הצעד הראשון למידע בנקאי שקוף דווקא פוגע בחלשים

בפיקוח על הבנקים מעוניינים לאפשר ללקוחות הבנקים לקבל ריכוז של כלל המידע הבנקאי שיש לאותו לקוח בכל המערכת הבנקאית – בממשק אחד בבנק אחד. צעד זה הוא אחד מתוך שורת צעדים שמתכננים בפיקוח על הבנקים במסגרת הוראה ייעודית שפירסם הפיקוח ב־21 ביולי שעניינה בנקאות בתקשורת. הוראה זו מגיעה על רקע השימוש הגובר של לקוחות הבנקים בשירותי בנקאות בערוצים הישירים כמו ממשק אינטרנטי, אפליקציות במובייל המאפשרות גישה לחשבון הבנק לביצוע פעולות, מרכזי שירות לקוחות טלפוניים ועמדות ממוחשבות הפזורות בסמיכות לסניפים.
הצעד כולל שירות שיכול להציע הבנק ללקוחותיו המאפשר ללקוח לקבל בממשק אחד ריכוז של כלל המידע הבנקאי – מידע שוטף ולא מידע שנכון רק לתאריך חתך מסוים – של אותו לקוח בכלל המערכת הבנקאית. כך למשל, אם ללקוח מסוים יש חשבונות בכמה בנקים או חשבון עו"ש בבנק מסוים ובבנק אחר הלוואה שנטל. הבנק שיציג את הממשק לא יהיה חשוף לנתונים ששואב הממשק משאר הבנקים ביניהם מתקיימים מערכת יחסים אל מול הלקוח.
. צילום: עמית שאבי כלומר, רק אם הלקוח נתן את הסכמתו לכך רשאי אותו בנק לעשות שימוש במידע. לקוח גם יכול לבקש להתנתק מהשירות במועד מאוחר יותר. כמו כן, אסור לבנק להתנות את שירות ריכוז המידע בהסכמתו של הלקוח לאפשר גישה לבנק לממשק.
הלקוחות יקוטלגו לשתי קבוצות עיקריות צעד זה נעשה מתוך כוונה לאפשר לבנקים לייצר פעילות עסקית רחבה יותר ולהציע ללקוח הצעות שהן בעלות ערך רב יותר עבורו לעומת הצעות שהוא מקבל או מוצרים שיש ברשותו כיום מבנקים אחרים. זאת למשל שירותים כמו הלוואות, תנאי פיקדונות וחסכונות, עלויות של שירותים עבור תיק ניירות ערך ועוד, גובה העמלות ועוד. מטרה נוספת וחשובה לא פחות היא לאפשר ללקוח לקבל החלטות פיננסיות מושכלות יותר כאשר כלל המידע מרוכז בפניו. מדובר בהוראה שעדיין לא נכנסה לתוקף, כלומר בשלב זה לא מדובר בהוראה מחייבת. הכוונה היא שבמהלך השנה הקרובה יוכלו הבנקים להציע ללקוחותיהם את השירות הזה.
נשאלת השאלה האם לקוח שלא יאפשר לבנק גישה לממשק – האם הדבר יהווה איתות לבנק על נתונים שמבקש הלקוח להסתיר. התשובה היא שצעד זה כן עשוי לקטלג את הלקוחות השונים לשתי קבוצות עיקריות – אלו שמסכימים לשתף במידע את הבנקים שלהם ובכך מאותתים באופן חיובי ואלו שמסרבים לשתף, מה שמהווה איתות שלילי. כבר היום כאשר לקוח נוטל הלוואה מבנק מסוים עליו לציין האם הוא נטל הלוואה גם מבנק אחר אך בין השני הבנקים לא קיים שיתוף של מידע.
. בהקשר זה קיים חשש בקרב הבנקים הקטנים יותר (למשל בנק ירושלים ובנק אגוד הם הבנקים הקטנים ביותר במערכת הבנקאית ובנק הפועלים ולאומי הם הגדולים ביותר) שהלקוחות הטובים של הבנקים הקטנים, שגם ככה הם בנקים שלהם נתח שוק קטן יותר באשראי צרכני, יזלגו לבנקים הגדולים שיציעו להם הצעות למוצרים מקבילים אך עם ערך רב יותר – למשל ריבית נמוכה יותר, עמלות נמוכות יותר, תנאי אשראי נוחים יותר וכדומה.
צעד זה הוא צעד מקביל להקמתו של מאגר נתוני אשראי – מאגר שיכלול עבור כל אזרח את כלל הנתונים הפיננסיים המיוחסים אליו במערכת הבנקאית, בחברות כרטיסי האשראי, חברות האשראי החוץ בנקאי וכדומה. מטרת המאגר הזה היא לספק לכל אזרח דירוג אשראי שיאפשר לגופים הפיננסיים השונים להציע ללקוח הצעות בריבית המותאמת לרמת הסיכון של הלקוח ולמאפיינים שלו.
גם מאגר נתוני האשראי יקטלג את הלקוחות גם המאגר צפוי לקטלג לקוחות שונים תחת קיטלוג חיובי או חיובי פחות. הממשק שבו מעוניין הפיקוח על הבנקים לא מחליף והוא אינו במקום מאגר נתוני האשראי. הממשק מטופל על ידי הפיקוח על הבנקים ומאגר נתוני אשראי מטופל על ידי יחידה נפרדת בבנק ישראל שאיננה קשורה לפיקוח על הבנקים.
המסמך שקיים כיום שמאפשר ללקוח בבנק להציג את הנתונים הבנקאיים שלו לבנק הוא דו"ח תעודת הזהות הבנקאית. דו"ח זה כולל נתוני חתך לסופה של שנה והוא מציג את הנכסים וההתחייבויות שיש ללקוח ואת גובה העמלות והריביות שהוא משלם.
בניגוד לדו"ח זה שנכון לתאריך חתך מסוים, מטרת הממשק לספק שקלול שוטף של הנתונים שיש ללקוח בכלל המערכת הבנקאית בכל רגע נתון.