"גם לטייקונים מגיעה הגנה משפטית - רשות ההגבלים מבינה זאת"

>> ביצור תחום ההגבלים העסקיים בפירמות עורכי הדין הגדולות מגיע לשיאו. אחרי הפרסום על צירופו של עו"ד בועז גולן, היועץ המשפטי לשעבר של רשות ההגבלים העסקיים, למשרד הרצוג פוקס נאמן, מודיע כעת משרד גורניצקי על צירוף סגנו של גולן, עו"ד אבנר פינקלשטיין, כשותף שירכז את תחום ההגבלים בפירמה.

גיוס מומחה הגבלים שפרש מהרשות למשרד גורניצקי מסמן נקודת רתיחה. גורניצקי הוא אחד המשרדים המזוהים ביותר עם הקבוצות העסקיות הגדולות במשק. עם לקוחותיו נמנות בין היתר חברות בשליטת יצחק תשובה, משפחת עופר, שרי אריסון ומשפחת שטראוס. ראש המשרד, עו"ד פנחס רובין, הוא מהדוברים הביקורתיים נגד מגמות רגולציה אקטיביסטיות שנועדו לכרסם בכוחן של קבוצות עסקיות בעלות שליטה ריכוזית.

פינקלשטיין עבד ברשות ההגבלים כעשר שנים וכיהן בין היתר כסגן מנהל ויועץ משפטי של מחלקת החקירות. הוא עמד בראש צוות עורכי דין בתחום הבנקאות, שוק ההון והביטוח וכן בראש תחום הבריאות.

עו"ד פינקלשטיין מודע היטב לביקורת הנשמעת כלפי בכירים בתפקידים רגולטוריים הפורשים למגזר הפרטי, במיוחד לנוכח החלטתו להצטרף למשרד גורניצקי, המזוהה עם קבוצות ריכוזיות בולטות.

בראיון ל-TheMarker הוא אומר כי "המעבר הוא טבעי וגם הכרחי לתחום. בסופו של יום, גם טייקונים, כמו כל אדם אחר, זכאים להגנה משפטית ולעצה משפטית ראויה. רשות ההגבלים גם רואה זאת בחיוב, כי כך הרשות עובדת מול עורכי דין שמכירים את התחום ואת השפה. זה משרת את האינטרסים של שני הצדדים. לגבי הטענה הכללית נגד רגולטורים שעוברים למגזר הפרטי, אני חושב שזה טבעי, ואי אפשר לצפות מכל עובד ציבור שיישאר בתפקידו עד לפנסיה. כשעובד ציבור עובר למגזר הפרטי, הוא יעבוד בתחום שהתמחה בו - כמובן בכפוף למגבלות החוק הקיימות".

מטבע הדברים, פינקלשטיין רואה יתרון גדול ליוצאי הרשות: "תחום ההגבלים קשה ללמידה והבנה והמרכיב העיקרי בו הוא ניסיון. לא מספיק ללמוד כדי לייצג בפני הרשות. זה לא מקרה שרוב העוסקים בתחום למדו את הפרקטיקה ברשות".

יש תחושה שרשות ההגבלים מאבדת בעלי ניסיון. מי נשאר?

פינקלשטיין: "זה נכון שיש עזיבה עכשיו ברשות. אגב, היא אינה קשורה לכניסה של הממונה החדש, דיויד גילה, לתפקיד. הוא איש בעל שיעור קומה. גילה ניסה לשכנע אותי להישאר, אבל נקרתה לי הזדמנות מיוחדת וחד-פעמית להקים פרקטיקה של הגבלים עסקיים במשרד שהוא מהגדולים והחשובים בישראל, אם לא החשוב שבהם. אני מרגיש שתרמתי לרשות תקופה ארוכה, עשר שנים של עשייה. נשארים ברשות אנשים מקצועיים. אני חושב שהוותק הממוצע של המשפטנים ברשות נמצא דווקא בעלייה. היועץ המשפטי החדש של הרשות, אורי שוורץ, הוא איש מקצוע מנוסה, ויש גם מחלקת חקירות מקצועית מאוד בניהולו של חיים ארביב".

