עו"ד גלוסקה בחקירה: "צבי בר מסר לי מעטפה; היזם אמר לי: 'זה יגיע אלי'"

ראש עיריית רמת גן צבי בר ממתין כבר כארבעה חודשים לשימוע שאמור להתקיים לו בתחילת אוקטובר, בניסיון לבטל את כתב האישום החמור שהפרקליטות מתכוונת להגיש נגדו. אבל מעורב נוסף בפרשה מתוח בימים אלה לא פחות - איש סודו ויד ימינו של בר, עו"ד מוטי גלוסקה.

בסוף אפריל הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה על כוונתה להעמיד את בר לדין בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים וכן שיבוש הליכי משפט. בר מואשם, בין השאר, כי קיבל שוחד מיזמים ומבעלים של קרקע בארבע פרשות שונות הקשורות לפרויקטים של בנייה ברמת גן, בסכומים שבין 200 אלף שקל ליותר ממיליון שקל.

בחקירתו במשטרה, שפורסמה בהרחבה ב-TheMarker, הכחיש בר בתוקף את אישומי השוחד וטען כי פעל לקידום פרויקטים רבים בעיר ולא רק אלה המוזכרים באישומים. עם זאת, בר התקשה לתת הסברים בנוגע להלוואות שלקח מיזמים ואותן לא פרע.

באחת הפרשות, המכונה "בית ליר אור", קיבל בר לפי החשד שוחד מיזם תושב לונדון בשם עמנואל ארביב ומיזם נוסף בשם שאול לגזיאל. לשניים, שהיו שותפים בכמה פרויקטים, היו אינטרסים בשני פרויקטים שבר סייע לקדם ברמת גן: בית ליר אור ומגדל התמרים.

לפי החשד, בר ואשתו לקחו הלוואה אישית בסך 225 אלף ליש"ט מחברת מימון לונדונית והעמידו כבטוחה את ביתם שברחוב מאדוקס. את ההלוואה שהועברה באוגוסט 2005 לחשבונו של בר בישראל, פרע ארביב חלקית באמצעות חברה שבבעלותו, עד לסכום של יותר ממיליון שקל - לפי החשד, כשוחד לקידום ענייניהם של שני היזמים. בתמורה, לפי החשד, קידם בר את מכירת בית ליר אור לארביב וללגזיאל באופן שהיטיב עמם.

בכל חקירותיו במשטרה, טען בר, המיוצג על ידי עו"ד נבות תל צור, כי לא ידע על פירעון ההלוואה על ידי ארביב וכי בכל הקשור להלוואה טיפל גלוסקה. בין השאר אמר בר לחוקרים: "באשר לגלוסקה ולפעילות בלונדון - הוא עורך דיני הרבה שנים, אפשר לומר שהוא קרוב למשפחה. לפי מיטב זכרוני, הוא קיבל ממני ייפוי כוח לצאת ולסדר לי הלוואה כנגד הדירה שבבעלותי...לא נכנסתי לפרטים, סמכתי עליו, כפי שכעת אני סומך עליו לחלוטין". עוד אמר בר: "אני לא כועס עליו...בסך הכל אני עדיין חושב שהוא אדם הגון וישר, ואני לא יכול לשפוך עליו את הדלי הזה".

גלוסקה נחקר ארוכות במשטרה בחשד לעבירות של מתן וקבלת שוחד. מהודעותיו ביחידה הארצית לחקירות הונאה שהגיעו לידי TheMarker, עולה כי גלוסקה - בניגוד לגרסתו של בר - טוען כי מעורבותו בכל הקשור להלוואה של בר היתה קטנה בהרבה. עוד עולה מהחקירות כי החוקרים מטילים ספק בגרסתו ומאמתים אותה עם עדויות ומסמכים שונים שלטענתם סותרים אותה. הפרקליטות עדיין לא החליטה אם להעמידו לדין. ביחס לארביב וללגזיאל, הפרקליטות הודיעה כי בכוונתה להגיש נגדם כתבי אישום בכפוף לשימוע בעבירות של מתן שוחד.

