שמו של המחליף של פישר חייב להתברר במהירות

הודעת הפרישה של נגיד בנק ישראל, יותר משהיא מפתיעה, מגיעה בעיתוי בעייתי. פישר כבר רמז בעבר כי אינו בטוח שישלים את הקדנציה השנייה בתפקיד ואף התמודד על הכסא היוקרתי יו"ר קרן המטבע, אך ההודעה שמגיעה דווקא היום היא סוג של מכה מתחת לחגורה עבור הממשלה וההנהגה הכלכלית.
שבוע אחד בלבד לאחר הבחירות, כאשר זהותה של הקואליציה עדיין לא ידועה, שלא לדבר על זהותו של שר האוצר (על אף שטייניץ הבהיר היום כי הוא מוכן ומזומן להמשיך בתפקידו), אנחנו נותרים גם ללא הנגיד. על אף שפישר הודיע כי יישאר בירושלים עד יוני הקרוב ועד אז ימשיך לנווט בפועל את המדיניות הכלכלית כפי שעשה בשמונה השנים האחרונות, בכלכלה ובעולם הפיננסי הכל הוא עניין של ודאות וציפיות. פישר ונתניהו. מבחינת העולם הפיננסי – מרגע ההודעה פישר כבר עזב דווקא הוודאות היא המוצר במחסור הגדול ביותר בישראל כיום, אולי פרט להכנסות ממיסים ופתרונות דיור. אחד המהפכים הגדולים שעבר המשק הישראלי תחת שרביטו של פישר, הוא העלאת רמת האמון כלפי הכלכלה שלנו. לראיה גיוס החוב הממשלתי שהושלם אך אתמול בלילה בעלויות הנמוכות אי פעם. בתחילת שנות האלפיים ועד שפישר עשה עלייה לישראל, ישראל שילמה פרמיות גבוהות הרבה יותר כשרצתה ללוות בשווקים בחו"ל. כמובן שגם הכלכלה התקדמה מאז, אך עבור המשקיעים הזרים שימש פישר לאורך כל הקדנציה שלו כמעין כרית בטחון.

מבחינת העולם הפיננסי – מרגע ההודעה, פישר כבר עזב ולכן המשימה החשובה ביותר כעת היא למצוא מחליף ראוי ומהר. כדי שרמת האמינות של הכלכלה הישראלית בעולם תישמר, אסור לאפשר לבורסת השמות להתגלגל. בעוד שדיונים על זהותו של שר האוצר יכולים להימשך עוד שבועות ארוכים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, שמו של הנגיד צריך להתברר במהירות האפשרית. לא כי אחד מהם חשוב יותר מהשני, אלא כי פישר הרגיל במידה רבה את העולם וגם אותנו להיותו מעין "שר חוץ לענייני כלכלה" ועל הנכס הזה חובה לשמור. בדיוק כמו בתורת המותגים, כך גם כאן – את המותג הכלכלי "ישראל" שבנה כאן פישר לאורך השנים האחרונות בעמל רב, קל מאוד להרוס בהינף יד.
ומחשבה על הנגיד הבא רגע לפני הסיום. דווקא היותו של פישר שר חוץ מצויין לענייני כלכלת ישראל, באה לעתים על חשבון פעולותיו בשוק המקומי שנערצות קצת פחות. הביקורת העיקרית של הנגיד היוצא הוא חוסר יכולתו להתמודד עם מחירי הנדל"ן הגואים. לא אחת נתפס פישר כמי שעסוק כל כך בזירה העולמית, עד כי לעתים בא הדבר על חשבון "הבית" ולכן הוכתר כמתנשא. זה הורגש בתקופת המחאה החברתית שפישר היה נחוש להתעלם ממנה ועד ההתבטאויות האחרונות שלו, בהן התעקש כי העלאת המסים היא האמצעי המועדף להקטנת הגרעון. הנגיד הבא, שיהיה חייב לטפל קודם כל בסוגיית הנדל"ן ושוק המשכנתאות הרותח, יוכל לבנות לעצמו מוניטין דווקא בתחומים "המקומיים" והחלשים יותר של פישר, שגם לאחר שלמד לדבר עברית, תמיד נשאר קצת מרוחק.