היתה ביקורת על הרשות שהתמקדה בעבר בחקירות שנראו לא חשובות, כמו קרטל הלחם או קרטל חברות הגיזום, שאתה ליווית, בשעה שתחום כמו הבנקים נגמר בקביעה מינהלית בלבד של הממונה.

"אני חושב שקרטל של לחם שהוא מוצר בסיסי חיוני, שאין בית בישראל שלא רוכש אותו, במיוחד בשכבות החלשות, פוגע באופן ישיר לא פחות מעמלות הבנקים. שלא לדבר על הנזק הכלכלי המצטבר. נניח שבקרטל כזה מעלים את מחיר הלחם בשקל אחד, אז הנזק המצטבר יכול להגיע למיליוני שקלים. אני רואה בחומרה קרטלים שנוגעים למוצרים בסיסיים.

"גם חקירה של קרטל כמו חברות הגיזום, שלכאורה נראית לא מעניינת, זה כספי ציבור - כי הנזק נגרם לקופת המדינה במכרזים שתואמו. אי אפשר לומר שזה לא חשוב. חקירת עמלות הבנקים הניבה קביעה של הממונה בעלת משקל גדול, שהציבור יכול לעשות בה שימוש בהליכים כמו תביעות ייצוגיות. לא כל חקירה מסתיימת בכתב אישום".

"הרגולציה תתחזק בשנים הקרובות"

"אנחנו רואים התחזקות אדירה של הרגולטורים והעבודה שלנו היא במידה רבה מולם", מסביר השותף המנהל בגורניצקי, עו"ד מוריאל מטלון. "כמה דברים מגיעים לבית המשפט? וכשהם מגיעים, הדיון המשפטי לוקח שנים. אם אתה רוצה לגמור משהו, צריך לעשות את זה מול הרגולטור. לדעתי, בשנים הקרובות תהיה התחזקות של הרגולציה בתחומים כמו ההגבלים העסקיים, הגנת הצרכן ואיכות הסביבה".

במשרד גורניצקי מעריכים כי היקף העבודה מול לקוחות המשרד יגדל בעקבות מאבקי הרגולציה והחקיקה המתגבשת על רקע המחאה החברתית. ברמיזה לאירועי השבועות האחרונים, ובמיוחד למעורבות בית המשפט העליון בהתפטרות הרופאים המתמחים, אומר מטלון כי "בשנים האחרונות בית המשפט העליון נהפך למגשר והרגולטור נהפך לשופט. הפוליטיקאים מפחדים להחליט, אז יש התחזקות של הרגולטורים. כאזרח, זה אולי לטובה. כמשפטן, הייתי מעדיף שהרגולטורים יפעלו באורח יותר מצומצם".

על רקע הצעות החקיקה המקודמות על ידי רשות ההגבלים, צופה מטלון כי "זה יהיה תחום שדרכו ינסו לקדם אג'נדות. הממונה על ההגבלים העסקיים הוא שופר ברור של הגברת התחרות. זה גם מתבקש מהמגמה של פעילות סביב ההמלצות של ועדות הריכוזיות וטרכטנברג".

פינקלשטיין אינו הראשון שמשרד גורניצקי מגייס בעת האחרונה מבין רשויות הרגולציה. קדם לו הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך, עו"ד ד"ר צבי גבאי, שנקלט במשרד כשותף לפני יותר משנה.

מגדלים מומחי הגבלים עסקיים

רוב פירמות עורכי הדין הגדולות המספקות שירותי One Stop Shop, לא הבליטו במיוחד את תחום ההגבלים העסקיים עד לאחרונה, אף כי משרדים אלה מייצגים את הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, שתחום ההגבלים רלוונטי מאוד לפעילותן. בשנים האחרונות החלו המשרדים הגדולים לגייס מומחים יוצאי רשות ההגבלים או "לגדל" מומחי הגבלים בתוך המשרדים, ואט אט הם תופסים נתח גדול יותר מהפעילות בתחום.

ברוב המקרים, מומחי ההגבלים במשרדים הגדולים הם כבר שותפים, אבל הם אינם נמנים עם הדמויות הבכירות והמובילות של הפירמה כלפי חוץ. חריג בולט בנוף זה הוא משרד פישר בכר חן וול אוריון, שבו עוסק בתחום עו"ד רובי בכר, מהשותפים המייסדים של המשרד, יחד עם שותפה דומיננטית במשרד, עו"ד טל איל-בוגר, הזוכה להערכה רבה בתחום ובדירוגים בינלאומיים. חריג אחר הוא עו"ד אלדד כורש, המתמחה בתחום ההגבלים ומשמש אחד השותפים המובילים של פירמת עמית-פולק-מטלון.

