נמל התעופה השני בגודלו בעולם כבר קטן על בייג'ינג
שדות התעופה בסין כורעים תחת עומס הנוסעים והצבא לא שש לשחרר את המרחב האווירי. התוצאה: כשליש מהטיסות ממריאות באיחור
כמעט כל טיסות הפנים שלי בסין בשנה האחרונה המריאו באיחור. בטיסה מבייג'ינג לשנחאי ביולי האחרון, הבשורה על עיכוב של שעתיים הגיעה רק כשהיינו כולם חגורים ומוכנים להמראה. בדרך חזרה הצוות בשדה לא ידע לומר במשך שעות מתי הטיסה תמריא אם בכלל, כאשר בסופו של דבר במקום ב-9 וחצי בערב יצאנו אחרי שתיים בלילה.
בחודש שעבר עשיתי טעות של מתחילים והזמנתי טיסה מדאלי שבדרום סין לקונמינג עם טיסת המשך לבייג'ינג בהפרש של שעתיים. אך כצפוי הטיסה הראשונה נדחתה בארבע שעות בתירוץ הכמעט קבוע של בעיות מזג אוויר, אני פספסתי את טיסת ההמשך והגעתי הביתה באיחור מצטבר של 12 שעות, נשבע לנסוע מעכשיו רק ברכבות בסין. הן אולי איטיות יותר אבל תמיד יוצאות ומגיעות בזמן.
וזה ממש לא רק המזל הנאחס שלי, כי בכל הנוגע לדיוק שדות התעופה בסין הם ללא ספק הגרועים בעולם. אתר האינטרנט FlightStats מדרג באופן קבוע 40 שדות תעופה מרכזיים בעולם על פי אחוז ההמראות המתעכבות בהם ביותר מ-15 דקות. בדירוג האחרון בספטמבר שישה מתוך 10 שדות התעופה שהתמקמו בתחתית הרשימה היו סינים, כשהגרועים ביותר הם שני שדות התעופה של שנחאי והשדה בבייג'ינג. השדה עם שיעור העיכובים הנמוך ביותר היה זה של איסטנבול.
השדה הקיים היום, בייג'ינג קפיטל . צילום: ויקיפדיה הקטסטרופה התעופתית בסין רק הולכת ומעמיקה מדי שנה. על פי נתוני רשות התעופה הסינית, רק 68% מטיסות הפנים בסין יצאו במועדן ב-2015 לעומת 75% ב-2012. העיכוב הממוצע עמד על 21 דקות בשנה שעברה, שתי דקות יותר מאשר לפני שנתיים.
מזג האוויר ההפכפך בחלק מהאזורים בסין וזיהום האוויר הכבד בערים הגדולות בוודאי שאינם מסייעים לדיוק של חברות התעופה המקומיות. אולם הסיבה המרכזית לעיכובים התכופים היא הצמיחה הנמשכת בביקוש לטיסות בסין, שפשוט עולה על הקיבולת של המערכת. בשנים 2011-2015 גדל מספר הנוסעים העוברים בשדות התעופה בסין בכמעט 50% ל-436 מיליון. כאשר לוח הטיסות צפוף כל כך, כל תקלה קטנה גוררת עיכובים ממושכים.
כדי להתמודד עם הביקוש הגובר לטיסות והצפי להכפלת צי המטוסים של חברות התעופה הסיניות בתוך שני עשורים, מתכננת רשות התעופה הסינית הקמה של 66 שדות תעופה חדשים בחמש השנים הקרובות, כך שמספר שדות התעופה בסין יעלה מ-206 ל-272 עד 2020. הפרויקט היקר ביותר אי פעם של רשות התעופה הסינית הוא הקמת שדה תעופה נוסף בבייג'ינג, שצפוי להיות השדה הגדול והעמוס בעולם בעתיד. עלות הפרויקט עומדת על 13 מיליארד דולר.
ממש לא מזמן, לקראת האולימפיאדה ב-2008 שאירחה העיר, נחנך בבייג'ינג טרמינל חדש (טרמינל 3) לשדה התעופה הבינלאומי. הטרמינל היה אז הגדול בעולם והיום הוא שני רק לזה שבדובאי. אולם פחות מעשור לאחר השלמתו, הטרמינל יחד עם שדה התעופה הקיים פשוט לא עומדים בעומס וחלק מהטיסות הפנימיות שאמורות היו לנחות או להמריא בבייג'ינג כבר מנותבות לשדות תעופה סמוכים בעיר טיינג'ין או במחוז חביי. שדה התעופה הנוכחי בבייג'ינג אמור היה לקלוט עד 75 מיליון נוסעים בשנה, אך בפועל הוא כבר הגיע ל-90 מיליון.
בניית שדה התעופה החדש החלה ב-2014 ומתקדמת בקצב מהיר מאוד. השדה שאמור להיפתח ב-2019, יכלול תחילה ארבעה מסלולים ויוכל לטפל ב-45 מיליון נוסעים. אך החל מ-2025, מספר המסלולים יורחב לשבעה והקיבולת תגדל ל-75 מיליון. בשלב השלישי הכוונה היא להגיע לקיבולת של מעל 100 מיליון, מה שיהפוך את שדה התעופה בבייג'ין לעמוס ביותר בעולם, תואר שכיום מחזיק בו השדה באטלנטה.
נמל התעופה החדש בבייג'ינג. יהפוך לשדה העמוס בעולם . הדמייה: Dezeen השדה החדש ממוקם 46 קילומטר דרומית למרכז בייג'ינג, כמעט כפול מהמרחק של השדה הנוכחי מהעיר. כדי לגשר על הפער, מתוכננת לצאת משדה התעופה רכבת בולט מהירה שתעבור את הדרך ללב בייגינג ב-30 דקות בלבד.
על עיצוב הטרמינל חתומה האדרכלית הבריטית ילידת עיראק זאהה חדיד שמתה בחודש מרץ השנה. חדיד לא זכתה לשמוע את הביקורות של הגולשים הסינים, שביקרו את עיצוב הטרמינל הנבנה, וטענו כי הוא דומה יותר מכל לווגינה הנשית, מה שהקנה לו את הכינוי V BIG. אך זה לא הפריע לשתיים מארבע החברות הגדולות בסין, צ'יינה איסטרן וצ'יינה סאות'רן להודיע כבר על כוונתם לעבור לטוס ממנו ואליו. שתי החברות לבדן יתפסו את מרבית הקיבולת של האצטדיון.
אולם מומחי תעופה מזהירים כי ללא הקצאת חלק גדול יותר מהמרחב האווירי לתעופה אזרחית, ימשיכו שדות התעופה בסין להיות פקוקים. הצבא הסיני ממשיך לשלוט ביד רמה על המרחב האווירי במדינה ונכון ל-2013 פחות מ-30% מהמרחב הוקצה לתעופה אזרחית לעומת 85% בארצות הברית. קשה לחשוב על איזושהי מדינה שתעז לתקוף את המעצמה הסינית מהאוויר בימים אלה. אולם נראה שבסין כמו גם בישראל מאוד מסובך להוציא מידי הצבא נכסים בעלי ערך, מסובך אפילו יותר מלבנות שדות תעופה.