תוכנית הבית היהודי: לצרף התנחלויות למפת הטבות המס

מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה טרומית את הכנסת יישובי יהודה ושומרון למפת הטבות המס, לאחר שרק בדצמבר האחרון אושרה מפה חדשה ומורחבת. את הצעת החוק הגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, וההצבעה במליאה התרחשה לאחר אישורה בוועדת השרים לחקיקה.
לפי ההצעה, רכיב הסמיכות לגבול, שמשקלו בקריטריונים לקבלת ההטבות כיום עומד על 25%, יוחלף ברכיב של איום ביטחוני גבוה, וכך יוכלו להיכלל במפה גם ההתנחלויות, שאמנם אינן סמוכות לגבול וקרובות מאוד למרכז הארץ, אבל כן מתמודדות עם איומים ביטחוניים. בוועדת השרים התנו את האישור בכך שמשרדי הביטחון והאוצר יקבעו ביניהם הגדרה אחידה לאיום ביטחוני, שכן כיום יש דירוגים שונים ליהודה ושומרון, לפיקוד העורף ולעוטף עזה.
. באגף התקציבים באוצר מתנגדים בתוקף להצעה, שלפי סמוטריץ' צפויה לעלות למדינה 150 מיליון שקל בשנה באובדן הכנסות ממסים, בנוסף ל־1.2 מיליארד שקל שמוקצים למפת ההטבות הנוכחית. שר האוצר משה כחלון אמר שהוא מוכן להוסיף עד 50 מיליון שקל לטובת העניין, ולכן אמר סמוטריץ' שהיה לו חשוב "להעביר את החוק כעת, כדי שייכלל בדיוני התקציב המתקיימים בימים אלה".
המשך קידום החוק יגיע רק לאחר פגרת הקיץ והחגים של הכנסת - כלומר בסוף אוקטובר - במקביל לקידום תקציב המדינה. לכך בדיוק כיוון סמוטריץ' כשדחף להעביר את החוק בקריאה טרומית אתמול, רגע לפני היציאה לפגרה, משום שרצה שפקידי האוצר, המתנגדים לו, ייאלצו להתחשב באובדן ההכנסות הצפוי כשיבנו את התקציב. ההפתעה הבאה עשויה להגיע באוקטובר־נובמבר מצדו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה, שגיבש את מפת ההטבות שאושרה בסוף השנה שעברה - במסגרתה אושרו הטבות ל־403 יישובים במקום 182 - והביע התנגדות חריפה לפתיחתה מחדש. בסביבת סמוטריץ' אמרו אתמול שגפני כבר פחות נחרץ, אך גפני עצמו מסר כי הוא "עדיין צריך ללמוד את העניין ולגבש דעה".
נסגר מראש עם נתניהו סמוטריץ' ביקש מיו"ר מפלגתו נפתלי בנט לקדם את הכללת יישובי יהודה ושומרון במפת הטבות המס כבר בשנה שעברה, כשעבדו עליה בוועדת הכספים. המהלך לא צלח, אבל כבר אז הוסכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שסמוטריץ' יוכל לעשות זאת בהמשך, והנה הגיע הרגע לחתור תחת העבודה שנעשתה בוועדה.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' . צילום: עומר מסינגר המהלך שהוביל גפני לגיבוש המפה הקודמת נעשה לאחר שכחלון החליט לגנוז את ההצעה מחוק ההסדרים, לשם הגיעה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו יישובים ערביים בטענה שאינם מקבלים הטבות מס אף שיישובים יהודיים סמוכים להם כן מקבלים. לאחר דיון בעתירה הבהיר בג"ץ לממשלה שאינה יכולה להתחמק עוד מלטפל בנושא ושיש לשים סוף להוספת רשויות מתוך לחצים פוליטיים. עוד הבהיר בג"ץ שאם לא תגובש עמדה ברורה בנושא הוא עלול לבטל את המפה כולה משום שהיא מבוססת על קריטריונים לא אחידים ומייצרת אפליה. כעת, אם הקריטריון החדש יאושר, סביר שהממשלה תצטרך להצדיק אותו שוב בבג"ץ.
אחת הבעיות המרכזיות בהצעה היא המדרון החלקלק שהיא עלולה ליצור. המפה נסגרה בדצמבר לפי קריטריונים ברורים בדיוק בשביל שאי אפשר יהיה לשחק בה לצרכים פוליטיים, ואילו עכשיו מבקש סמוטריץ' לפתוח אותה שוב ולכלול בה קריטריונים חדשים - ועוד בתחום הביטחוני - מה שעשוי ליצור תקדים שיגרור הצעות חוק פרטיות נוספות של חברי כנסת שירצו להיטיב עם אוכלוסיות מסוימות.
נקודה נוספת היא שסמוטריץ' מקפיד לגזור גזרה שווה בין יישובי יהודה ושומרון ליישובי גבול הצפון ועוטף עזה, אבל האמת היא שיישובים אלה, בניגוד לעוטף עזה וגבול הצפון, מקבלים מענקים ביטחוניים באופן שוטף. רק לאחרונה אישרה הממשלה מענק של כ־80 מיליון שקל ליישובי יהודה ושומרון לצורכי ביטחון. משמעות ההצעה החדשה היא שבלי קשר למענקים המיוחדים שניתנים לרשויות - תושבי יהודה ושומרון יקבלו עוד הטבות כיחידים.