חריגים מסוג אחר הם משרדי בוטיק שהחלו בתחום ההגבלים והרחיבו את הפעילות למניפה רחבה יותר. הדוגמאות הבולטות ביותר הן צבי אגמון ודודי תדמור. עוד משרד בוטיק שהרחיב את עיסוקיו הוא וינשטוק-זקלר, שאחד ממייסדיו, ניב זקלר, הוא יוצא הרשות.

עו"ד ניב סבר, שותף וראש תחום ההגבלים של משרד עורכי הדין מ. פירון, טוען שהמיצוב של תחום ההגבלים בתוך הפירמות כנישה מתחזקת אך לא דומיננטית נובע משתי סיבות. האחת, תחום ההגבלים הוא חדש יחסית, ולכן עורכי הדין העומדים בראש הפירמות הגדולות, שהם ברובם ותיקים, אינם מומחים בו. הסיבה האחרת נוגעת לאופיו של תחום ההגבלים.

לדברי סבר, "זו אינה דיסציפלינה פרקטית העומדת בפני עצמה. היא תומכת בתחומים אחרים, כמו מיזוגים ורכישות, הסכמי סחר, שיתופי פעולה מסחריים והסכמי נדל"ן. הצורך בייעוץ ובליווי בתחום הוא נגזרת הנובעת מפעילות משפטית-מסחרית אחרת. משום כך גם יש משמעות של ממש לניסיון בתחומים אלה. עורך דין בעל רקע משפטי-מסחרי רחב יהיה עורך דין הגבלי טוב יותר, לדעתי, ממי שהיכרותו את הפן המסחרי של פעילות הלקוח היא רק תיאורטית".

עו"ד סבר עצמו הוא צעיר בולט בחריגותו בנוף העוסקים בהגבלים, מכיוון שלא צמח מתוך רשות ההגבלים. הוא מייצג ומייעץ באופן קבוע לגורמים כמו יוסי מימן, אלביט מערכות ואחרים, וטיפל כמעט בכל המיזוגים המשמעותיים ושיתופי הפעולה בתחום התעשיות הביטחוניות בעשור האחרון - תחום שבו הוא נחשב מומחה ייחודי.

"רשות ההגבלים התחזקה בתודעה הציבורית"

מה שמסתמן כאקטיביזם של רשות ההגבלים העסקיים בראשות הממונה הטרי, פרופ' דיויד גילה, תורם אף לתחושה במשרדים שהביקוש לעבודה משפטית בתחום צפוי לגדול.

עו"ד חגי דורון, שעומד בראש תחום ההגבלים בפירמת ש. הורוביץ, אומר שהתחום תמיד היה חלק מעבודת המשרדים הגדולים, אך התאפיין בפרופיל נמוך בגלל האכיפה הדלה. "התחום עצמו, כמו גם החוק ואכיפתו, היו מנומנמים עד למחצית הראשונה של שנות ה-90, אז נכנס ד"ר יורם טורבוביץ' לראשונה לתפקידו כראש רשות הגבלים עסקיים סטטוטורית ועצמאית, ולא כחלק ממשרד התעשייה והמסחר. "עם השנים חל פיתוח של החוק והפסיקה, נוספו החלטות של הרשות והיא גם התחזקה בתודעה הציבורית ובקהילת העסקים. כל אלה הגדילו את היקף הפעילות בתחום", מסביר דורון.

דורון מייצג את בנק לאומי בערר לבית הדין להגבלים עסקיים על קביעת הממונה בדבר קיומו של הסדר כובל בין חמשת הבנקים הגדולים בישראל בעניין העמלות. את סופרגז הוא מייצג בבקשת אישור הסדר כובל בפני בית הדין להגבלים עסקיים להקמת צינור גז משותף עם אמישראגז.

האם יש גידול בהיקף העבודה בתחום ההגבלים במשרדים?