"חברים מ-1989"

גלוסקה עוסק בעריכת דין זה 30 שנה. משרדו, הממוקם ברמת גן, עוסק בתחום המשפט האזרחי-מסחרי ומטפל גם בפרויקטים המוקמים בעיר. הוא היה היועץ המשפטי של החברה הכלכלית לפיתוח רמת גן מהקמתה ב-1994 ועד 2001. במסגרת תפקידו טיפל בנזקי טילי הסקאד ובמכרזים של החברה הכלכלית כמו בניית מגדלי בית עוז, מלון שרתון סיטי טאוור ובית ליר אור.

בחקירתו הראשונה במשטרה סיפר גלוסקה על היכרותו עם בר: "הכרנו באמצע שנות ה-80. בר התמנה כדירקטור בחברה ציבורית שנקראת קרדן ואני הייתי דירקטור, לדעתי, לפניו. ב-1989 הוא ביקש ממני לסייע לו בבחירות ומאז אנחנו חברים ואני עורך הדין שלו".

חוקרים: "ספר על ההלוואה שלקח בר באוגוסט 2005 בלונדון בסכום של 225 אלף ליש"ט. האם היה לך קשר, האם ייצגת אותו והאם פעלת בשמו?"

גלוסקה: "כן, בר לקח הלוואה, הכסף הועבר לישראל. את ההלוואה לקח מגוף בבריטניה שעוסק במתן הלוואות ושמו GROVE (גרוב). הכסף הועבר לחשבון הפיקדון שלי או לחשבון שלו בישראל, אני צריך לבדוק. לבר יש דירה בלונדון והוא שיעבד אותה תמורת ההלוואה. אני מניח שהסכום שרשום בשאלה זה סכום ההלוואה. אני מטפל בדברים אישיים של בר, והוא רצה הלוואה לרכישת בית לבנו, והמקור שנראה אז כלכלית היה לשעבד את דירתו בלונדון כנגד ההלוואה. נפגשתי ב-2005 עם משרד עו"ד בלונדון, ייתכן שחתמתי על מסמכי השעבוד".

חוקרים: "מדוע אתה טיפלת בזה ולא בר - בעל החשבון?"

גלוסקה: "הוא לא מטפל בעצמו בדברים האלה, כי הוא ראש עיר. הוא מאוד עסוק וגם לא כל כך בקיא בנושאים האלה".

חוקרים: "מה היכרותך עם עמנואל ארביב?"

גלוסקה: "הוא לקוח שלי וזה הקשר שלי אתו. יכול להיות שהיו לנו מפגשים חברתיים".

חוקרים: "נכון שדיברת עם ארביב לגבי ההלוואה שבר לקח ב-2005 בלונדון?"

גלוסקה: "לא זוכר".

חוקרים: "נכון שארביב דיבר איתך על ההלוואה ואתה יודע שהוא ערב לריבית עליה?"

גלוסקה: "אני לא יודע שארביב ערב לתשלום הריבית על ההלוואה".

חוקרים: "האם בר פרע את ההלוואה? כיצד שולמה?"

גלוסקה: "עדיין לא. הבית עדיין משועבד ואין לו כסף להחזירה. לא טיפלתי בפירעון ההלוואה - התבקשתי לטפל רק בלקיחתה. באחרונה אני מנסה להמיר את ההלוואה בהלוואה בנקאית טובה יותר. אני לא יודע איזה חלק מההלוואה שולם".

החוקר מראה לגלוסקה מסמך שלפיו חברה שבבעלות ארביב העבירה לחברה המלווה 110 אלף ליש"ט לפירעון הלוואתו של בר. בתגובה מתעקש גלוסקה: "אני לא טיפלתי, למעט העובדה שטיפלתי באחרונה בניסיון להמיר את ההלוואה בהלוואה טובה יותר".

