מנהל הכספים של עופר השקעות: "קבענו לפעול כך שנגרום להעלאות שער קטנות"
תמלילי החקירה של אבי לוי, מנכ"ל עופר השקעות, חושפים את גרסתו של מדר כפי שהציגו החוקרים בפני לוי ■ מדר ולוי מואשמים בעבירות של תרמית בניירות ערך ■ מליסרון: "אנו מאמינים בחפותו של לוי ולומדים את כתב האישום"

>> פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה אתמול כתבי אישום נגד החברות עופר פיתוח, עופר השקעות ומליסרון - שלוש חברות מקבוצת עופר, שבשליטת ליאורה עופר - נגד אבי לוי, ששימש ב-2009 מנכ"ל עופר פיתוח ועופר השקעות וממלא מקום מנכ"ל מליסרון, ונגד גולן מדר, שהיה אז מנהל הכספים של עופר השקעות וניהל את ענייניהן הכספיים של עופר פיתוח ומליסרון בצוותא עם לוי. האישומים: עבירות של תרמית בניירות ערך, פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח.
כתב האישום מתייחס להרחבת סדרה ד' של אג"ח מליסרון, שבוצעה בתחילת דצמבר 2009. על פי האישום, לוי ומדר הסכימו ביניהם לעשות שימוש בחשבונות קבוצת עופר כדי לבצע רכישות של אג"ח סדרה ד' בתקופה שקדמה למכרז למשקיעים המוסדיים. מטרת הרכישות היתה להעלות את מחיר האג"ח או למנוע את ירידתו.
מחקירות רשות ני"ע עולה כי לצורך העלאת מחיר האג"ח בדצמבר 2009 פעלו לוי ומדר באמצעות כמה חשבונות של קבוצת עופר. לוי אמר בחקירה כי בקבוצת עופר אין הבחנה בין החשבונות: "אנו מסתכלים על זה ברמת הקבוצה. שיקול דעת אם לקנות בחשבון זה או אחר הוא של מדר". כך, שלדבריו, הם לא השתמשו בחשבון של חברה ספציפית כדי לרכוש בצורה מאסיבית אג"ח סדרה ד' של מליסרון בארבעת ימי המסחר שקדמו להנפקה.
לוי ומדר הטילו, לפי האישום, על סוחר ניירות הערך אלי העליון, שפעל עבורם מטעם פועלים סהר, משימה שבמסגרתה הובהר לו שעליו להביא את מחיר האג"ח לרמה של 117 אגורות. העליון מואשם בעבירת תרמית בניירות ערך. יתרה מזאת, ברשות ני"ע חושדים כי כדי לטשטש את עליית המחיר, שנבעה מקנייה עצמית של האג"ח, המסחר התבצע בדפוס פעילות שלפיו העליון קנה כמות של השכבה הראשונה ועוד כמות קטנה מהשכבה השנייה - שתיהן במחיר של השכבה השנייה, וכך העלה את המחיר למחיר של השכבה השנייה בהשקעה קטנה יחסית.
TheMarker חושף את תמלילי חקירותיו של לוי ברשות ני"ע ואת החשדות המלאים נגד המעורבים, שלפיהם לוי ומדר תיכננו להעלות את מחיר האג"ח. לאורך כל החקירות מבהיר לוי כי ליאורה ויולי עופר לא היו מעורבים, למעט דיווחים ששמעו ממנו, וכי המסחר שבוצע על ידי הקבוצה היה לגיטימי לחלוטין.
לוי: "אני האיש החזק בקבוצה"
לוי החל את דרכו בקבוצת עופר לפני 20 שנה כסטאז'ר אצל רואה החשבון של החברה. "שם הכירו אותי והציעו לי להצטרף לחברה", סיפר לוי בחקירתו הראשונה ברשות ני"ע באפריל 2010. עד לפני תשע שנים הוא כיהן בתפקיד מנהל הכספים של החברות בקבוצה, ואז מונה למנכ"ל שלהן.
