אנה בוזגנס

ילידת ליטא, בת 29, אמא לשלושה ילדים (7, 5 ו – 3). הקטנה גרה אצלה, שני האחרים חיים עם האב אצל הוריו. עובדת בשיפוצים ביחד עם בן זוגה ורוצה ללמוד עיצוב פנים. מזה תשע שנים גרה באילת.

שיניים
"אני סובלת מדלקות חריפות בשיניים, ולוקחת משככי כאבים באופן קבוע. השיניים נופלות לי ואני לועסת מסטיקים כל הזמן. כשאני מדברת עם אנשים, המבטים שלהם מתעקמים. בעיקר כאשר הם מסתכלים על השיניים שלי. אני לא יכולה לחייך. אני לא מסוגלת לעבוד בצורה כזאת, ולפעמים אני חושבת שטוב יותר להשאר בבית מאשר לעבוד כאשר כולם צוחקים עלי או מדברים מאחורי גבי. אך פתאום אני חוזרת למציאות, ונזכרת שיש לי ילדה יפיפייה, שעלי לטפל ולדאוג לה, שלא ייחסר אוכל בבית, שלא תגיע מהגן ותשאל האם יש משהו לאכול ולא אוכל לתת לה.

בנוסף לזה יש לי צלקת ברגל, נכנסתי עם הרגל בברזל. היה חתך גדול ולא טיפלתי בו אלא רק קיבלתי זריקת טטנוס. היתה לי דלקת מגעילה כזאת שנשארה עד היום (זה קרה לפני 7 חודשים)".

איך נשבר האף?
כשהייתי ילדה טיפסתי על המיטה, קפצתי עליה ודפקתי את האף במדף שהיה מעל המיטה שלי. וכששאלו אותי מה קרה לי באף, תמיד הייתי אומרת שאני מתאגרפת.

לאחר הלידות וההנקה (הנקתי רק את הבכורה – בערך 20 יום), החזה נותר ללא חיים, לא נראה ולא נשאר. הייתי שק עצמות לכל דבר. יש לי חזה של בת 12 ואני הולכת עם חזיות שאני קונה בחנות ילדים. כרגע אני בדכאון, בתסכולים ואין לי בטחון עקב המראה.

החלום שלי הוא להתקדם בחיים מבחינת היופי הפנימי והמראה, שאוכל להיות יפה כפי שחלמתי שהייתי ילדה. אז הרגשתי יפה, אבל זה לא עניין אותי, לא חשבתי על יופי. כשהגעתי לארץ הבנתי שזה משהו אחר, פתאום אמרו לי שאני יפה. הייתי בלונדינית עם עיניים כחולות, אז זה מתקבל אחרת פה בישראל. בליטא בכלל היתה לי בת דודה שהיא היתה היפה.

בן זוג נוכחי
זו אהבה גדולה, אנחנו ביחד שנתיים, הוא בן 44, עובד יחד איתי בשיפוצים (הוא סידר לי את העבודה). הוא נכנס לחובות ועם כל מה שאנחנו מרוויחים בשיפוצים אנחנו מכסים את החובות. גם לי יש את החובות שלי ואני משלמת גם אותם וצריכה לדאוג גם לילדה. שנינו עברנו קשרים לא קלים.

הוא מעודד את השינוי ואת הפניה לתכנית ובכלל מחזק אותי. אמר שכדאי לי אולי גם לסדר את האף ולהרים גבות. הוא מפחד שאחרי השינוי אני אעזוב אותו אבל זה לא יקרה לעולם.