישראל הכירה בנהריה ובגליל המערבי כאזור מוכה אסבסט ובנובמבר 2005, פורסם "קול קורא" לתמיכה כספית להפחתת האסבסט. הרשויות המקומיות היו צריכות להגיש את הצעותיהן עד לינואר 2006. עד לתאריך הנקוב, לא הוגשה למשרד כל הצעה.

"הילדים שלנו נושמים אסבסט"

לאחר שכל פעולה לא נעשתה, עתרו בפברואר השנה עמותות "נהרייה סביבה וחיים" ו"אדם טבע ודין" לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נגד עריית נהרייה והמשרד להגנת הסביבה על הטיפול הרשלני במפגע האסבסט בנהריה. אורית רייך, מנהלת "נהרייה סביבה וחיים", מסבירה: "בנהריה עיקר הבעיה היא בקרקעות. הקרקע פעילה והאסבסט עולה לאוויר. בזמנו תבענו את המפעל אבל בגלל פרט טכני שולי ומטופש שבו נאמר לנו שלא שלחנו את הבקשה בזמן, בזה נגמר העניין. עכשיו כשכבר גיבשו תכניות והקציבו את השלושה מליון, לא עשו עם הכסף כלום." מפקח האסבסט אשר אושרה עבודתו על ידי הוועדה הטכנית לאבק מזיק, נטש את הפיקוח ואת עבודות פינוי האסבסט במפתיע.

"העבודה למעשה בוצעה בחלקה," מספרת רייך; "עשו סקר קרקע, ולנו לא נמסרו מה הם תוצאות הסקר. הכספים נעלמים וערמות האסבסט לא סולקו. ראש עיריית נהריה אינו מוכן לשתף פעולה עם נציגי המשרד להגנת הסביבה באשר לטיפול באסבסט, אינו מוכן לתאם את הגשת התוכניות עם הגופים האמורים לטפל בבריאות תושבי העיר; אינו מעביר מידע למשרד ולא לתושבים המודאגים הפונים אליו לקבלת מידע על עתיד חייהם. עשר שנים מבזבז ג'קי סבג ראש העיר כספי ציבור על עתירות מיותרות ומכשולים במקום לעשות הכול על מנת לחסל את המפגע הקשה הזה. מר סבג אינו מבין כי מדובר בחיי אדם, וכי ילדים אשר נושמים היום סיבי אסבסט עלולים לחלות בעוד 30 שנה בסרטנים ממאירים. עשר שנים אנחנו כבר במאבק לחשוף את הבעיה". התביעה הוגשה ובית המשפט החליט על הקמת גוף מיוחד שיטפל במפגעי האסבסט בנהריה.

"חוסר אכפתיות ורשלנות בלתי נסבלת "

השבוע, כחצי שנה לאחר הקמת הוועדה המיוחדת על-ידי בית המשפט, שלושה מהתושבים החליט שנמאס להם. הם מצאו חיזוק בסיוע של הקליניקה להגנת הסביבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובפרופסור אליהו ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית בהדסה עין כרם בירושלים, שהוסיף את חוות דעתו לכתב התביעה: "מחקרים מראים כי הסיכוי של תושבי עכו ונהריה לחלות במחלות כתוצאה מחשיפה לאסבסט, הינו גבוה ב-250%, מזה של תושבים במקומות אחרים בארץ. על פי נתונים שנמסרו ממנהל רישום הסרטן הלאומי עולה כי שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר בישראל הינם בעכו ונהריה".

הקליניקה להגנת הסביבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים מחזקת אף היא את התביעה בסכמה כי "המסקנה המתבקשת...הינה כי אין מדובר רק בהתנהלות איטית ומסורבלת של עירייה, אלא בהתנהלות העולה כדי חוסר אכפתיות ורשלנות בלתי נסבלת תוך התעלמות מהנזק הנגרם לתושבים ובזבוז כספי ציבור."

"האחריות על המדינה"/תגובת עיריית נהרייה

מעיריית נהריה נמסר: "מדינת ישראל קיבלה מזמן את טענתה של עיריית נהריה שאין בכוחה לא מבחינה תקציבית ולא מבחינת כוח האדם לפתור את בעיית האסבסט רבת השנים בכוחות עצמה ואף קיבלה על עצמה את האחריות הכוללת לפתרון הבעיה בכל הגליל המערבי ובנהרייה בפרט."

"שלבים ראשונים והתארגנות לקראת מתן הפתרון נמצאים כבר בעיצומם כאשר המשרד לאיכות הסביבה הסמיך את איגוד ערים איכות סביבה גליל מערבי להכין פרוגראמה מסודרת לקביעת שלבי הפיתרון וכל המשתמע מכך."