בנוסף לתפקידו כמנכ"ל חברות, מכהן לוי כדירקטור במליסרון, חבס, בחברה לישראל ובצים. לוי גם מכהן כדירקטור בעשרות חברות פרטיות השייכות לקבוצת עופר ומחזיק ב-3% ממליסרון.
בחקירה אמר לוי כי בראש קבוצת עופר נמצאת עופר השקעות, שמחזיקה בחברות בנות, ב-20% מבנק המזרחי וב-71.5% ממליסרון. עוד הוא אמר: "עופר השקעות היא חברה מנהלת, שמחזיקה בחברות בנות, ויש לה גם נדל"ן שהיא מחזיקה באופן ישיר. אני המנכ"ל, גולן מדר הוא מנהל הכספים". כשנשאל מה תפקידו בחברה, ענה לוי: "מנכ"ל. אני האיש החזק בקבוצה".
לגבי הפעילות בניירות ערך, הסביר לוי שהוא ומדר יושבים ומחליטים איזו מניה או אג"ח לקנות, ומדר מבצע. בנוגע לשיקול הדעת של הסוחרים, אמר לוי: "כשאנחנו אומרים להם לקנות אג"ח מסוימת, הם צריכים לבצע - אבל יש להם גם שיקול דעת. בקטע הזה של ההתנהלות מול הסוחרים אני לא מעורב".
לוי ציין כי הפעילות שהחברה מבצעת בניירות ערך היא למטרת שמירה על ערכם של עודפי הכספים בחברה. "להרוויח זה קצת קשה", הוא אמר, והוסיף כי המטרה שלהם היא לקנות בזול ולמכור ביוקר".
לדברי לוי, קיימת מדיניות קבועה של השקעות שנקבעה בדירקטוריון, שלפיה ההשקעה היא של 80% באג"ח ממשלתיות ועד 20% במניות. לוי הסביר כי תיק ההשקעות של עופר פיתוח נמכר לחברה אחרת בקבוצה: "אנחנו מבצעים מהלך בעופר פיתוח - אנחנו אמורים להעביר את המניות של עופר פיתוח מחברת עופר סחף לעופר אחזקות נכסים. זה מהלך שקשור להפרדת מניות השליטה בבנק מזרחי".
בהמשך, שואל החוקר את לוי לגבי ההשקעות בעופר פיתוח, היקפן ומי מחליט מתי לסחור. לוי מסביר כי היקף ההשקעות הוא בעשרות מיליוני שקלים, וכי מדר ויועץ ההשקעות מחליטים באילו שלבי מסחר לפעול: "אין לי מעורבות בזה. אני רק מתערב במה לקנות. מבחינתנו, ההנחיה היא לקנות במחיר הטוב ביותר שאנחנו יכולים". מדר, מסביר לוי, מוסמך לקבל החלטות השקעה בעצמו - "אבל... בהשקעה במיליוני שקלים הוא אמור להתייעץ איתי".
עוד אומר לוי בחקירה: "מליסרון זו חברה ציבורית שמחזיקה בחמישה מרכזים מסחריים: הקריות בקריית ביאליק, קניון רמת אביב, קניון רננים ברעננה, קניון סביונים ו-50% בחוצות המפרץ. זו חברה יציבה מאוד, רווחית מאוד, מחלקת דיווידנדים, הציבור מחזיק בחברה בערך 25%, עופר השקעות ב-71.5%, אני מחזיק 3%, לין השקעות מחזיקה 1% וליאורה עופר מחזיקה קצת".
בחקירתו מפרט לוי מהם הניירות הסחירים של מליסרון: "יש את המניה, אג"ח ג', אג"ח ד' ואג"ח ה'. אג"ח סדרה ד' הונפקה ב-2005 או ב-2006. במאי 2009 היתה הרחבה ובדצמבר - עוד הרחבה". בהרחבה של מאי 2009, מציין לוי, מליסרון גייסה כ-150 מיליון שקל, כשכלל ולאומי ניהלו את ההנפקה. לדבריו, המהלך של ההרחבה הצליח.
