ענת מטלון

רקע: בת 23, גרושה ללא ילדים, ת"א.

בצעירותה היתה פאנקיסטית (מוהיקן צבעוני ופירסינג בכל הגוף), התחתנה בגיל 19 עם בחור שהכירה בכיכר דיזינגוף והתגרשה אחרי שנתיים ("שנינו היינו ילדים, לא היתה לי את הבגרות"). לא עשתה צבא.

סטודנטית לתואר ראשון בעיצוב גרפי במכללת אבני. מאורסת מזה 7 חודשים לירון ראובני, ושניהם מעונינים לשנות את המראה שלהם לפני החתונה. "עשיתי מהפך מבחינה פנימית. היום אני בן אדם אחר לגמרי ממה שהייתי בעבר. הייתי ילדה מופנמת, אחת שלא מסתגלת לשום מקום, לא מוצאת את עצמה, בודקת גבולות, שובבה ולא לוקחת אחריות. היום אני לומדת, מסתדרת עם מסגרות, מתחברת עם האנשים שאני רוצה, מתקשרת בלי בעיה.

מהרגע שהתחלתי לשנות את אופיי, עשיתי שינויים שיכולתי לעשות בעצמי. גידלתי שיער ונפתרתי מכל הצבעים המטורפים. החלפתי את כל סגנון הלבוש והתחלתי להתלבש עם בגדים יותר סולידיים. היו לי ניטים וקשקושים והייתי הולכת עם נעלי צבא. עכשיו אני הולכת עם נעליים עדינות. היו לי פירסינגים בפנים (אף, גבה, שפה) והיום נשאר לי רק בפופיק ובלשון. הייתי מתאפרת נורא כבד והיום אני מתאפרת בצורה עדינה. היה לי שיער מגולח עם מוהיקן והמון צבעים - ירוק, סגול וורוד ועם מכנסים קרועים. כשהייתי אותה ילדה שובבה לא היה אכפת לי בכלל איך אני נראית. גם אם היתה לי צלקת ענקית ומכוערת זה לא הזיז לי. אף פעם לא הייתי מסתכלת במראה.

אני רוצה לסיים את מה שהתחלתי, פנימית וחיצונית. למרות שהשינוי הפנימי משמעותי נשארה התחושה שהשינוי לא נעשה עד הסוף. כל החיים היו לי משקפיים וכשהייתי בת 12 ביקשתי מאמא שלי ניתוח לייזר, אבל לא היה כסף. היום אני ילדה טובה עם רגליים על הקרקע. יש דברים שאני רוצה לשנות שלא נוח לי איתם, כמו: אף , שיניים, עיניים, זה מפריע לי ביום יום. חוץ מזה אני רוצה להוריד את הקעקוע שיש לי על היד.

יש מקומות שאני מרגישה טוב, אבל השיניים שלי עקומות, האף שלי בעייתי. אני לא יוצאת בלי איפור מהבית, גם למכולת אני מתאפרת. יום אחד ירון ואני ראינו את התכנית וראיתי איך דב קליין הפך מישהי למושלמת. אמרתי לירון שאני רוצה גם שינוי, הוא אמר לי שגם הוא וכך החלטנו לפנות למראה".