בחקירתו השנייה נשאל גלוסקה איך הגיע לגרוב (החברה המלווה), והשיב: "דרך עמנואל ארביב". בהמשך סיפר: "בר ואני דיברנו על לקחת את ההלוואה בלונדון, וארביב זה אדם שהיה בקשר אתי וגם בר היה אתו בקשר, וזה עלה באחת השיחות שלוקחים הלוואה כדי לקנות את הבית הזה. ארביב אמר שיכיר לי מישהו שייתן לנו את ההלוואה. בר אדיש לגבי זהות המלווה. אני סמכתי על ארביב כמישהו שמכיר את שוק ההון בלונדון".

חוקרים: "ספר לנו כל שידוע לך על הקשר בין ארביב להלוואה בבריטניה או לפירעון שלה".

גלוסקה: "ארביב הוא זה שהכיר לי את המלווה. אמרתי לך שאת ההעברה הזו, בסכום של 110 אלף ליש"ט, לא ראיתי. אני לא יודע מדוע הסכום הזה הועבר מחברת קפיטל מנג'מנט (שבבעלות ארביב - ש"מ)".

החוקר מציג לגלוסקה את גרסת בר, שלפיה גלוסקה טיפל בכל הקשור להלוואה ולפירעונה. "אני לא יודע למה התכוון בר. טיפלתי רק במה שאמרתי לכם", משיב גלוסקה, ומדגיש: "אני לא פניתי בשם בר לארביב בעניין ההלוואה, פרט להתחלה כשהכיר לי את המלווה, אבל לא בהמשך".

בשלב זה מציגה החוקרת בפני גלוסקה מייל שבו פנה לארביב וביקש לקבל את פרטי סניף הבנק של גרוב. את התשובה, עם כתובת הסניף, קיבל גלוסקה מעובדת בגרוב. החוקרת מבקשת מגלוסקה להסביר מדוע פנה לארביב לצורך קבלת הפרטים של גרוב וכיצד קיבל תשובה מעובדת החברה. בתגובה אומר גלוסקה: "יכול להיות שפניתי אליה במישרין וביקשתי, אבל כשאת שואלת על הקשר של ארביב, אני יכול לענות לך תשובה שהיא בגדר הערכה שלי - זה די מוכר בעולם העסקי. ארביב הפנה אותנו למלווה, המלווה לא מכיר את הלווה. הוא אמנם לוקח בטוחה טובה, אבל יכול להיות שהמלווה פנה לארביב מעת לעת".

חוקרים: "האם בספקולציה שלך יש הסבר לכך שארביב שילם כמיליון שקל לזכות הלוואתו של בר?"

גלוסקה: "מעבר להערכה שנתתי קודם, איני יודע מה היחסים בין ארביב למלווה".

"לא שאלתי כיצד קטנה ההלוואה"

גלוסקה סיפר בחקירתו כי באוגוסט-ספטמבר 2008, שלוש שנים לאחר שנלקחה ההלוואה מגרוב, ביקש בר, לאור הריבית הגבוהה, להמיר את ההלוואה בהלוואה אחרת.

חוקרים: "האם ניהלת לבר את החזרי ההלוואה?"

גלוסקה: "לא. לשאלתך כמה כסף לקחתי בחשבון שצריך כדי לפרוע את ההלוואה מלונדון, נדמה לי ש-245 אלף ליש"ט נכון לאוגוסט 2008".

ביחס לפירעון ההלוואה העיד גלוסקה: "אתם אומרים שסכום ההלוואה הוא 150 אלף ליש"ט, אני עונה שהופתעתי. אני לא יודע שמישהו שילם על חשבון ההלוואה. למה אני מחפש 245 אלף - כי חשבתי שזה הסכום שצריך להחזיר".

לאור גרסתו מציג החוקר לגלוסקה מסמך המפרט את מצב ההלוואה, שנשלח אליו בפקס, ובו מצוין שסכום ההלוואה קטן ל-150 אלף ליש"ט ביוני 2008. "אני מניח שאם הפקס אושר, קיבלתי אותו", משיב גלוסקה.

