"עוד תשחו בירקון"
על זיהום המים, ההתעללות בסוסי האלטע-זאכן, וההזמנה הפתוחה לירוקים להצטרף אליו: תפסנו את דב חנין, המועמד הדנדש לראשות עיריית תל אביב, לשיחה ירוקה
ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, הודיעה אתמול (שני) כי יתמודד על ראשות עיריית תל אביב-יפו בבחירות שיתקיימו בנובמבר. חנין הוא ממייסדי "עיר לכולנו", תנועה על-מפלגתית המתמודדת בבחירות המקומיות בתל אביב-יפו. "בעיר לכולנו", מספרים הפעילים, מציעים לכם חזון אחר לעיר: אחד שבו כולם זכאים לדיור הולם, חינוך, מים ראויים, חופי רחצה נקיים ואוויר בריא לנשימה. בסדר היום העירוני של חברי התנועה, מבטיחים לנו שם, התושב נמצא במרכז ולא יזם הנדל"ן.
דוגמאות לחלקים מהאג'נדה של "עיר לכולנו" אפשר יהיה לשמוע ביום חמישי הקרוב (14 באוגוסט), אז יתכנסו חברי התנועה לדון במצע הנוגע אך ורק לבעלי חיים. בין הדברים שיעלו: חובת עיקור וסירוס של חתולי הרחוב והבית וכלבי הבית על מנת שיהיה אפשר להשתלט על קצב ההתרבות; פיקוח על חנויות המחמד בתל אביב-יפו; הרחבה של שעות פעילות של מוקדים וטרינרים שיאפשרו נגישות וזמינות לתושבי העיר; חוק עזר עירוני שיחייב בדיקה וטרינרית של בעלי הסוסים והחמורים, הגדלת ושיפור הגינות לכלבים, ומציאת פיתרון יצירתי לשחרורם של הכלבים במקומות וזמנים שלא יפריעו לאחרים.
התיישבנו עם חנין לשיחה קצרה על העיר שבראשה הוא מבקש לעמוד - עיר בלי הפסקה, שנותרה בלי אויר לנשימה. האם הדב יעשה טוב לתושבי העיר?
מה ההבדל בעצם בניכם לבין מפלגת הירוקים?
"'עיר לכולנו" צמחה מתוך מאבקי השטח בתוך העיר תל אביב-יפו. יש בתנועה אנשים ממפלגות שונות שימשיכו להיות במפלגות שלהם ויפעלו בתוך התנועה למען העיר שלהם. האג'נדה שלנו מאוד מקיפה ואנחנו לא שואפים לאיזשהי בלעדיות. אם הירוקים ירצו להצטרף אלינו, הדלת פתוחה."
במידה ותיבחרו, כיצד תתמודדו עם משבר המים? אגרת המים תעלה? תייבשו את הפארקים?
כולנו צריכים להיערך למשבר המים בישראל. הדרך להיערך היא לעודד חיסכון במים. אתמול קיימתי את מסיבת העיתונאים בגן מאיר. הגן שבו גדלתי, כשכל הממטרות עבדו מסביבי. את הגנים צריך להשקות בלילה, אי אפשר להשקות אותם ביום כי זה כאילו לא עשית כלום. אני רוצה שהפארקים הירוקים יישארו ואני לא מתכוון לייבש אותם. להפך. פארק דרום, לדוגמא, זהו פארק עם פוטנציאל אדיר שחייבים להשקיע בו. את הכול צריך לעשות בצורה רציונאלית ובמקביל לעבוד על עידוד הציבור במניעת בזבוז מים.
במצע שלכם אתם מבטיחים "מים ראויים", למה הכוונה?
העירייה חייבת להבטיח לתושביה, שהמים שהם שותים הם מים נקיים ואני מתכוון לכל אזורי העיר. זה אומר שצריך לבחון את מצב תשתיות המים לראות היכן צריך להחליף אותן והיכן צריך להשקיע ולבנות מחדש.
האם נזכה לראות את היום שבו בימי הקיץ הלוהטים, נשטוף את גופינו במי הנחל נקיים של הירקון?
"הלוואי. זה בהחלט אפשרי, רק שזה פרויקט שייקח הרבה זמן לשקם אותו. הבעיה של הזיהום בנחל הירקון היא לא פשוטה. זה נהדר שיש לעיר תל אביב-יפו נחל שזורם בתוכה ולכן צריך לשמור עליו מכל משמר. גם על הפארק שמקיף את הנחל צריך לשמור מפני פרויקטים נדלניסט"ים למיניהם. הבעיה בירקון היא שהקרקעית של הנחל מזוהמת מזה שנים ארוכות ודרושה שם עבודה יסודית. אין ספק שזהו פרויקט שצריך לטפל בו בשיתוף עם הרשויות השותפות לירקון ועם רשות נחל הירקון."
אם בנחלים עסקינן, האם יגיע היום בו נוכל לשחות בים מבלי ששקיות אשפה יתפסו לנו על הרגליים?
בהחלט. ואפילו בקרוב. להגן על חוף הים זו עדיפות עליונה. הים זה הנכס הכי גדול של העיר תל אביב-יפו. צריך לעשות הכול בכדי שנוכל להיכנס בטוחים לים נקי. צריך להפסיק את הזרמת מי הביוב לים, גם כשיורד גשם. נעשתה בתחום הזה עבודה רבה אבל צריך להשלים אותה. עוד תשחי בחוף ים נקי.
במצע אתם מזכירים הגבלה של כניסת כלי רכב לתוך בעיר. האם בעתיד נשלם אגרה כדי להיכנס לת"א?