ירושלים שוב בחוץ מפת ההטבות כיום עובדת לפי שקלול של שלושה קריטריונים - פריפריאליות (40%), מצב חברתי־כלכלי (35%) וקרבה לגבול (25%). ההצעה של סמוטריץ' כאמור היא להחליף את קריטריון הקרבה לגבול באיום ביטחוני גבוה, ברמה 4-5. מספר היישובים שיתווספו לרשימה אינו סופי משום שקריטריון האיום הביטחוני טרם נקבע, אבל ניתן לומר שכרגע ישנן 22 התנחלויות שעונות להגדרה של איום ביטחוני גבוה וסביר שאם ההצעה תאושר הן יהיו אלה שייכללו במפה. סמוטריץ' עדיין מקווה להכניס גם התנחלויות ברמת איום ביטחוני 3, כך שייתכן שהרשימה תגדל. משרדי האוצר והביטחון צפויים לגבש הגדרה ברורה לאיום ביטחוני עד 11 באוגוסט.
אמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר . בנוסף, מאחר שהקריטריון הנוכחי הוא קרבה לגבול, ויישובים הקרובים לגבול נמצאים ממילא תחת איום ביטחוני, סוכם כי גם יישובים אלה יישארו חלק מהמפה. בהתאם לקריטריונים הנהוגים כיום, יישובים ביהודה ושומרון שמוגדרים במצב סוציו־אקונומי נמוך, ייהנו מהטבה נוספת. הם לא יוכלו ליהנות מתוספת הפריפריאליות, פשוט משום שהן קרובות דיין למרכז הארץ.
ירושלים, למרות האיום הביטחוני שמרחף מעליה, לא צפויה להיכלל במפה גם לפי הקריטריונים החדשים.
יש אופציה שוויונית יותר הטבות המס, שבמקור נועדו למשוך אוכלוסיות חזקות ליישובי הפריפריה, מפחיתות במאות ובאלפי שקלים את תשלומי מס ההכנסה של בעלי משכורות גבוהות יחסית, שהרי ככל שההכנסה גבוהה יותר - ההטבה גבוהה יותר. השיטה עובדת כך: ההטבה ניתנת כשיעור הנחה במס הכנסה מתוך הכנסת התושב, עד תקרה שנתית מסוימת. לדוגמה, תושב טבריה יקבל הנחה של 7% מגובה שכרו, בהנחה שהוא עומד ברף המס, עד תקרה שנתית של 132 אלף שקל. תושב בית שאן יקבל הנחה של 12% מגובה שכרו, בהנחה שעומד ברף, עד תקרה שנתית של 192 אלף שקל. במהלך אישור המתווה האחרון בסוף השנה שעברה, הדיון במהות החוק - ככזה שעוזר בעיקר למי שיש לו כסף - אפילו לא עלה על הפרק.
ברשות המסים ובאוצר כלל לא מרוצים מרעיון הטבות המס, וגם בבנק ישראל הוציאו השנה מחקר שלפיו הן לא ממלאות את תפקידן (ראו מסגרת). גם בדיונים בוועדת הכספים טענו פקידי האוצר שההטבות לא מצדיקות את היקף אובדן ההכנסות. ברשות המסים הדגישו לקראת הדיון שנערך בממשלה כי המטרה של הרפורמה שנעשתה ושל הטבות המס בכלל היא למשוך אוכלוסיות חזקות לפריפריה, ולכן לטענתם אין מקום לשיקולים ביטחוניים. הטבות מס, לדבריהם, מנוצלות רק בידי אוכלוסייה מבוססת, ואילו איומים ביטחוניים מרחפים מעל כלל האוכלוסייה.
ברשות טענו לקראת הדיונים כי נכון יותר להציע טיפול שוויוני ושורשי לבעיה הביטחונית, שכן זה יכול להביא למשיכת אוכלוסייה בצורה יעילה יותר באמצעות השקעה באמצעי מיגון ואבטחה, בנגישות, בתעסוקה, באישורי בניה ועוד. לעומת זאת, הכנסת קריטריונים נוספים למודל ההטבות לפריפריה לא רק שתהיה לא יעילה ולא שוויונית, אלא גם תייצר לחצים להרחבות נוספות - מה שעלול לעלות מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה.
בנק ישראל: הטבות המס לא מחזקות את הפריפריה
בתחילת השנה, מעט אחרי שאושר מתווה הטבות המס החדש, פרסם בנק ישראל מחקר שהראה כי הטבות המס הניתנות ליישובים בפריפריה לא באמת מחזקות אותם.
ההטבות נועדו למשוך אוכלוסייה חזקה, ובאופן טבעי ככל שההכנסה ותשלום המס גדולים יותר כך היקף ההטבה משמעותי יותר, והופך את המגורים ביישובים למשתלמים יותר.
. במחקר נמצא כי רק 10% מהיקף ההטבות ב־2008 (96 מיליון שקל) הגיעו לשכירים שהיגרו ליישוב מאז הוחלו הטבות המס ב־2003. לטענת הבנק, גם חלק גדול מאלו שהיגרו לא עשו זאת בגלל הטבות המס (כלומר, היקף ההטבות שקיבלו לא הצדיק את המעבר).
עוד מצא בנק ישראל כי הרוב המוחלט של מקבלי ההטבות, 76% מתושבי היישובים, שקיבלו 702 מיליון שקל, הם בכלל כאלה שכבר גרו ביישובים לפני כן.
בנוסף, חלק מההטבות הגיעו לאנשים שככל הנראה מרמים את רשות המסים ולא גרים בישובים האלה, אלא רק מדווחים על כך בשביל ההנחה.
בנק ישראל ממליץ, במקום ההטבות, להשקיע את הכסף בפיתוח תשתיות ובמתן שירותים שישפרו את חיי האזרחים בישובים הרחוקים.
עמרי מילמן