החוקר מציין כי בהנפקה של מאי 2009 היו ירידות מחירים בעקבות פעילות שורטיסטים, אבל לוי לא זוכר זאת. כשנשאל איך הירידה השפיעה על המכרז המוסדי, השיב: "מן הסתם, המחיר של ההנפקה נקבע עם מנהלי ההנפקה - אנחנו קבענו מחיר עם ריבית לתשלום והיה מכרז על זה. המחיר נסגר במחיר שקבענו".
החוקר: "כיצד התייחסו לירידות השערים של האג"ח בסמוך להרחבה שלה?"
לוי: "לא זכור לי. מה שהשפיע מבחינתי היה המחיר שסגרנו עם החתמים. ובמחיר הזה הנפקנו".
החוקר: "פרט על שיחות בנוגע למניעת הישנות התופעה של ירידת השער ערב מכרז להרחבת סדרה שנערכו בחברה".
לוי: "לא היו שום שיחות על זה".
"יצאנו במחיר מסוים וסגרנו יותר טוב"
וכך מתאר לוי את ההנפקה של דצמבר 2009: "בעיקרון, פחות או יותר אותו דבר כמו במאי 2009. מנהלי ההנפקה המובילים היו כלל ופועלים...גייסנו משהו כמו 150 מיליון שקל. כאן יצאנו במחיר מסוים וסגרנו יותר טוב".
מטרת ההנפקה, לדברי לוי, היתה לצורך הון חוזר: "אחד הדברים שנקבעו לנו על ידי מעלות בפרמטרים של הדירוג זה שהחברה תחזיק במזומנים כ-100 מיליון שקל. בעקבות רכישות הקניונים שביצענו, כמות המזומנים שהיתה לנו היתה שואפת לאפס, ובשביל לעמוד בפרמטר הזה וכדי שיהיה לנו הון חוזר חיובי - עשינו את ההנפקה".
החוקר: "פרט על מעורבותה של ליאורה עופר בהרחבת הסדרה".
לוי: "אין לה מעורבות".
לוי מתאר את השתלשלות האירועים שקדמו להנפקה בדצמבר 2009, ומסביר כי הם נפגשו עם מנהלי ההנפקה, כלל ופועלים, והכתיבו איזה סכום הם רוצים לגייס. במקביל, הם פנו למעלות כדי להוציא עדכון לדו"ח דירוג, ונתנו דירוג להרחבה. לדבריו, עורכי הדין טיפלו בתשקיף בכל הפרוצדורה המשפטית: "וזהו, ברגע שיכולנו לצאת להרחבה יצאנו. פירסמנו מצגת במגנ"א, מי שרצה, ראה את המצגת - וזהו. היה מכרז למוסדיים שנקבע על 3.5% או 3.7% ובסופו של דבר זה נסגר בריבית של 3.2%. את מחיר האג"ח אני לא זוכר. אני זוכר שבסוף המחיר שנסגר היה מחיר טוב יותר מהמחיר שהצענו".
החוקר: "אבל זה מושפע וקשור כמובן".
לוי: "כמובן. המבחן שלי זה הריבית הגלומה באג"ח. אם אתה שואל אותי מה מחיר האג"ח של מליסרון, אני לא זוכר. אבל אם אתה שואל אותי מה הריבית - אני זוכר. אני מסתכל על זה מההיבט של אחוז הריבית".
לוי ציין כי מחיר האג"ח נקבע פחות או יותר כנגזרת מחיר השוק של איגרת החוב שהיתה באותה עת. החוקר: "אבל המחיר נסגר בסוף על יותר ממחיר המינימום שלכם". לוי: "היתה דרישה של המוסדיים ליותר, אז המחיר השתפר".
בשלב זה נשאל לוי על הרכישות של קבוצת עופר בניירות הערך של מליסרון ב-2009. לדברי לוי, הם רכשו ניירות ערך במיליונים: "סביב ה-10 מיליון שקל. אני מתכוון לעופר השקעות, לא יודע איך זה מתחלק בתוך הקבוצה".
