"קינקט ופריים-סנס ישנו את חוויית הצפייה שלנו בטלוויזיה"
ד"ר סיגל ברמן מאוניברסיטת בן גוריון: בעתיד נחקור תנועות קטנות וזעירות המשמשות את החרשים בשפתם

"תארו לכם עולם בו אתם יכולים לדפדף בתמונות הפייסבוק שלכם בלי ללחוץ על העכבר, בו מנתח מוח יכול להסתכל על תמונה סרוקה של גידול של חולה ולהיכנס ברזולוציה יותר חדה פנימה מבלי לגעת בכל מקש" - כך תיאר ינון ברכה, מנכ"ל פריים-סנס, את המוצר שלו בפאנל Digital Gestures בכנס DLD בתל אביב.
ברכה הציג את המוצר שלו - קופסא אשר יושבת ליד המחשב והטלוויזיה ומאפשרת למשתמש, באמצעות תנועות גופו, להדליק ולכבות את המסך, לבחור אייטמים שונים על המסך ולהגביר ולהנמיך את הווליום בטלוויזיה.
המכשיר עושה קישור בין תנועות הגוף במרחב ושולט על הטלוויזיה או על משחק המחשב המוקרן בה. "המטרה שלנו היתה להפוף את מכשיר הטלוויזיה הביתי למכשיר ללא נגיעה אמיתית או צורך בשלט רחוק. כל מה שאני צריך לעשות עם מוצר פריים-סנס הוא תנועה בחלל החדר באמצעות יד ימין ואני יכול לבצע את כל הפונקציות אשר מקנה לי השלט הרחוק או העכבר של המחשב. כל פיקסל מקבל ערך אחר לתנועה של הגוף ואחר כך באמצעות אפליקציות שונות אפשר לבצע מניפולציה על התנועות".
אילן שפילינגר, סגן נשיא במיקרוסופט, אמר כי היה לא את העונג לפני כמה שנים להכיר את קינקט ופריים-סנס, חברות שישנו את חווית המשתמש של כולנו בעתיד באמצעות פירוש תנועה אינטואיטיבית על גבי חלל החדר.
ברכה הוסיף כי בכוונתם להיכנס עם המוצר לכל השווקים בעולם, כאשר הכוונה בסופו של יום שבכל בית ברחבי העולם תשב הקופסא, שמחירה כיום בשוק 150 דולר, ליד הטלוויזיה.
אסף סלע, מייסד ומנכ"ל חברת סייד-קיק, אשר יצרה אפלייקצית משחק על גבי המוצר של פריים-סנס, סיפר כי הקושי בלייצר משחקים לסלולרי ובכלל הוא הקושי לאפיין תנועה של האדם האנושי המשתנה בין אדם לאדם. כל אדם זז במרחב החדר בצורה שונה על גבי זמן שונה, ולכן מפתחי המשחקים מתמודדים עם הקשיים הנ"ל כאשר מפתחים משחקים הנשלטים על ידי תנועה ללא נגיעה במסך או עכבר. האפליקציה של המשחק שייצרו בסייד קיק מדמה רובוט אשר הורס בתים בהתאם לתנועות גוף האדם אשר משחק במשחק.
ד"ר סיגל ברמן, ראש מחלקת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, הציגה את ממצאי המחקר שלה - אפשרות לגלות ב-90% תנועה של אדם אחד לשני, כך המשתמשים יכולים להגדיר ולחסום את המשתמשים במערכת בפני פריצה. ברמן ציינה כי בעתיד המחקר ילך לכיוון תנועות קטנות וזעירות, המשמשות את החרשים כיום בשפתם. כמו כן, היא ציינה כי הם מבצעים מחקר ברובוטים ודרכי התקשורת שלהם עם בני האנוש.