חוקרים: "כיצד, אם כן, כששאלנו אותך לא ידעת ששולמו תשלומים על חשבון ההלוואה, שעה שביקשת מהחברה המלווה גרוב את פירוט החשבון - וזה מפורט בו?"

גלוסקה: "לא כך שאלתם אותי ולא כך עניתי. שאלתם על תשלומי ריבית וקרן, או סכום של 100 אלף ליש"ט של ארביב - ואמרתי לכם שאני לא יודע".

בהמשך פירט גלוסקה: "עם בר לא דיברתי על זה. יכול להיות שהיה צריך לדבר אתו על זה. בצד הכלכלי, אני יודע שצריך הלוואה למקסימום שאני יכול לקבל, כדי להחזיר לגרוב". בהמשך החקירה הודה גלוסקה שאכן ראה כי ההלוואה קטנה, והסביר: "יכול להיות שהייתי צריך לבדוק עם בר ולא עשיתי את זה. את עצמי לא שאלתי כיצד קטנה ההלוואה".

חוקרים: "מדוע לא פנית לגרוב וביררת מי שילם וכיצד?"

גלוסקה: "בעובדה, לא פניתי".

חוקרים: "לא זו בלבד שלא שאלת את עצמך כיצד הופחת סכום החוב בכמיליון שקל, לדבריך לא עידכנת את הלקוח בשמחה הגדולה שנפלה בחלקו?"

גלוסקה: "את צריכה להבין את מערכת היחסים".

אף שתחילה אמר גלוסקה לחוקרים כי לא פנה לארביב בנוגע להלוואה (למעט בתחילת הדרך) - הרי בהמשך, כשנשאל שוב אם דיבר עם ארביב, תשובתו כבר לא היתה חד-משמעית: "לא מן הנמנע שדיברתי אתו או שלחתי לו מייל שיגיד להם שיאריכו ונטפל באלטרנטיבה. את שואלת אותי אם אני זוכר שדיברתי אתו, ואני משיב שאני לא זוכר. יכול להיות ששלחתי מייל או דיברתי אתו בטלפון, ואמרתי לו שהם רוצים פירעון ושיגיד להם שיהיו רגועים, ונדמה לי שבמקביל - גם לגרוב עצמה".

החוקרים מציגים לגלוסקה מסמך שלפיו ארביב העביר לגרוב סכום בגין הארכת ההלוואה, ושואלים: "מדוע אמרת שלא פנית לארביב ולא ביקשת ממנו - ולא דיברת אתו על החזרי ההלוואה?"

גלוסקה: "אני חוזר ואומר, שאם פניתי לארביב זה רק כדי שיאריכו את המועד ולא יעמידו את ההלוואה לפירעון - כלומר, שלא יממשו את הבית. לא דיברתי אתו על תשלומים של הכסף. את ההעברות של ארביב לזכות ההלוואה, לרבות התשלום הזה, אני רואה עכשיו לראשונה".

בהמשך מציגים החוקרים לגלוסקה מייל נוסף ששלח ארביב לנציגת גרוב, עם העתק לו וללגזיאל, שבו כותב ארביב: "מחר נבצע תשלום".

חוקרים: "כיצד אם כך טענת שלא ידעת שארביב שילם כסף לחשבון ההלוואה?"

גלוסקה: "אני לא זוכר שראתי מייל כזה ואני לא יודע מה הקשר של לגזיאל לזה".

עו"ד ותיק או נער שליח?

בהמשך החקירה נשאל גלוסקה האם העביר לארביב כסף בגין תשלומים שזה שילם על חשבון ההלוואה בבריטניה. "אני, באופן אישי, לא", השיב גלוסקה.

חוקרים: "האם ידוע לך אם מישהו אחר החזיר לארביב כסף בגין תשלומים שארביב שילם לזכות הלוואתו של בר בגרוב?"