לדבריו, כשהקבוצה מעוניינת לסחור בניירות ערך השייכים לקבוצה, יש נוהל רגיל שבו מקבלים אישור של היועצים המשפטיים. "במקרה הזה התייעצנו עם עו"ד יאיר שילוני ממשרד גורניצקי, שהיה אחראי על ההנפקה", אמר לוי.
"יכולנו לקנות גם כפול ולא לפחד"
החוקר: "מדוע החלטתם לרכוש דווקא במועד הזה?"
לוי: "כי היה לנו כסף. נכנס לנו כסף בספטמבר 2009, עשרות מיליוני שקלים".
בשלב זה החוקר מתקן ואומר כי קבוצת עופר ביצעה רכישות בני"ע של מליסרון בכ-24 מיליון שקל, ולא ב-10 מיליון שקל.
לוי: "או.קיי, אם אתה אומר אתה כנראה צודק".
החוקר: "מדוע בכמויות כאלה גדולות?"
לוי: "מכיוון שהחברה היא חברה טובה, יש לנו כסף, יכולנו לקנות גם כפול ולא לפחד".
החוקר: "אתם קניתם בין 26 בנובמבר 2009 עד 1 בדצמבר 2009, במשך ארבעה ימים, ממש עד ההנפקה. מדוע בדיוק בתקופה הזו שאתם עושים את ההרחבה?"
לוי: "אני לא זוכר שזה היה ארבעה ימים לפני ההנפקה. לא זכור לי. ההחלטה לגבי הקנייה התקבלה הרבה לפני. בסביבות אוקטובר-נובמבר 2009. אני זוכר שהתייעצנו אם אפשר לקנות, ועורכי הדין אמרו שהם צריכים להוציא דיווח כדי שלא יהיה לנו מידע עודף על הציבור. הדיווחים יצאו ועורכי הדין נתנו לנו אור ירוק, ואז רכשנו".
לוי מוסיף: "מבחינתי, ההשקעה במליסרון היא השקעה בטוחה לא פחות מאג"ח ממשלתית".
החוקר: "מדובר בכמויות גדולות מאוד של מסחר בנייר, בלי שסחרתם קודם לכן בנייר הזה".
לוי: "לפני זה גם לא היה לנו כסף. הכסף התקבל אצלנו בסביבות ספטמבר 2009. קיבלנו סדר גודל של 80 מיליון שקל ממכירת קניון חוצות המפרץ".
בשלב זה, החוקר רומז ללוי על החשד לתרמית.
החוקר: "אם הוחלט לקנות כמות כזו של אג"ח מליסרון, מדוע זה בוצע בהרבה רכישות ובשערים שונים של הנייר - ולא ברכישה אחת גדולה?"
לוי: "אם היה מוכר בכל הכמות, הייתי קונה. בסיטואציה הזו היתה אפשרות לכמות כזו כי היו גם מוכרים. זה לא נייר שניתן לקנות אותו. ניצלנו את האפשרות שניתן היה לקנות. אין מוכרים לנייר הזה".
החוקר: "מדוע הפסקתם לרכוש את האג"ח האלהו ב-1 בדצמבר ולא קניתם ממנו יותר?"
לוי: "מוזר לי...ראינו שהמחיר של האג"ח התחיל לעלות, אחרי הנפקה אנשים לא מוכרים. יש סיטואציה ששורטיסטים מוכרים לפני הנפקה. הם מצפים למכור בגבוה ולקנות בנמוך. הם מצפים שמחיר האג"ח יירד, ואז יש לי אפשרות לקנות. הפעילות של השורטיסטים הורידה את המחיר, ואז אנחנו קנינו".
החוקר: "אז קנית במחיר נמוך?"
לוי: "בהחלט כן".
