אין קיצורי דרך

ניתוחים של קיצור קיבה הפכו לדרך פופולרית מאוד לטיפול בבעיית ההשמנה בשנים האחרונות. מטרתם של ניתוחים אלה, היא לצמצם באופן קיצוני את נפח הקיבה, כך שכמויות האוכל שמנותח יכול לאכול הן קטנות מאוד. כמו כן, כיוון שמלאות הקיבה היא אחד הגורמים לתחושת השובע, תחושה זו מושגת בשלבים מאוד מוקדמים של האכילה, כשנפח הקיבה מצומצם כל כך.

סוגי ניתוחים

ישנן מספר סוגים של ניתוחים לקיצור הקיבה. הניתוח הפופולרי יותר, הוא הניתוח שבו מצמצמים את נפח הקיבה באמצעות טבעת או סיכות, אשר יוצרים "כיס" קטן מאוד, ובו מעבר מאוד צר לקיבה. בניתוחי הטבעת אפשר לשלוט על רמת ההידוק של הטבעת, ובכך לקבוע את מידת הצמצום של נפח הקיבה. כך שישנם מנותחים שלאחר הניתוח מהדקים עוד את הטבעת ומצמצמים עוד יותר את נפח הקיבה.

ניתוח קיצור קיבה יכול לעבור אדם שעודף המשקל שלו הוא קיצוני, ומהווה סכנה בריאותית. המדד למועמדות לניתוח הוא ה- BMI, מדד המתקבל על ידי חלוקה של משקל בגובה בריבוע. צריך להיות ב- BMI של 40 לפחות, או ב- BMI של 35 לפחות, המשולב עם מחלות כרוניות הקשורות לעודף משקל (יתר לחץ דם, סוכרת וכו').

בעיות בניתוחי קיצור קיבה

• ישנם מנותחים שאיבדו את חייהם בעקבות הניתוח. מדובר על אחוזי תמותה של בין חצי אחוז לשני אחוז, תלוי בסוג הניתוח.

• מגבלות קיצוניות על אכילה ושתייה שהופכים את חיי המנותח ללא פשוטים, לרוב בלשון המעטה: אסור לאכול מזונות רבים, כמו בשר, לחם, ירקות ופירות עם הרבה סיבים, דברי מאפה ועוד מזונות רבים אחרים. כמו כן אסור לשתות משקאות מוגזים, ובכלל צריך להקפיד על הימנעות משתייה לפחות שעה וחצי לפני הארוחה, כיוון שהנפח הקטן כל כך של הקיבה לא מסוגל להכיל מזון ומשקה יחד.

בנוסף, צריך לאכול לאט מאוד וללעוס את המזון היטב. כאן נכשלים מנותחים רבים ואז הם סובלים מתופעות שונות- בחילות, הקאות, שיהוקים או צרבות. ולא פחות גרוע, הטבעת יכולה לזוז ואפילו לפצוע את הקיבה בעקבות זאת. כל אלה גורמים להפרעה תפקודית קשה למנותחים ויוצרים תסכולים רבים, במיוחד מכיוון שהתשוקה לאוכל מן הסתם לא פוחתת בעקבות הניתוח.

• קושי נוסף הוא פגיעה בתפקוד היומיומי ובבריאות הכללית. כשאוכלים כל כך מעט קשה לשמור על רמת סוכר תקינה בדם, דבר המתבטא בתחושות היומיומית: סובלים מסחרחורות, עייפות קיצונית, כאבי ראש וכו'. כמו כן, קשה לשמור על אספקת ויטמינים, מינרלים וחומרי בנייה הדרושים לשמירה על בריאות הגוף.

• "תקיעות" בתהליך הירידה במשקל. כיוון שיוצרים מצב שכמויות האוכל קטנות באופן קיצוני, הגוף מגיב על ידי צמצום שרפת הקלוריות. ואז, אמנם אוכלים נורא מעט אבל מרזים בקצב איטי ולפעמים בכלל נתקעים.

• היווצרות עודפי עור: אנשים העוברים ניתוחי קיצורי קיבה מרזים בדרך כלל עשרות קילוגרמים ובקצב מהיר מדי, לפחות בהתחלה. במצב כזה נוצרים עודפי עור: העור מן הסתם אינו "מרזה" ונשאר תלוי לו בלי הנפח של רקמת השומן שעליה היה מתוח יותר קודם. אז אמנם משילים ק"ג רבים, אבל עדיין זה לא נראה טוב, ולרוב צריך לעשות ניתוחים פלסטיים לסילוק עודפי העור. וגם כשמורידים את עודפי העור ככל הניתן, עדיין נשארות צלקות, בוודאי בחודשים שלאחר הניתוח.

מה עושים?