גלוסקה: "לגבי מישהו אחר, שהוא לא בר, אני לא יודע. לגבי בר, אמרתי לך שהעברתי פעם או פעמיים מעטפה מבר לאדם בהרצליה, בעל שם זר, שאת פרטיו קיבלתי מארביב כנראה. לא ידעתי אז, ואני גם לא יודע היום, מה היה במעטפה".

חוקרים: "מי ביקש ממך לבצע את השליחות?"

גלוסקה: "ארביב או בר. אני לא זוכר. אמרו לי שצריך להעביר משהו שיגיע לארביב. קיבלתי את המעטפה מבר, במשרד שלי או במשרד שלו. פגשתי את האיש בהרצליה פיתוח. אני זוכר שיש לו שם ומבטא אנגלו-סאקסי".

בהמשך ציין גלוסקה כי ארביב אמר לו "תמסור את זה לו, זה יגיע אלי", והוסיף: "נדמה לי שהמעטפה היתה בגודל דף A4, מקופלת. אני חושב שהיו בה מסמכים. העברתי מעטפה ואני חושב שזה קרה פעמיים. אותו מקום, מעטפה דומה".

חוקרים: "האין זו היתממות מצדך, עו"ד ותיק ומנוסה, לטעון שהיית רק 'נער שליח'?"

גלוסקה: "ייתכן שזו טעות, אבל אני לא מיתמם וזו האמת".

חוקרים: "האם ביצעת שליחויות נוספות עבור בר?"

גלוסקה: "איני יכול להגיד. ביצעתי דברים רבים לבקשת בר".

באחת מחקירותיו האחרונות במשטרה, טענה החוקרת רפ"ק יעל הראל-קרניאלי בפני גלוסקה, כי הוא פתח חשבון בנק באמצעות אדם בשם ניל רובינשטיין והעביר לחשבון זה 120 אלף ליש"ט (לצורך כיסוי ההלוואה של בר). החוקרת מציגה לו את טענת ארביב, שלפיה הוא חשב שגלוסקה הוא הלווה - ולא בר. גלוסקה מכחיש ואף אומר שרובינשטיין הוא אותו אדם שלו מסר את המעטפות.

בהמשך הוסיף גלוסקה: "מישהו מנסה לגלגל עלי תיק. יכול להיות שהיו טעויות, אבל לא קיבלתי ולא החזרתי כסף - אפשר לבדוק את החשבונות שלי. 120 אלף ליש"ט זה הון תועפות של כסף. אין לי סכומים כאלה במזומן, ולייחס לי את זה, זה הזוי לחלוטין. לא דיברתי עם בר מאז דצמבר 2008, מועד חקירתי הראשונה, ולא עם ארביב".

סנגורו של גלוסקה, עו"ד גיורא אדרת, מסר כי מרשו לא זומן לשימוע.

בתגובה לשאלה מדוע מתעכבת הפרקליטות בקבלת החלטה בעניינו של גלוסקה, אף שהתקבלה החלטה לגבי יתר המעורבים בפרשה, מסר דובר משרד המשפטים: "מדובר בתיק בעל חומר חקירה רב היקף. עדיין לא התקבלה החלטה בנוגע לכל המעורבים בתיק".

עורכי דינו של עמנואל ארביב, איתן מעוז מגולדפרב-זליגמן ויוסי אשכנזי מהרצוג פוקס נאמן מסרו בתגובה: "עמדתנו בנוגע להודעותיו של עו"ד גלוסקה נמסרה לפרקליטות ואנו ממתינים להכרעתה". סנגוריו של בר, עוה"ד נבות תל צור וירון ליפשס, מסרו כי "את הטיעונים נשטח כנהוג במסגרת השימוע שייערך למר בר".