לדברי לוי, ההוראות שנתן למדר ולסוחר העליון היו לקנות במחיר המינימלי האפשרי - אבל: "לנצל את הסיטואציה וההזדמנות, ולקנות". החוקר מטיח בלוי כי הוא ומדר ביצעו רכישות של אג"ח סדרה ד' מליסרון במחירים גבוהים מאוד. לוי: "זה ממש לא נכון - אנחנו ניצלנו את השוק במחיר המיטבי שאפשר היה באותה עת".
החוקר ממשיך ומציין כי מדר מסר גרסה מלאה, שלפיה לוי נתן הוראות ברורות לקנות אג"ח של מליסרון כדי להביא להעלאת מחירים עד למחיר מסוים, מתוך אינטרס מובהק שהיה לו באותם ימים.
לוי: "קשה לי להאמין שמדר אמר את זה, כי הוא לא יגיד דברים שהם לא אמת. אני לא נתתי הוראות להעלאת שערים של מליסרון ולא הוריתי לעשות זאת".
החוקר: "אתה ומדר אמרתם להעליון מפועלים סהר בין 26 בנובמבר ל-1 בדצמבר 2009 שאתם מקצים לו מיליוני שקלים לרכישת אג"ח מליסרון ושעליו לעמוד במשימה להביא את שער האג"ח למחיר של 117 אג', כשמחיר האג"ח בתחילת הפעילות שלכם היה נמוך מכך - וזאת מתוך מניע ברור שהיה לכם באותם ימים בקשר להרחבת סדרת האג"ח. תגובתך".
לוי: "ממש לא נכון. המטרה שלי היתה לנצל את הסיטואציה - לקנות את האג"ח, ובזול".
החוקר מטיח בלוי כי כשהם התחילו לסחור בנייר השער היה 115.7, וכי הם יכלו לרכוש במחיר נמוך הרבה יותר ממה שהם רכשו בפועל. "אבל מכיוון שהמטרה שלכם היתה שמחיר האג"ח יהיה 117, ביצעתם פעולות ללא היגיון כלכלי".
לוי: "אני ממש לא חושב שזה נכון. קנינו את זה במחיר המיטבי שיכולנו. אתה רוצה להגיד לי שקנינו במחיר גבוה יותר ממה שהיה בבורסה? זה לא סביר בעיני. תראה לי, אם הציעו את המחיר ב-115 אג' - מה פתאום לרכוש את זה ב-116 אג'?"
החוקר: "את זה גם אני שואל".
לוי: "גם אני שואל".
"נהוג לתת פיפס אחד יותר"
החוקר מציג ללוי את ספרי הציטוטים של הבורסה, ומראה לו שדפוס הפעולה שלהם היה קבוע: "אתם נותנים הוראה בכמות יותר גבוהה מכל השכבות שבספר וגם המחיר שנתתם היה גבוה יותר מהמחיר של השכבות שהופיעו בספר. זה לא כלכלי. בעקבות ההוראה שלכם, שער האג"ח עלה".
לוי: "אחזור על מה שאמרתי. ההנחיה היתה לקנות במחיר שלא יעלה על 117. במסגרת הזו גם מה שאתה מראה - עומד. הוא (העליון, ש"מ) נתן פיפס אחד יותר, כדי להשיג את המחיר המיטבי שאפשר".
החוקר: "מה שאני מראה לך זה שבעקבות הפעולות שלכם שער האג"ח עולה בעקביות, בדיוק ביום המכר למוסדיים". החוקר מוסיף ושואל למה העליון נתן הוראה לקנות במחיר גבוה יותר מהמחיר שמופיע בשלוש השכבות שבספר.
לוי: "כי הוא רצה לקנות יותר. זה נהוג לתת פיפס אחד יותר".
בתחילת החקירה ציין לוי כי לא עניין אותו החלק היחסי שלהם במחזור. החוקר משמיע לו שיחה שניהל עם מדר והעליון, שהוצאה מחדר המסחר של פועלים סהר, שבה שואל לוי מה החלק שלהם במחזור - הוא נשמע אומר: "אני שמח שאנחנו לא הרוב במסחר". החוקר מבקש להבין למה מעניין את לוי החלק היחסי במחזור. לוי: "לא זוכר את הסיטואציה".
