אפל החמיצה את התחזיות עקב מכירות מאכזבות של אייפון; המניה נופלת ב-6%

מחלקת חקירות של אגף המכס ומע"מ במחוז הצפון חוקרת בימים אלה מקרה שיש לו השלכות עקרוניות בעניין ההכרה בחובות אבודים על ידי רשויות המס - מע"מ ומס הכנסה. המדובר במקרה של ניצול לרעה של הליכי ההכרה של רשויות המס בחוב אבוד, אשר הביא להקטנת חבות המס שלא כדין. ייתכן כי מקרה זה מייצג מקרים רבים נוספים.

החברה הנחקרת, שותפות עוף חיפה, קיבלה החזר מע"מ בגין חשבונית אשר בוטלה, לאחר שאושרה כחוב אבוד; במקביל, עורכי הדין שלה המשיכו לפעול בהוצאה לפועל נגד החייב, ועורכי דין אחרים טיפלו בגביית החוב שנרשם בספרים כחוב אבוד.

מנהל אגף המכס ומע"מ, איתן רוב, מתייחס לתופעה בחומרה רבה. במשך שנים האגף לא הכיר בחובות אבודים, בנימוק שחיוב המע"מ נעשה בגין חשבונית אשר הוצאה עבור מכירת מוצרים או מתן שירותים, לשון אחר - עבור ביצוע עסקה. אם העוסק לא הצליח לגבות את החוב, סבורים באגף המכס והמע"מ, אין מדובר בבעיה של האגף.

ואולם הליך משפטי של עוסק, אלקה אחזקות בע"מ, שהגיע עד בית המשפט העליון, שינה את התמונה. האגף חויב למעשה להכיר בתנאים מסוימים בחוב אבוד, ולאפשר לעוסק להוציא חשבונית זיכוי בגין המע"מ ששולם, ולקבל החזר.

בפסק הדין שנתנו המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט שלמה לוין, והשופטים טובה שטרסברג-כהן ומנחם אילן בדצמבר 99', נקבע כי עוסק זכאי להחזר מע"מ ששילם בגין עסקה, אם תמורת העסקה לא שולמה והחוב נהפך לחוב אבוד.

השתלשלות התביעה המשפטית

השופטים קבעו חמישה מבחנים מצטברים להכרה בחוב אבוד: ביצוע עסקה; הוצאת חשבונית בגין מכירת מוצר או מתן שירות; תשלום מע"מ על פי החשבונית; כישלון של קבלת התמורה הכספית בגין החשבונית; והיותו של החוב "חוב אבוד".

באגף המכס ומע"מ לא רוו נחת מפסק הדין. ההנחיות שהוצאו בעקבות פסק הדין היו נוקשות ביותר להכרה בחוב אבוד. כעת הנחיות אלה עומדות במבחן החקירה המתנהלת במחוז הצפון.

החקירה במחוז הצפון עוסקת בהשתלשלות תביעה משפטית שהגישה שותפות עוף חיפה, באמצעות משרד עוה"ד שפלר-שטמר מרמת גן, נגד חברת ניצולת הקרטל (לשעבר תשלובת פיקנטי) ונגד בעליה, משה בדש. חברת תנובה היתה חלק (50%) משותפות עוף חיפה באמצעות נאמן. השותפות פורקה ב-99', ואולם עורכי דינה ממשיכים בהליכים המשפטיים בגין חוב שעליו הכריזה בפני רשויות המס כחוב אבוד.

סך התביעה המתבררת בבית המשפט היה 1.7 מיליון שקל, סכום פשרה שעליו הסכימו עוף חיפה וניצול הקרטל. החשבוניות שהוציאה עוף חיפה לפיקנטי הסתכמו ב-4.1 מיליון שקל. על חשבון ההסכם שנחתם בין הצדדים קיבלה עוף חיפה 300 אלף שקל, כך שנותר חוב של 1.4 מיליון שקל.

