בדיקת אלכוהול למדינה: מזגזגת מול מכון היין

. משרד הכלכלה שוקל בימים אלה להחזיר לפעילות את החברה הממשלתית מכון היין הישראלי ולחדש לו את רישיון המעבדה, ארבע שנים לאחר שהממשלה החליטה על פירוק המכון לאחר שזה לא עמד בייעודו המחקרי ובעקבות טענות על ניגודי עניינים בהתנהלותו.
המכון, שהוקם לפני כ־60 שנה ברחובות, נועד לעודד מחקר בזני ענבים כדי לשפר את איכות היינות הישראליים ולהגביר יצואם לחו"ל. אלא שעם השנים הפעילות המחקרית של המכון נזנחה, והכנסותיו נשענו בעיקר על בדיקות מעבדה ליבוא ויצוא מוצרי אלכוהול, בדגש על יבוא. כמו כן בהנהלת המכון כיהנו לאורך השנים במספרים שווים נציגי ממשלה ונציגים של שלושת יצרני יין גדולים בישראל, ברקן, כרמל ובנימינה, אלא שמעורבותם במכון מביאה לניגוד עניינים ברור: היקבים הקטנים תלויים בהחלטות ובתוצאות הבדיקות של המכון, שנשלט בידי שלושה יקבים גדולים.
כבר ב־1997 החליטה הממשלה לפרק את המכון, אלא שהחלטה זו לא יושמה, וב־2012 קיבלה הממשלה החלטה נוספת בעניין זה, ובה נקבע כי הליך הפירוק יוטל על רשות החברות הממשלתיות, ופעילות בדיקת האלכוהול ליבוא נותבה למעבדת היין שבמכון התקנים.
לצורך חידוש הרישיון שעומד כיום על הפרק המכון שוקל להעביר את מניות היקבים לידי נאמן, כדי שיוסר החשש לניגוד עניינים. על כל פנים, אם יחודש רישיון המעבדה של המכון, המשמעות היא ששתי החלטות ממשלה בדבר פירוק מרצון של המכון לא ייושמו.
מכון היין הישראלי. מבנה הבעלות עומד להשתנות . צילום: צביקה טישלר איפה התחרות
התנהלות זו של הממשלה מעלה תהיות. לפי דיווחי החברה בדו"חות הכספיים של 2015, רק בשנה שעברה החליט משרד הכלכלה לשלול לחברה גם את רישיון הבדיקות ליצוא והורה לו להפסיק אותן. אלא שההמכון ערער על כך, והוא המשיך לערוך בדיקות ליינות מיוצאים. כלומר המשרד שינה את עמדתו בנוגע למכון ב־180 מעלות בתוך שנה, וכעת פועל להחזירו לחיים. כמו כן עניין התחרותיות בשוק בדיקות היין ופסיקת הממונה על הגבלים עסקיים ניתנה ב־2013, כך שלא ברור מדוע דווקא עכשיו השתנתה המדיניות.
עם שלילת רישיונו של המכון הועברה למכון התקנים הפעילות הרווחית של בדיקת יינות ליבוא. בסוף 2012 ביקש מכון התקנים לשכור את שירותיו של מכון היין כקבלן משנה לביצוע הבדיקות, אולם הממונה על ההגבלים העסקיים דאז פרופ' דיוויד גילה קבע כי יש בהסדר כדי לפגוע באופן מהותי בתחרותיות ודחה את הבקשה.
פסילת הרישיון לבדיקות יין ליבוא ב־2012 היה בבחינת ניתוק החמצן התקציבי של החברה. אם ב־2011 הסתכמו הכנסותיה ב־3 מיליון שקל, 85% מהם מביקות ליבוא, וב־2012 הסתכמו הכנסותיה ב־2.4 מיליון שקל, 81% מהן מקורן בבדיקת יינות ליבוא, הרי שב־2013 ירדו הכנסותיה מבדיקות ליבוא לאפס.
הנהלת המכון אישרה את החלטת הממשלה, אך השנים עברו ובשל חילוקי דעות בין נציגי המדינה לנציגי היקבים התהליך של סגירת המכון לא התקדם. בינתיים פיטר המכון 9 עובדים, ועל פי הדו"ח הכספי האחרון, מועסקים בו ארבעה עובדים בלבד.
החברה, שבינתיים מבצעת בדיקות ליין ליצוא, נשענת על התקווה שרישיון המעבדה לבדיקות יבוא יחודש, ועד כה היא נגסה ביתרת המזומנים שהיתה לה: החברה אמנם קיצצה בכוח אדם, אך בו בזמן שמרה על שיעור הוצאות הנהלה של 82%-120% מהכנסותיה בשלוש השנים האחרונות, שבהן צברה הפסדים של 2.4 מיליון שקל.
מי צריך מחקר
בכל מקרה, על משרד הכלכלה ורשות החברות לבחון את נחיצותו של מכון ליין בזמננו. קיים פועלים מוסדות מחקר בתחום זני ענבים ויין באוניברסיטת אריאל, תחת ד"ר אלישיב דרורי, ובמכללת תל־חי שם הוקמה מעבדת מחקר ייחודית לבדיקות יין. בנוסף לכך פועלת המועצה לגפן היין בניהול היקבים והכורמים. חלק מהמעבדות במרכזים אלה אף זכו למימון ולתמיכה של המדינה לאורך השנים, ולאחרונה המדען הראשי במשרד החקלאות פרסם קול קורא שנועד להשקיע כ־5 מיליון שקל במחקרים בנושא זה כדי להגביר את יצוא היין.
ממשרד הכלכלה נמסר: "הממשלה החליטה ב־2012 לסגור את מכון היין. במסגרת חשיבה מחודשת בשנים האחרונות, בעיקר נוכח הצורך בתחרות בתחום הבדיקות, הוחלט לבחון המשך פעילותו. היעדר ניגוד העניינים טופל על ידי העברת השליטה מהיקבים לנאמן".