מדר: "קבענו לגרום להעלאות שער קטנות"
בחקירתו השנייה של לוי מטיח החוקר בפניו את גרסתו של מדר, שלפיה מטרת הקנייה של אג"ח מליסרון היתה העלאת המחיר לפני ההנפקה. "אני מצטט לך מחקירתו של מדר. החוקר: 'האם אחת מהסיבות שבחרת לעשות רכישות כאלה מאסיביות דווקא במועד ההנפקה היתה רצונכם שרכישות אלה יגרמו לעליות שער?'. מדר: 'כן'. חוקר: 'גם שלך וגם של אבי לוי?' מדר: 'כן'".
לוי שומע את הציטוטים, ומשיב: "קשה לי להאמין שמדר אמר דבר כזה ואני לא מוצא סיבה שהוא יגיד דבר כזה".
החוקר: "ואם אני אראה לך הודעה חתומה שלו שהוא אומר את זה?"
לוי: "אני אופתע מאוד. זה או שהוא לא הבין מה שהוא התבקש לעשות, וזה גם לא מה שהיה".
החוקר ממשיך להקריא ללוי את גרסת מדר: "חוקר: 'אני מבין ממך שאבי לוי היה מודע לדברים שאתה מבצע מול אלי העליון?' מדר: 'אני לא יודע אם הוא הכיר אישית את העליון. אבל הרי עוד הרבה לפני דיברנו על כך, אבי לוי ואני. הרעיון עלה בינינו. קבענו לפעול כך שנגרום להעלאות שער קטנות, של אגורה-שתיים, לפני ההנפקה ולא בצורה חריגה בנייר. מעבר לכך, הייתי מעדכן אותו מדי פעם, לפעמים ביוזמתי ולפעמים משום ששאל אותי. חשוב להבין שלקראת ההנפקה ברור שהעיניים שלנו היו יותר על הנייר'".
לוי ממשיך להתעקש: "זה ממש לא נכון. אנחנו דיברנו שנרכוש את האג"ח. אין ספק שכל עסקה יש בה השפעה על שערי מניות".
באשר לשיחה שבה לוי נשמע שמח שהם לא הרוב במחזור, אמר מדר בחקירתו: "העליון, לוי ואני דיברנו. קיבלנו עדכונים לגבי מה קורה בנייר מהעליון. הוא מעדכן שהפעילות שלנו היא כ-50% מהמחזור. לוי וידא שיש עוד משתתפים והיה מרוצה מזה שיש עוד משתתפים. להבנתי, הוא היה מרוצה מזה כי ככה לא יראו שאנחנו משפיעים בצורה חריגה על שער הנייר".
לוי מגיב לדברים: "ממש-ממש-ממש לא".
החוקר: "זה מה שהוא אומר".
לוי: "זו תגובתי".
"זה ההסבר לכמות שרכשנו"
החוקר מאמת את לוי עם ספרי המסחר: "זהו דפוס פעילות שחוזר על עצמו, שבו העליון מעלה את שער האג"ח למחיר של השכבה השנייה בהשקעה קטנה יחסית. בכך שוב באה לידי ביטוי פעילות ברורה של העלאת שערים שבוצעה על ידי סוחר, שפועל על פי הוראותיכם".
לוי: "לא יודע להסביר את זה. לא יודע למה הוא עושה את זה".
החוקר: "אתם תיכננתם לעשות את המסחר בצורה הזו, כדי להעלות את שער האג"ח".
לוי: "ממש לא נכון".
החוקר מסכם את חקירתו השנייה של לוי: "משיטת המסחר שלכם, ובפרט לאור השיחות הרבות שנוהלו ביניכם, עולה תמונה ברורה שאתה מעוניין ששער האג"ח יעמוד על 117 - ורתמת את הסוחר אלי העליון למשימה, כך שיוציא לפועל את התוכנית שלך ושל מדר".
