הבורסה מצטננת? הכסף עבר בתשע"ו לשוק הנדל"ן הרותח

שר האוצר משה כחלון מנסה לשכנע את המשקיעים להניח לשוק הנדל"ן הרותח ולהתמקד באפיקי השקעה אחרים. אבל סיכום שנת תשע"ו מלמד שגם בבורסה של תל אביב החלק העיקרי של גיוסי ההון הלך לקופתן של חברות הנדל"ן. בנוסף, אנו למדים מסיכום השנה העברית שמחזורי המסחר באחוזת בית המשיכו את מגמת הצניחה כשהמדד הראשי, ת"א־25, רשם תשואה שלילית של 9% אחרי ארבע שנים רצופות של עלייה.
המניות המאכזבות מבחינת המשקיעים בתשע"ו היו ללא ספק שלוש מניות הפארמה שהן בעלות המשקל הגדול ביותר במדדי הבורסה. אלה החסירו מערכן תשואות דו־ספרתיות – פריגו עם -48%, טבע ירדה ב־20% ומיילן איבדה 15% מערכה.
מנכ"ל טבע, ארז ויגודמן . צילום: צביקה טישלר הנפט צלל, הבנקים נחלשו מנגד, מניות החברות הקטנות יותר, בעלות שווי השוק הנמוך, היו אלו שהסבו נחת למשקיעים. מדד היתר־50 זינק ב־27% בעיקר בזכות השפעת מניות הנדל"ן שממשיכות ליהנות מהריבית הנמוכה במשק והמניות הדואליות שנהנות מהעליות בארה"ב.
חרף השמחה על ההסכם לאספקת הגז לירדן שנחתם לפני ימים ספורים, שנאמד בהיקף של 10 מיליארד דולר, גם סקטור הנפט והגז לא הסב נחת למשקיעי השותפויות. מדד הנפט והגז המשיך לרדת גם השנה ואיבד 9% מערכו, זאת אחרי ירידה של 16% בתשע"ה, על רקע עלייה בהיצע הגז והנפט העולמי.
מניות הבנקים רשמו ירידה קלה של 2% לעומת עלייה של 2% בתשע"ה. עיקר הירידות במניות הבנקים מיוחס להשפעת החוק להגבלת שכר הבכירים והמלצות ועדת שטרום להגברת התחרות בענף על ידי הפרדת חברות האשראי מהבנקים והורדת דרישות ההון מבנקים חדשים.
לאחר הפסקה של כשנתיים ממשלת ישראל חידשה בחודש מרץ את הנפקת האג"ח בחו"ל וגייסה בארה"ב ובאירופה 1.5 מיליארד דולר. בנוסף, בסיכום תשע"ו גייס האוצר כ־47 מיליארד שקל, מהם 30 מיליארד שקל באג"ח שקליות והשאר באג"ח צמודות מדד. שני מכשירים אלה הסבו למשקיעים בתשע"ו תשואה ממוצעת של 3% ו־4% בהתאמה.
שנת ה־COCO של הבנקים את גיוסי החוב בסקטור העסקי שעמדו בתשע"ו על 63.4 מיליארד שקל הוביל הסקטור הפיננסי שגייס 21.5 מיליארד שקל, שבמסגרתם בוצעו לראשונה ארבעה גיוסי אג"ח בנקאיות מסוג COCO שניתנות במקרה קיצון, אם הבנק נכנס למצוקת נזילות, להמרה כפויה למניות או למחיקה. בנק לאומי היה הראשון לגייס בינואר (0.9 מיליארד שקל); אחריו גייסו הבינלאומי (0.6 מיליארד שקל); ירושלים (0.1 מיליארד שקל); ואגוד (0.2 מיליארד שקל).
. אך הבנקים עסקו גם בגיוסי חוב רגילים. בנק מזרחי טפחות גייס 7.4 מיליארד שקל בשלוש הנפקות אג"ח שונות, בנק לאומי גייס 4.4 מיליארד שקל, גיוס החוב הגדול ביותר בתולדות הבורסה, מהם 3.5 מיליארד שקל בהרחבת סדרה אג"ח קיימת.
גם ענף הנדל"ן המשיך לבלוט עם גיוס של 20.5 מיליארד שקל.
הפנים החדשות של תשע"ו אבל לא הכל היה שחור. שתי חברות חדשות ביצעו בתשע"ו הנפקה ראשונית והצטרפו לבורסה: מגוריט, קרן הריט המשקיעה בנדל"ן למגורים שנועד להשכרה גייסה 61 מיליון שקל ווונטייז, שעוסקת בהפצת תכני וידאו לפי דרישה (VOD) גייסה 16 מיליון שקל.
שבע חברות דואליות הצטרפו לבורסה באמצעות רישום כפול: ענקית התרופות מיילן, חברות הביומד מנקיינד וסלזיון, חברת ההייטק אביליטי, חברת איתור כלי הרכב פוינטר וסודהסטרים- שנסחרות בנאסד"ק, וחברת הפרסום מטומי מדיה שנסחרת בלונדון. גם תעשיית השלדים, או חברות המעטפת כפי שהבורסה רוצה שיקראו להן, היתה ערה בתשע"ו כאשר פעילות חדשה הוכנסה ל־5 שלדים בורסאיים: סייפ טי שעוסקת באבטחת מידע, פורסייט שפועלת בתחום מניעת תאונות הדרכים, שוהם ביזנס שעוסקת במתן אשראי, פנטזי מתחום משחקי הספורט ווואיטסטון שעוסקת בנדל"ן מניב בארה"ב.