מחקר: אקדמאים מרוויחים יותר מפי 2 מבוגרי תיכון
עוד עולה ממחקר של מרכז טאוב שיוצג היום בכנס בירושלים: השקעה נמוכה במערכת החינוך והזנחת לימודי הליבה פוגעים בצמיחה הכלכלית
אקדמאים מרוויחים יותר מפי 2 מבוגרי תיכון ואף יותר לעומת מועסקים שלא סיימו לימודי תיכון - כך עולה ממחקר של מרכז טאוב, בראשות פרופ' דן בן דוד, שיוצג בכנס שיערוך המרכז היום בצהריים בירושלים. מחקרים שיוצגו בכנס מגלים גם כי רמת הלימודים והיקף לימודי הליבה תורמים באופן משמעותי לצמיחה הכלכלית, כך שהשקעה נמוכה במערכת החינוך והזנחת לימודי הליבה פוגעים בצמיחה הכלכלית.
על פי המחקר של מרכז טאוב, קיים קשר הדוק בין רמת השכלה לבין תעסוקה והכנסה בקרב גילאי העבודה העיקריים בישראל - ממצאים דומים לדו"ח החינוך השנתי של ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר.
לפי הממצאים העיקריים, כ-63% מאוכלוסיית גיל העבודה שרכשה עד שמונה שנות חינוך בלבד אינם מועסקים. שיעור אי התעסוקה יורד ל-42% בקרב בוגרי 10-9 שנות לימוד ול-27% לבוגרי 12-11 שנות לימוד. אצל אקדמאים שיעור אי התעסוקה הוא הנמוך ביותר - 13%.
רמת ההכנסה של האקדמאים היא גם הגבוהה ביותר - 11,857 שקל בממוצע - יותר מפי שניים ממועסקים שרכשו 10-9 שנות לימוד - 5,535 שקל, מועסקים שסיימו 12-11 שנות לימוד משתכרים כ-6,611 שקל בחודש בממוצע. ההכנסה הנמוכה ביותר היא בקרב מועסקים שלא סיימו 8 שנות לימוד והיא מסתכמת בכ-4,827 בממוצע בלבד.
לפי המחקר, רק ל-31% מגילאי התעסוקה העיקריים (54-25) יש תואר אקדמי, אבל השכלתה של כמעט מחצית מהאוכלוסייה - 45% - מסתכמת בפחות מ-12 שנות לימוד, ולכן שכרה נמוך משמעותית.
לפי מחקר שערך פרופ' רוברט טופול, מאוניברסיטת שיקגו שישתתף בכנס, ממצאי המחקר תואמים את הממצאים במדינות אחרות. בארה"ב, כל שנת לימודים נוספת תורמת 8%-15% להכנסה מעבודה וארבע שנות לימוד במכללה מעלות את ההכנסות מעבודה בכ-65%. לפי מחקר שערך שיוצג בכנס, בארצות המשקיעות יותר בפיתוח ההון האנושי בין היתק באמצעות חינוך, שיעור הצמיחה גבוה יותר.
מחקר שיוצג בכנס מצביע כי לאיכות החינוך, בעיקר במקצועות הליבה - שאינם נלמדים בכל בתי הספר בישראל - השפעה קריטית על צמיחה כלכלית. לפי מחקר, שיוצג בכנס על ידי פרופ' אריק הניושק מאוניברסיטת סטנפורד, הוכח קשר בין צמיחה כלכלית גבוהה לבין הישגי התלמידים ב-50 מדינות ברחבי העולם בין השנים 2000-1960. לפי מרכז טאוב, בתי ספר בישראל מקדישים כמות זמן ניכרת להוראה אבל לא בהכרח בתחומי הליבה למרות שנמצא שהזמן המוקדש להוראה בנושא מסוים הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הישגי התלמידים.
בכנס יוצגו גם המלצות להעלאת ההישגים בלימודים של פרופ' אדם גמראן, מאוניברסיטת ויסקונסין . לפי מחקר שערך, יש להשקיע בכוח האדם החינוכי, שיטת ההוראה וגודל הכיתה. לפי המחקר שערך, הקטנת הצפיפות בכיתות בגני הילדים ובכיתה א' תורמת להישגי התלמידים אך אינה משפיעה על ההישגים בכיתות הגבוהות.