"חבל על השמרנות. הורדת ריבית כבר החודש מתבקשת"

הודעת הריבית שנותרה ללא כל שינוי על 3% לא הפתיעה את שוק ההון. רוב האנליסטים בשוק צפו כי בנק ישראל לא יזדרז להשתמש בנשק הריבית ולהורידה כבר החודש, אלא ייתן לשווקים לפעול באופן טבעי לפני שיצטרך להוציא את התותחים הכבדים.

לדברי יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט, "ההחלטה מאותתת כי בנק ישראל סומך על מנהיגי אירופה ומעריך שיימצא פתרון למשבר בטווח הקצר לדעתי צפויה ירידה נוספת של 0.5% בשיעור הריבית, עד אמצע 2012. מאחר שפישר היה מראשוני הנגידים אשר עושים סיבוב פרסה ומפחיתים את הריבית, כעת הוא יכול להמתין עם תהליך הורדת הריבית נוכח נתוני המקרו החיוביים לאחרונה בארה"ב והעובדה שנגידים נוספים, במדינות הדומות לנו, מעכבים את הפחתת ריביות".

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המקרו בפסגות, טוען כי "הורדת הריבית בחודש שעבר נבעה אך ורק מההחמרה במשבר החוב בגוש היורו ומהסימנים להאטה בארה"ב ומהחששות של בנק ישראל ממשבר פיננסי עולמי. מאז החלטת הריבית בחודש שעבר התרבו הסימנים כי ארה"ב תצליח לחמוק ממיתון חוזר בנוסף. הימים האחרונים מלמדים שמקבלי ההחלטות באירופה העבירו הילוך בטיפול במשבר ולכן בנק ישראל בחר להשהות את המשך הורדות הריבית לפחות בחודש עד אשר תתבהר אי הוודאות לגבי המשך הטיפול במשבר באירופה".

גם בדש צפו את ההחלטה להותיר את הריבית על כנה. לדברי אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המקרו של דש בית השקעות: "ההחלטה לא לשנות את הריבית הינה רק עצירה בדרך של הריבית למטה, לרמות קרובות יותר ל-2%". זבז'ינסקי הדגיש את העובדה כי "המשק נמצא בהאטה של קצב הצמיחה, אשר בינתיים מתבטאת בעיקר בנתוני היצוא, אך גם בתחומים האחרים אנו צפויים לראות בקרוב סימני התמתנות".

עוד הוסיף כי "האינפלציה וציפיות האינפלציה גם הן נמוכות למדי בחודשים האחרונים, רחוק מגבול היעד של 3%. הגורם העיקרי שמעכב את בנק ישראל מלהמשיך ולהוריד את הריבית הוא מחירי הדירות, אשר על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עדיין עולים. אנו מעריכים שהמכשול הזה יוסר בקרוב והריבית תוכל לרדת לרמה המתאימה יותר למצבו הנוכחי של המשק".

ז'בז'נסקי התייחס לשינוי בהרכב מקבלי ההחלטות וגרס כי לא ניכרת השפעה מיוחדת של השינוי בהרכב בינתיים השיקולים והגורמים אליהם מייחסת חשיבות הוועדה המוניטרית די דומים לאלו שלפני הקמת הוועדה. השינוי היחיד אליו שמנו לב, לא היה בהרכב השיקולים להחלטה, אלא בסדר שלהם. אם בהחלטה הקודמת צוינו קודם השיקולים הקשורים במצבה של הכלכלה העולמית, הרי שהפעם את המקומות הראשונים קיבלו הגורמים המקומיים, כגון רמת הפעילות במשק והאינפלציה. נראה שהוועדה המוניטרית עדיין נמצאת בשלב לימוד החומר, לא עושה שינויים במערכת השיקולים ומאמצת בינתיים הרגלים ושיטות של התקופה הקודמת".

התעשיינים והיצואנים ציפו לקבל סעד מהועדה החדשה אשר תקל עליהם ועל ההאטה המתרחשת בחודשים האחרונים בתעשייה ותבצע את הצעד של הורדת הריבית אשר תעודד את המשתתפים במשק המקומי .נשיא  התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף התאכזב מהחלטת הועדה והביעה ביקורת  חריפה על ההחלטה "חבל שהוועדה המוניטרית החדשה מגלה שמרנות וזהירות יתר.הורדת הריבית כבר החודש מתבקשת נוכח ההאטה המסתמנת במשק. עוד הוסיף חריף כי "הותרת הריבית על כנה נוכח השיפור בשווקים הפיננסיים והצפייה לגיבוש הסדר חוב באירופה הינה זמנית. המשך התמתנות הכלכלה העולמית, נתוני היצוא והייצור התעשייתי החלשים ומדדי המחירים הקרובים הצפויים להיות נמוכים חייבו את המשך הפחתת הריבית במשק כבר החודש", "העסקים הקטנים והבינוניים הם הפגיעים ביותר והראשונים להיות מושפעים מההאטה העולמית והמקומית, ולכן הורדת ריבית שתעודד את הצמיחה והפעילות הכלכלית, מתבקשת כדי לסייע בידם לצלוח תקופה זו של אי ודאות"

אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות קבע כי הריבית הגבוהה באופן יחסי במשק הישראלי רובצת כמשקולת על הסקטור העסקי ולכן על הנגיד להמשיך ולהוריד את הריבית, זאת לנוכח הירידה בציפיות האינפלציה וההאטה בכלכלה העולמית, אשר פוגעת ביצוא הישראלי, לצד חולשתו של השוק המקומי. נובוגרוצקי ציין כי פערי הריביות מעודדים כניסת משקיעים זרים פיננסיים , ספקולנטים – שכן ריבית בנק ישראל עומדת החל מאפריל 2011 על 3% לעומת 0%-0.25% בארה"ב ו- 1% בגוש האירו. פערי הריביות מעודדים את המשקיעים הזרים הפיננסיים לטווח קצר (הספקולנטים), לקחת הלוואות בריבית נמוכה ולהשקיע במטבעות עם ריבית גבוהה, כמו השקל. משקיעים אלו נכנסים רק לשם גריפת רווח מהפרשי ריבית ושער.עוד הדגיש נובוגרוצקי כי כניסת המשקיעים הזרים מחזקת את השקל ותומכת בייסוף וככל שייכנס יותר מט"ח לארץ – מגמת הייסוף תתחזק והייסוף יביא לכך שבגין כל דולר יצוא מקבל היצואן פחות שקלים – דבר שיפגע מיידית ברווחיות העסקאות שכבר נחתמו ובטווח הארוך ביכולת להשיג עסקאות חדשות.

רונן מנחם מיחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות היה היחידי שגרס כי "בחודשים הבאים יוסיף בנק ישראל להתחבט בשאלה אם להותיר את הריבית על כנה, או להורידה ברבע אחוז. הנטייה תהייה לא לשנות את הריבית במידת האפשר. עם זאת, אין לשלול לחלוטין תרחיש משני בו הריבית שבה לעלות בתוך מספר חודשים"