שאלת החוב האבוד

במקביל הוציאה עוף חיפה תעודת זיכוי בגין הסכום המלא של החוב - 4.1 מיליון שקל. השותפות מחקה את החוב בספריה, וקיבלה כ-600 אלף שקל החזר מע"מ בגין העסקה. חשבונית הזיכוי הוצאה ב-31 ביולי 99', והכסף הועבר ממע"מ לחשבון הבנק של השותפות בינואר 2000. כעת, למעשה, חייבת שותפות עוף חיפה לניצולת הקרטל 2.7 מיליון שקל, כגודל ההפרש בין 4.1 מיליון שקל ל-1.4 מיליון שקל.

על חקירת אגף מכס ומע"מ נודע בהליך משפטי שהתקיים בתיק זה בבית המשפט העליון לפני חודשים מספר. החקירה מתמקדת בהעלמת 300 אלף שקל ששולמו במסגרת ההסדר, וקבלת החזר מע"מ שלא כדין באמצעות הצהרות סותרות.

בהוצאת תעודת הזיכוי ובהכרזת החוב כחוב אבוד עסק משרד עוה"ד עדי קפלן. לאחר שהשותפות קיבלה את החזר המע"מ, הועבר התיק למשרד עוה"ד שפלר-שטמר, שהמשיך לנהל את התביעה נגד ניצולת הקרטל ובדש בגין חוב שלא שולם. חוקרי אגף מכס ומע"מ מנהלים חקירה נגד מנהלי השותפות ומשרדי עוה"ד, אשר סייעו לכאורה לשותפות להונות את שלטונות מע"מ ומס הכנסה.

המקרה מעלה שאלה עקרונית לגבי חוב אבוד. הד"ר גדעון קלוגמן, ממשרד עוה"ד ד.פוטשבוצקי, המתמחה במיסוי עקיף, אומר שלא ניתן לאחוז את המקל בשני קצותיו: להכריז על החוב כאבוד, ולהמשיך במקביל בהליכי הגבייה.

נטל ההוכחה על העוסק

בית המשפט המחוזי בחיפה דן במקרה דומה, שבו עירער קיבוץ אפק על החלטה של אגף מכס ומע"מ לא להכיר בחוב אבוד שלו. המדובר בחובות שהגיעו לאסיב טקסטיל, מפעל של הקיבוץ העוסק בייצור בדים וטקסטיל. הקיבוץ טען לחוב אבוד בגין חשבוניות שהוצאו לחברת ניו שופ, ודרש להכיר בקיזוז המע"מ שביצע כתוצאה מביטול העסקה והוצאת חשבונית עסקה בגינה.

נציג המפעל, שנחקר על התצהיר שהגיש בבית המשפט, אמר כי אסיב טקסטיל לא ויתרה על גביית החוב. הוא הוסיף כי לא הוגשה תלונה במשטרה וכי חשבונית הזיכוי שהוצאה לניו שופ כלל לא נשלחה לחברה, שכן לא היה מי שיקבל אותה.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט ד"ר דן ביין, שקביעתו בעניין אלקה בערכאה נמוכה זכתה להכרה של בית המשפט העליון, היה נחרץ בפסק דינו בעניין הערעור של קיבוץ אפק. לדברי השופט ביין, נטל ההוכחה לקיומו של חוב אבוד הוא על העוסק. במקרה הנדון לא עולה בבירור כי אין אפשרות לגבות את החוב, ונציג המפעל אף הודה כי אסיב לא ויתרה על החוב וכי תעודת הזיכוי הוצאה לצרכים רישומיים בלבד.

יתרה מזאת, אפילו מכתב רשום לחייב לא נשלח, כמתחייב מאחד התנאים להכרה בתעודת הזיכוי על פי הנחיות מס הכנסה. לפיכך, השופט ביין החליט שלא להכיר בדרישתו של קיבוץ אפק להכיר בחוב כחוב אבוד (פסק דין שלא פורסם: קיבוץ אפק נגד אגף המכס ומע"מ - ע"ש 5399/99).

