הפרטת ביטוח האבטלה? המדינה מציעה לעצמאים קרן חיסכון פרטית

המדינה מציעה לעצמאים להקים קרן חיסכון פרטית לתשלום דמי אבטלה, במבנה של קרן השתלמות. הכוונה היא לקרן חיסכון שהעצמאים יוכלו להפריש לה מדי חודש חלק משכרם, בתמורה לקבלת הטבות מס מהמדינה. החיסכון שייצבר ישמש כל עצמאי, במקרה שייאלץ לסגור את עסקו ולהפוך למובטל.

בדומה לקרנות השתלמות, הקרן תנוהל בידי אחת מחברות הביטוח, בתמורה לדמי ניהול, והמעורבות היחידה של המדינה בה תהיה באמצעות מתן הטבות מס בגין ההפרשות לקרן. על פי הצעת המדינה, עצמאים יוכלו לצבור בקרן סכום של עד 90 אלף שקל, שאמור לממן עד שישה חודשי אבטלה (בשכר של כ-15 אלף שקל בחודש).

אם העצמאי לא ימשוך את כספי קרן החיסכון, היא תצורף לחיסכון הפנסיוני שלו בעת הפרישה. משיכת כספים מהקרן תיתכן רק במקרה שבו העצמאי הופך למובטל - המדינה תצטרך לקבוע מבחנים למתי יחשב עצמאי למי שסגר את עסקו ונהפך למובטל. את ההצעה מקדמת הסוכנות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת. ככל הנראה, משרד האוצר אינו תומך בהצעה.

משמעות ההצעה היא כי לא המדינה תשלם דמי אבטלה לעצמאים, כפי שהיא עושה במקרה של שכירים - באמצעות קרנות הביטוח הלאומי, אלא העצמאים ישלמו דמי אבטלה לעצמם באמצעות החיסכון שהם יצברו בקרן. בכך, המדינה מפריטה דה פקטו את אחד התפקידים הרגישים ביותר של מדינת רווחה - אבטחת אבטלה.

בקרב העצמאים קיימים כנראה חילוקי דעות לגבי ההצעה - מאחר שההצעה מטיבה עם העצמאים העשירים (הטבות מס מיטיבות עם העשירים). זאת ועוד, ההערכה היא כי מרבית העצמאים העניים יוותרו על ההצעה ולא יחסכו לעצמם דמי אבטלה - כשם שחלק גדול מהעצמאים לא חוסכים היום לעצמם לפנסיה. מצד שני, מדובר בהטבה וולנטרית שהמדינה מציעה לעצמאים - מתן הטבות מס בתמורה לחיסכון, שיכול גם להצטרף לחיסכון הפנסיוני.

גם בתוך המדינה שוררים חילוקי דעות קשים לגבי ההצעה, בין השאר בשל המובן הערכי שעלול לעלות ממנה - הפרטת תפקידי הביטוח הלאומי - ובשל ההערכה כי מדובר בהצעה לא ישימה, שלא תסייע לעצמאים. מאחר שהקרן היא קרן חיסכון פרטית, ללא ערבות הדדית, הרי שהסיכוי של עצמאי לחסוך בה די כסף כדי להגיע לביטוח אבטלה משמעותי הוא קלוש. כך, עצמאי שיפריש מדי חודש 1,000 שקל לקרן, יצליח להגיע לצבירה של 90 אלף שקל רק אחרי שנים ארוכות

למעשה, המדינה נדחפה להצעה הזו בשל חילוקי הדעות הקשים עם העצמאים לגבי ביטוח אבטלה שינתן להם על ידי הביטוח הלאומי. במרבית מדינות העולם, אין ביטוח אבטלה לעצמאים, בשל הקושי להגדיר מהו עצמאי שסגר את עסקו ונהפך למובטל. באותה מידה, גם בישראל אין עד היום ביטוח אבטלה לעצמאים, אלא שהמדינה הכירה בשנים האחרונות בצורך להעניק ביטחון סוציאלי גם לעצמאים.

ב-2006 הוקמה ועדה מקצועית בביטוח הלאומי, שבתום שנתיים של דיונים המליצה להעניק לעצמאים ביטוח אבטלה. עם זאת, הוועדה קבעה כי יש לקבוע מבחנים מפורטים למיהו עצמאי מובטל. בנוסף, הוועדה קבעה כי בשל הפתח האפשרי לניצול לרעה של דמי אבטלה לעצמאים, יש צורך כי קרן הביטוח לעצמאים תהיה קרן סגורה ומאוזנת אקטוארית. הערכת הוועדה היתה כי איזון כזה דורש הפרשות של 1.25% מהשכר לקרן.

ארגון העצמאים והעסקים הקטנים (לה"ב) התנגדה לכך בתוקף - מאחר שהשכירים משלמים כיום רק 0.25% משכרם לביטוח אבטלה. לה"ב, ברשות יהודה טלמון, שכרה אקטוארים שקבעו כי ניתן להקים קרן כזו בגבייה של 0.25% בלבד מהשכר. הביטוח הלאומי סירב לכך, בין השאר משום שסך התשלום של עצמאים לביטוח לאומי נמוך משמעותית מזה של שכירים. משכירים מקבל הביטוח הלאומי פרמיה של 17.9% מהשכר (12% מהעובד, ו-5.9% מהמעביד), ואילו מעצמאים גובה הביטוח הלאומי הוא רק 16.2% מהשכר.

בסופו של דבר, הסכים הביטוח הלאומי להתפשר על גביה של 0.7% מהשכר בלבד, אבל דרש בנוסף כי הקרן תהיה סגורה למשיכות בשלוש השנים הראשונות להפעלתה - עד שיצברו בה מספיק נכסים. העצמאים סרבו לשתי הדרישות.

מאז 2008 עומדת אי ההסכמה הזו בעינה. לאור זאת, ומאחר שהתברר כי לא ניתן להגיע לפשרה בין העצמאים והבין הביטוח הלאומי, החלה המדינה לקדם באחרונה את ההצעה החילופית של קרן חיסכון פרטית לדמי אבטלה.