מי שנאלץ לעבור את הניתוח, חייב למזער את הנזקים עליהם דובר: קודם כל, החוכמה היא אמנם להשתמש בקיצור הקיבה על ידי הטבעת, כדי לצמצם את כמויות האוכל, אבל לא כמוטו של כמה שיותר להדק אותה כדי לרזות כמה שיותר מהר. פשוט לא להדק מדי את הטבעת. צריך להבין שהרעבת הגוף פוגע בבריאות, בתפקוד היומיומי ולא פחות גרוע גם בסיכוי לרזות ולשמור, מכל הסיבות שהוזכרו. גם לעור, שהוא רקמה אלסטית, תהיה הזדמנות להתאים את עצמו כך שעודפי העור לא יהיו רבים כל כך.

כדי להצליח להקפיד על אכילה איטית ולעיסה טובה של המזון, צריך לאכול ארוחות קטנות כל שעתיים עד שלוש שעות. כמו כן, כל ארוחה חייבת לכלול פחמימות, מתוך אלה שניתן לאכול, כדי לשמור על רמת סוכר תקינה. בנוסף, חייבים להקפיד לבצע פעילות גופנית, המשלבת אימונים אירוביים (הליכה, רכיבה על אופניים וכו') ואימוני משקולות. אימונים אלה יסייעו בשמירה ככל האפשר על המסה השרירית ועל קצב שרפת הקלוריות היומית של הגוף.

שאיבת שומן היא לא במקום דיאטה ואכילה נכונה

הניתוחים הפלאסטיים נכנסו, ובענק, לתחום המלחמה בשומנים. הניתוחים האלה הם סוג של פלא: נכנסים לניתוח ותוך זמן קצר מצבורי השומנים שהפריעו נעלמים. מה שבפועל מתרחש בניתוח זה שמוחדרת צינורית דרך חתכים באזור המנותח, ודרכה נשאבים תאי השומן.

רק שחייבים להדגיש עובדה מאוד ברורה: ניתוחים פלאסטיים הם לא במקום דיאטה ואימוץ הרגלי אכילה תקינים ובריאים:
קודם כל, ניתוחי שאיבת שומן אינם מתאימים לאנשים בעלי עודף משקל גדול. יתרה מכך, הסכנה לסיבוכים כתוצאה משאיבת השומן גדולה הרבה יותר אצל אנשים שסובלים מהשמנה קיצונית. הניתוחים האלה מתאימים יותר ל"פיסול" הגוף: לאנשים עם עודפי שומן קטנים יחסית, במיוחד אלה הממוקדים באזורים "הבעייתיים" כמו הבטן והאגן.

דבר שני, מי שעושה שאיבת שומן חייב להבין שגם כאן, כמו בכל תהליך של הרזיה, חייבים לשמור על התוצאות. כי הרי בכל מצב שנוצר עודף קלוריות באכילה יחסית לצרכים של הגוף, הגוף יהפוך את עודפי הקלוריות לשומנים. כלומר, תתרחש השמנה. רק לאנשים שעוברים שאיבות שומן ההשמנה הזו יכולה להיות מאוד בעייתית ומעוותת: לפעמים משמינים במקומות שלא היו בעייתיים בעבר. לדוגמא, בידיים ובזרועות אצל מי שעברה ניתוח שאיבת שומנים באזור האגן. כי הרי לאחר ששואבים תאי שומן מאזור מסוים, ישנם פחות תאי שומן שיכולים להתרחב ולהשמין ואז השומן שנוצר מופנה לאזורים אחרים. גם הרקמה הצלקתית שנוצרת באזור הניתוח מאוד בעייתית בהשמנה חזרה.

ודבר אחרון, דאגה לבריאות הגוף על אכילה תקינה תסייע לו מן הסתם להתאושש טוב יותר מהניתוח. העור באזור הניתוח צריך להגליד יפה ומחסורים תזונתיים עלולים להפריע לתהליך הריפוי.

לכן, כל מי שעושה את הניתוח חייב לבדוק את הרגלי האכילה ולוודא שהוא עובד נכון עם הגוף, לפי החוקים שלו:
• לוודא שאוכלים כמות קלוריות יומית המתאימה לצרכים היומיומיים של הגוף. לא לאכול יותר קלוריות ממה שהגוף שורף, אבל גם להקפיד שלא לאכול מעט מדי. כי אם אוכלים מעט מדי הגוף מתרגל גם לשרוף פחות ואז קל יותר להשמין כשיוצאים מהשגרה של האכילה המועטה.
• לאכול מזונות בהרכבים הנכונים, לפי היחסים הנשרפים בגוף: יותר פחמימות ופחות חלבונים ושומנים.
• לשלב בין פחמימות לחלבונים ולא להפריד.
• הוספת ירקות לארוחות העיקריות, מעבר לחשיבות הבריאותית הרבה, מסייעת גם היא במניעת ההשמנה.
• לפזר את האוכל באופן שווה על פני היום. אי אפשר לאכול מעט במשך היום ולרכז את האכילה בשעות הערב ולצפות שלא להשמין.