פסק דין זה מעמיד את שותפות עוף חיפה במצב בלתי אפשרי. אם החוב הוכר כאבוד, ובגינו הוחזר המע"מ ששולם, הרי שלא ניתן היה להמשיך בהליכים בבית המשפט; לחלופין, אם ההליכים בבית המשפט נמשכים, לא ניתן היה לדרוש החזר מע"מ וזיכוי ממס בגין חוב אבוד, משום שהליכי הגבייה נמשכים. לדברי הד"ר קלוגמן, אם העוסק מאמין שניתן לגבות את החוב בעתיד, תוך מיצוי הליכים משפטיים נגד החייב, לא ניתן להוציא חשבונית זיכוי ולהכריז על החוב כאבוד.

מודיעין שטח במס הכנסה

מתברר שמדובר במכת מדינה, המטרידה את מנוחתם של ראשי זרועות המיסוי. מנהל אגף החקירות במס הכנסה וסגן הנציבה, ג'קי מצא, רואה את התופעה בחומרה. מס הכנסה מתכוון להרחיב את בדיקות השטח במשרדי עורכי דין המתמחים בתיקי הוצאה לפועל, וכן בהצלבת נתונים שיאספו מעורכי הדין לכרטיסי הנישומים.

מאחר שלא כל תיקי ההוצאה לפועל מטופלים על ידי עורכי דין, הנחה מצא את אנשיו לבדוק פעילויות של קבלני הוצאה לפועל, ועל ידי כך להתחקות אחרי הון רב שלא מדווח. ב-2002 אסף מודיעין שטח במס הכנסה חומר סמוי רב על פעילות משרדי עורכי דין המתמחים בהוצאה לפועל.

הכרה בחוב כחוב אבוד מהווה למעשה הכרזה על מחילה על חוב, ולא ניתן להתחיל או להמשיך בהליכי גבייה באמצעות בית המשפט. ואולם בלשכות ההוצאה לפועל, עסקי הגבייה מתנהלים כאילו החוב לא נמחק מעולם. המשמעות היא שמאות אלפי תיקים בהוצאה לפועל מתנהלים נגד חייבים, שהחוב שלהם נמחק למעשה.

לדברי הד"ר רון חריס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שמתמחה בדיני הוצאה לפועל ופשיטות רגל ודיני תאגידים בפירוק, קיים כשל משפטי חמור בכך שמערכת ההוצאה לפועל אינה מקושרת לזיכויים בגין חובות אבודים לרשויות המס. כמו כן קיים לדבריו כשל חמור בכך שלא קיים מנגנון אוטומטי המאפשר לרשם ההוצאה לפועל למחוק חובות.

התוצאה של הכשלים הללו היא בלתי אפשרית: מצד אחד, המדינה מזכה את חשבון הנישום ומכירה בחוב אבוד, ומצד שני היא מתקצבת את ההוצאה לפועל בכוח אדם ובציוד בהתאם למספר התיקים כדי להמשיך בפעולות הגבייה.

חריס סבור כי יש לתקן את חוק ההוצאה לפועל כמקובל בחו"ל, ובאופן שייקבע כי לרשם יהיה שיקול דעת במחיקת החובות, או שזאת תתבצע באופן אוטומטי, לאחר מיצוי ההליכים או בחלוף תקופת זמן מסוימת מבלי שהחוב ייגבה.

"כאשר מגבלות אלה אינן קיימות", אומר חריס, "מצטברים בלשכות ההוצאה לפועל חובות בסך עשרות מליארדי שקלים, שלעולם לא ייגבו ואשר מכבידים על המערכת".

רשויות המס מאפשרות למחוק חוב וליהנות מזיכוי מס, בהתאם לכללים נוקשים. כך נוהגים גם הבנקים, וכך מחייבים כללי החשבונאות. בלשכות ההוצאה לפועל, מנגד, ניתן למחוק חוב רק במקרים של פנייה ספציפית.