גלוסקה: "אין שום בעייתיות של ניגוד עניינים"

>> מחקירות גלוסקה במשטרה עולה כי בעת שייצג את החברה הכלכלית רמת גן פירסמה החברה ב-1993 מכרז למכירת מגרש שהיה לעירייה ברחוב בן גוריון 26 בעיר. הזוכה שנבחרה במכרז היתה חברת בית ליר אור ונחתם עמה חוזה לביצוע עסקת קומבינציה. לאחר שמועצת העיר אישרה את ההסכם, החלה החברה לבנות בליווי בנקאי של בנק הפועלים. ב-1999 נקלעה ליר אור לקשיים ומונו לה כונסי נכסים, שאחד מהם היה גלוסקה, והעסקה נעצרה.

ב-2005, כך סיפר גלוסקה, נוצר קשר בין בנק הפועלים לבין היזם שאול לגזיאל (החשוד השני במתן השוחד בפרשה, נוסף על היזם עמנואל ארביב - ש"מ). לגזיאל, לפי עדותו של גלוסקה במשטרה, היה לקוח שלו בכמה פרויקטים ברמת גן (אם כי לא בפרויקט הנדון).

גלוסקה טען במשטרה כי לגזיאל הכיר את הנכס ושמע עליו דרך מנהלת באגף לליווי פרויקטים בבנק הפועלים. לדבריו, הפועלים ולגזיאל הגיעו להסכמה כי לגזיאל יביא גוף שיקנה את הנכס שנבנה על המגרש. בהמשך אמר גלוסקה כי לגזיאל הביא את חברת בלנפורט, המוחזקת על ידי חברה שבבעלות ארביב. ואכן, בין הכונסים לבין בלנפורט נחתם הסכם למכירת הנכס - כך ש-75% הועברו לבעלות בלנפורט ו-25% נותרו בבעלות העירייה.

בהמשך, לדברי גלוסקה, העירייה ביקשה להעביר לתוך המבנה שנבנה על המגרש את הפקולטה למשפטים ברמת גן. בעקבות זאת נחתם הסכם שכירות לתקופה ארוכה בין בלנפורט והעירייה לבין המכללה.

במהלך החקירה אמרו החוקרים לגלוסקה כי במקביל להיותו כונס נכסים מטעם העירייה הוא ייצג את בלנפורט ואת היזמים לגזיאל וארביב בהסכם השיתוף שעשו ביניהם, ואף היה שותף לניסוח הסכם השכירות עם המכללה - וכי פעילות זו היתה בניגוד עניינים.

חוקרים: "מי ידע על כך שייצגת את קבוצת לגזיאל במקצת הפעולות שקשורות בעסקה? האם דיווחת על כך לבית המשפט? האם דיווחת על כך לכונסי הנכסים האחרים?"

גלוסקה: "המשכנתא, למיטב זיכרוני, נלקחה לאחר אישור העסקה, ואני לא זוכר שדיווחתי. אין לי ספק שאם הייתי רואה בעייתיות בעניין הזה, הייתי מדווח. שום בעייתיות של ניגוד עניינים".

כשנשאל האם בר ידע על הפעולות שביצע לטובת קבוצת לגזיאל בבית ליר אור, השיב גלוסקה: "אני לא חושב. את מתייחסת לפעולות שעשיתי כאל ייצוג. אני רואה אותן, לכל היותר, כפעולות טכניות שיש בהן כדי לסייע שהעסקה תצא לפועל, ואיני חושב שבר ידע מהפעילות הזאת שלי".

בהמשך ציין גלוסקה כי לא קיבל שכר טרחה מלגזיאל עבור הטיפול.

החוקרת הטיחה בגלוסקה כי הסתיר מהכונסים את השכרת הנכס למכללה. לטענתה, הוא ידע שהעובדה שהיתה כוונה להשכיר את הנכס היתה מעלה באופן ניכר את שווי הנכס - ולכן הבנק והכונסים לא היו מסכימים למחיר שהציעה בלנפורט עבור קניית הנכס. גלוסקה: "אני חושב שההנחה שהמחיר היה עולה, ההנחה שלא יידעתי את הכונסים וההנחה של הפרת אמונים הטמונות בשאלה אינן נכונות, והמסקנה גם היא אינה נכונה".