"מבחינתי, חשוב להשתמש בגזר, הרבה לפני שמשתמשים במקל. לפני תכנית האגרה, צריך לעשות מהפכה בכל מה שקשור לתחבורה הציבורית. אם תהיה תכנית אגרה אנשים ישלמו, כי לא תהיה להם ברירה, יקללו ויתעצבנו. אפשר לחסוך את זה ולהתחיל בתכנית "ניידות לכולנו" שגיבשנו ב"עיר לכולנו". אנחנו לא רוצים להמתין לרכבת התחתית או לרכבת הקלה. אנחנו לא נגד זה אבל אנחנו פשוט לא רוצים להמתין. גם עם תכנית תשתיות התחבורה שקיימות כיום בעיר, אפשר לעשות שינויים בעיר, כבר עכשיו."
"לדוגמא שילוב בין כרטיסיות האוטובוסים, יותר קווים במקומות שצריך, עדיפות דרך לתחבורה ציבורית שייסעו בנתיבים רציונלים, הגיוניים ומסודרים ולא כמו שיש עכשיו נתיבים מסומנים, אבל כולם למעשה נוסעים עליהם. זו מהפכה גדולה שאפשר להתחיל בפרק זמן קצר יחסית."
יש סיכוי לחוק עזר עירוני שיחייב הפרדת אשפה שמי שלא עומד בה ישלם 500 שקל?
אני שוב חושב, שלפני ה-500 שקל, ננסה להתחיל בזה שניצור אלטרנטיבות ונעודד אותן, לפני שנגיע לצד השלילי של הנושא. אפשר ללמוד מהרבה ערים בעולם על איך השיטה עובדת ביעילות ואני בהחלט חושב שצריך לעשות זאת. 500 שקל?
אתה יודע שזה הקנס שמקבלים כשלא מרימים את הצואה של הכלב?
אני יודע. אני בהחלט חושב שצריך להרים את הצואה של הכלבים בשביל שיהיה לנו ולכלבים שלנו נעים להסתובב בעיר. בקשר ל-500 שקל, אני חושב שזה בהחלט סכום גבוה.
מהי עמדתכם בכל מה שקשור לתופעת האלטע זאכן?
זה נושא רגיש מאוד. יש כאן שני צדדים. מצד אחד יש את היחס האנושי לבעלי החיים שסובלים ומצד שני יש את היחס האנושי לאנשים שהם דלי פרנסה ואנחנו רוצים להתחשב גם בהם. אנחנו חשבנו על רעיון של פיקוח. לערוך לכל בעל סוס מעין 'טסט' שנתי שרק על פיו הוא יוכל לקבל רישיון אחרי בדיקה וטרינרית של מצב הסוס, התזונה שהוא מקבל וכיוב'. אני מקווה שהפתרון הזה יענה על הצורך האנושי שלנו להגן גם על חסרי היכולת וגם על בעלי החיים.
מהי עמדתכם בקשר לכל מה שקורה בצער בע"ח ת"א?
עמדתי האישית בכל מה שקשור להמתות, היא די להמתות. אלה שכראש עיר, אני לא יותר חכם מכולם ויש דברים שאני לא בקיא בהם מספיק ולכן אני צריך להקשיב לעמדות השונות. אנחנו נקיים דיון ציבורי פתוח בנושא ואני מקווה שנצליח ביחד, תוך כדי התייעצות עם הציבור, לגבש מדיניות שונה בתחום הזה. זה הרעיון שעומד מאחורי "עיר לכולנו", לשמוע מה יש לציבור להגיד.
האם גם אתה תזהם את שמי העיר במופעי זיקוקין שגורמים לחרדה אצל חיות, ומבזבזים כספי ציבור?
(צוחק) "אני מקווה שלא. זו בהחלט עיר מורכבת ומגוונת וסביר להניח שיהיו גם מופעי זיקוקין. צריך למצוא את האיזון בין האטרקציה הציבורית לבין היכולת של אנשים ובעלי חיים להמשיך בשגרת יומם, עם המופעים. מילת המפתח היא חשיבה מאוזנת. צריך לראות איך משלבים בין הדברים- עורכים את המופעים בתקציב ראוי ולמטרה ראויה כשאני בטוח שגם בנושא הזה נשמע דעות ונחליט בהתאם."
מתי יוכלו תושבי תל אביב למצוא דירה במחיר הוגן, שגם נראית בהתאם? האם גגות האסבסט שנמצאים במספר דירות של חבריי, הם לא בגדר סכנת חיים? והאם ישנו סיכויי שתל אביב-יפו תהיה לעיר בעלת גגות סולארים גאים?
עיריית תל אביב לא קובעת לבדה את כוחות השוק אבל לדעתי העירייה הנוכחית נהנית לזרום איתה במקום לזרום נגד הזרם למען אותם סטודנטים וצעירים, שחשוב לנו שיישארו בעיר הזאת, כי הם אלו שעושים את העיר הזו למה שהיא. לא צריך להתייחס כמצוקת הדיור כפסיכוזה. זו לא פסיכוזה, זו המציאות. יש לנו מספר רעיונות בנושא הזה. בכל מה שקשור לאסבסט, יהיה מוקד עירוני שאליו יוכלו התושבים לדווח על מפגעי אסבסט בין אם בדירה שלהם או בקרבת מקום מגוריהם. ראוי לקדם בנייה סולארית ובכלל לאפשר בנייה על הגגות ושימוש בגינות הבניינים, שיכולים להוות פתרון לעוד מקורות דיור. תל אביב בהחלט יכולה לשמש דוגמא לעיר שתבנה גגות סולארים.