חריס אומר כי חוק פשיטת הרגל מאפשר מחיקת חוב ומתן הפטר לחייב. הוא ממליץ לאמץ את המודל האמריקאי, שלפיו הליך פשיטת הרגל ליחידים הוא קל, מהיר ופשוט. באשר לחברות נקבע בחוק החברות הישראלי כי מרגע שחברה אשר לא נותר לה רכוש נכנסת להליך של פירוק, בית המשפט סותם את הגולל עליה.

בישראל, שבה הליכי פשיטת הרגל מסובכים ומורכבים, ורק מספר זעום של חייבים נכנסים בשערי כונס הנכסים הרשמי, קיימת, לדברי חריס, סתירה קשה: החייבים מוצאים עצמם מתגוננים בלשכות ההוצאה לפועל מול חובות שהוכרו על ידי רשויות המס כאבודים, ונופלים קורבן לקבלני חובות הפועלים בחסות המדינה.

קבלני הצ'קים החוזרים עושים כסף

דוגמה לכך אפשר לראות בסיפור הבא: כאשר צ'ק חוזר, בעל חנות עובר את כל ההליכים עד להכרזה על חוב כאבוד. לאחר שמס הכנסה ומע"מ מכירים בחוב, ובעל החנות מתקן בהתאם את הדו"ח הכספי שלו, הצ'ק שחוזר נשאר אצלו. במקרים רבים מצטברת אצל בעל החנות ערימה של צ'קים חוזרים שהחוב בגינם הוכרז חוק אבוד.

בשנים האחרונות התפתחה תעשייה שלמה של קבלני צ'קים חוזרים. קבלני הצ'קים רוכשים מחנויות ומרשתות את הצ'ק במחיר מזומן נומינלי של 25%-20% מהסכום המקורי, ופותחים בהליכים בהוצאה לפועל נגד החייב. בעת פתיחת התיק, הסכום קופץ בשל ריבית, הצמדה ועלות פתיחת תיק בהוצאה לפועל ומכתב מעורך דין, וכך צ'ק שחזר על סך 100 שקל, מתחיל את דרכו בהוצאה לפועל בסכום של 700-600 שקל.

כמה מקבלני הצ'קים קונים צ'קים חוזרים בהיקף כולל של 500 אלף שקל במחיר של 100 אלף שקל. המדובר באלפי צ'קים בסכומים קטנים, ששוויים בעת פתיחת התיקים בהוצאה לפועל הוא 3 מיליון שקל ויותר. גובה טוב יכול ליהנות מהכנסה בלתי מדווחת של כ-300 אלף שקל בשנה.

במקרה שבו החייבים הם חסרי הכנסה הנהנים מהבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי או מקצבאות שונות, העוול אף גדול יותר. בהליך של חקירת יכולת לשלם לנצח למחזיק הצ'ק שהוכר בתחילת המסלול כחוב אבוד, חייבים חסרי הכנסה מחויבים על ידי בית המשפט לשלם סכומים שעשויים להגיע ל-300 שקל מכספי הביטוח הלאומי, בניגוד לחוק האוסר על עיקול של כספי ביטוח לאומי. הכסף הזה מגיע לידיו של קבלן הצ'קים שלרוב אינו מדווח על הכנסתו. לדברי חריס, מצב מעוות זה מחייב תיקון מיידי של חוק ההוצאה לפועל ונטרול תופעת קבלני הצ'קים החוזרים שהוכרזו כחובות אבודים.

על פי הערכות, החובות הרשומים במחשבי ההוצאה לפועל מסתכמים בכ-20 מיליארד שקל, מהם כ-80%-70% חובות אבודים על פי כללי רשויות המס. נציבת מס ההכנסה, טלי ירון-אלדר, כבר הנחתה את אנשיה לפעול כדי שניתן יהיה להצליב בין מחשבי מס ההכנסה ומחשבי ההוצאה לפועל ולאתר נישומים אשר המשיכו בתהליכי גבייה לאחר שהחוב הוכרז כאבוד, וכן הצהרות של עורכי דין המטפלים בלקוחות המנהלים תיקים בהוצאה לפועל. כמו כן נבדקת מחדש חבות המס של לקוחות אלה.