סבר: "מורגש כל הזמן גידול בהיקף העבודה בתחום. עוד ועוד לקוחות וארגונים נכנסים למעגל העסקים שנדרשים לקחת בחשבון סוגיות הגבליות. הגידול במספר עורכי הדין העוסקים בנושא אחראי גם לגידול בפעילות המשפטית בתחום, ולהיפך - זה מזין את זה".

יש יתרון לצרף לפירמה דווקא עורכי דין שעבדו ברשות להגבלים עסקיים?

סבר: "אני חושב שבעבר היה יתרון כזה, כי מרכז הידע היחידי כמעט היה ברשות ההגבלים, אבל כיום היתרון מוגבל להיכרות האישית עם הגורמים המטפלים ברשות ההגבלים. בסופו של יום, כל עורך דין הפועל לאורך שנים מול הרשות, מפתח מערכת קשרים אישיים ומקצועיים עם הצוות ברשות.

"החיסרון, לעומת זאת, ברור ומשמעותי: רוב יוצאי הרשות עשו בה את רוב, אם לא כל, הקריירה שלהם - ואתבטא בזהירות כשאומר שנקודת המבט שלהם לא פעם בעייתית. יש להם ניסיון מוגבל בהיבטים האחרים של עבודת עורך הדין הפרטי, שלדעתי הם חיוניים בייעוץ ובליווי בתחום ההגבלים ללקוח".

האם פיתוח נישת ההגבלים במשרדים הגדולים מאיים על המשרדים הקטנים יותר?

דעתו של ניב סבר בוודאי לא תפתיע את רוב הקוראים. "למשרד נישה מטבעו פשוט אין את היקף הניסיון והמומחיות בתחומים אלה, והם תמיד יהיו נטע זר בעסקה. ובעיה נוספת - כשהמשרד גויס כיועץ חיצוני לעסקה, הוא צריך להצדיק את קיומו. זה עלול לייצר פעילות עודפת והצפה של סוגיות שאינן באמת חיוניות".

עו"ד דורון מסויג יותר בעניין: "אני לא סבור שניתן להבחין בין גדלי המשרדים. הפרמטר החשוב ביותר הוא איכות ומקצועיות האנשים בתחום. אבל יש יתרון מובנה לכך שמשרד אחד מסוגל לתת טיפול מקיף ללקוח".

לדברי עו"ד גולן קנטי, שותף וראש תחום ההגבלים העסקיים בפירמת נשיץ-ברנדס, "תחום ההגבלים במשרדים הגדולים צומח, אם כי הוא עדיין רחוק מהממדים שבהם הוא קיים בארה"ב או באירופה".

בניגוד לסבר ולדורון, עו"ד קנטי הוא יוצא רשות ההגבלים. הוא הצטרף לפירמה ב-2010 לאחר כעשר שנים בצד הציבורי. בין התפקידים שמילא ברשות ההגבלים: ראש צוות הפעילות בתחומי התחבורה, הבריאות, ה-Low Tech, התיירות והנדל"ן; אחראי על תחום האכיפה ברשות; ואיש הקשר לכל החברות במשק שמקיימות תוכנית אכיפה פנימית של דיני ההגבלים העסקיים.

כיום מייצג קנטי את בנק מזרחי טפחות בתביעה בהיקף של 230 מיליון שקל, שבה נטען ליצירת תחרות בלתי הוגנת. הוא ייצג את המשביר לצרכן בבקשת הפטור מהרשות למיזם משותף עם פלאפון תקשורת ובהליכים נוספים; ואת תעשיות סולבר ומכון תערובות נהלל מול רשות ההגבלים ומול בית הדין להגבלים עסקיים בנוגע למידע שביקשה הרשות להעביר במסגרת הליכי אישור הסדר כובל.

יש יתרון לצרף עורכי דין שעבדו ברשות להגבלים?

קנטי: "אמנם אינני אובייקטיבי בעניין זה, אבל אני חושב שקיים יתרון משמעותי לניסיון בעבודה ברשות ההגבלים כחלק מן ההכשרה של עורכי הדין בתחום. בגלל שמדובר בתחום משפטי חדש יחסית, הדורש מומחיות והעמקה, ותחום הליטיגציה בו מוגבל, אין כמו הניסיון הנרכש ברשות ההגבלים כדי להעמיק את הלימוד בתחום".