לוי: "אני לא רתמתי את העליון, לא שוחחתי עם העליון למעט שיחה אחת, לא נתתי שום הוראה להעליון - כך שמה שאתה אומר אין לו בסיס. אני לא מכיר את אלי העליון".
החוקר: "לצורך אותה משימה פעלתם בנייר בצורה שתחילתה נראית כפעילות מתונה יחסית אך עם חלוף הימים (מדובר בארבעה ימי מסחר, ש"מ) הופכת לאגרסיבית ביותר תוך ניקוי שכבות הספר והבאה עקבית של שער האג"ח לרמה גבוהה יותר, תוך נקיטה בפעולות מסחר שאין בצדן היגיון כלכלי".
לוי: "לא היה שינוי במגמות שלנו, בחשיבה שלנו ובתוכנית שלנו".
החוקר מציג ללוי נתונים שלפיהם מתוך סך הפעילות של עופר פיתוח בניירות ערך בשנה וחצי האחרונות, בסכום של כ-48 מיליון שקל, בארבעת ימי המסחר הנדונים בוצעו רכישות בסך כ-24 מיליון שקל המהווים 45% מכלל הפעילות של עופר פיתוח בתקופה הזו. "כל זאת, מתוך אינטרס מובהק שהיה לכם להשיג את המטרה של העלאת מחיר האג"ח בימים שקדמו למכרז המוסדי", אמר החוקר.
לוי: "המסקנה לא נכונה. רכשנו את הכמות הזו כי היו לנו עודפי כספים שהצטברו לפני זה ויכולנו לרכוש את אג"ח מליסרון רק לאחר שהוסרה המניעה לרכישה על ידי היועצים המשפטיים שלנו. ההשקעה באג"ח של מליסרון זו מבחינתנו השקעה בטוחה, כמו אג"ח מדינה - לפיכך, זה ההסבר לכמות שרכשנו. ניצלנו את הסיטואציה שניתן היה לרכוש כמות כזו בזול".
"המציאות מורכבת"
סנגורו של גולן מדר, עו"ד ז'ק חן: "אנו מצטערים על הגשת כתב האישום. אין כל שחר לטענה שמדר עבר עבירת תרמית. איננו אחראים לאופן הצגת הדברים הסלקטיבית מתוך גרסתו של מדר ולמסקנות החוקרים בשאלות אלה, התמונה המלאה והמזכה תוצג בפני בית המשפט ושם יתבררו הדברים כהווייתם".
סנגוריתו של לוי, עו"ד נוית נגב: "החומרים הודלפו במטרה להציג תמונה פשטנית ומוטעית של הפרשה, אלא שכבר הוכח בעבר שהמציאות מורכבת ואינה מסתכמת בחלקי משפטים מתוך חלק קטן מהראיות. אנחנו עומדים על כך שאבי לוי פעל כדין ולא עבר כל עבירה. פעולותיו בוצעו במסגרת תפקידו, בצורה מקצועית ובאופן גלוי. הדברים יתבררו ויובהרו בבית המשפט".
עו"ד פיני רובין, המייצג את קבוצת עופר: "ניסינו את כושר שכנוענו במהלך השימוע. הקשיבו לנו קשב רב וקיבלו אותנו באדיבות כרגיל. למרות הכל לא הצלחנו לשכנע את הפרקליטים שלא נעברו עבירות ונצטרך להתמודד עם הנושא בבית המשפט, שם כמקווה תתברר חפותן של שלוש החברות שאותן אני מייצג, עם נבות תל-צור".
עו"ד נבות תל-צור, המייצג את חברת מליסרון: "צר לנו על הגשת כתב האישום. לטעמנו לא נעברה בפרשה זו כל עבירה ואנו מקווים לשכנע בכך את בית המשפט. את השימוש בעבירת התרמית יש לשמור למקרים חמורים של ניצול לרעה של שוק המניות. לא זהו המקרה".



