סודות החיסכון

כולנו מרגישים בתקופות מסוימות בחיים שאיבדנו את השליטה על ההוצאות שלנו. נראה לנו שאנחנו קונים מוצרים ושרותים שאנחנו צריכים למחייתנו, אבל במבחן המציאות מסתבר שאנחנו קונים הרבה מעבר ליכולת הכלכלית שלנו, והאוברדראפט לא מפסיק לגדול ולהתנפח. תרבות הצריכה תפסה חלק כל כך נכבד בחיינו, עד ששכחנו שאנחנו צריכים גם לחסוך מידי פעם. הדבר מקבל משנה משמעות כאשר אנחנו רואים קרובי משפחה וחברים שמרוויחים פחות מאיתנו ואפילו מצליחים להחזיק בתוכנית חסכון יפה לדירה ולממן נסיעה לחו"ל, בעוד אנחנו שוקעים בחובות נוספים, ואפילו סופשבוע באילת נראה כמו חלום רחוק. אך החדשות הטובות הן, שלעיתים קרובות הדבר לא תלוי כלל ברמת ההכנסה, אלא בהתנהגות שלנו וביחס שלנו לכסף.

"כ- 60-65% מהאוכלוסיה בישראל באוברדראפט" מסביר צחי קלנר, שותף ויועץ כלכלי בכיר בחברת "אוצר" ליעוץ כלכלי: "הסטטיסטיקה מעידה על כך שמשפחות בישראל מוציאות קרוב ל- 2,000 עד 3,000 שקלים יותר מההכנסה שלהן". ההוצאות הגבוהות יוצרות באופן מיידי אוברדראפט בבנק, אותו המשפחות מנסות לכסות באמצעות הלוואות. ההלוואות בפני עצמן יוצרות הוצאה קבועה נוספת מידי חודש, ואז ההוצאות אף יותר גבוהות מהמצב ההתחלתי. "נוצר מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו ומכאן מתחילה ההידרדרות הקלאסית של המשפחה הישראלית".

חשוב לציין כי נושא ההלוואות וחיפוש אמצעי אשראי נולדו עם הרפורמה החדשה בבנקים. מאחר שהבנקים כיום מגבילים את מסגרת האוברדראפט, משקי הבית אינם יכולים לעבור את המסגרת ונאלצים לקחת הלוואות ולהשתמש באשראי חוץ בנקאי כדי לכסות חובות.

מה עושים כדי להתחיל לחסוך בגדול ולצאת מהמינוס? יצאנו לברר עם מומחים וחזרנו עם רעיונות יצירתיים.

לפני הכל – שינוי גישה

לא נתיימר לספק בפסקה אחת את תורת ניהול תקציב משק הבית, אבל יש כמה עקרונות שתוכלו להפנים וליישם בבית, והם יכניסו אתכם לחשיבה חסכונית יותר:

מיפוי: ראשית, עשו רשימה של הוצאות מול הכנסות המבוססת על כל התנועות ההיסטוריות שלכם בכסף. המיפוי ייתן לכם קנה מידה ראשוני לגבי הצרכים שלכם. תוכלו לראות במו עיניכם אילו מההוצאות היו נדרשות ואילו היו מוגזמות, עם אילו הוצאות הייתם יכולים לחכות ואילו מהן היו דחופות. לאחר המיפוי אפשר להתחיל לתכנן קדימה ולהקצות משאבים לתחומים השונים בצריכה הביתית, בהתאם לגודל ההכנסות ותוך קביעת סדר עדיפויות.

לתכנן את הבלתי מתוכנן: מאחר שלא ניתן לתכנן הכל, חשוב להקצות תקציב קטן להוצאות בלתי מתוכננות, כפי שמסביר קלנר: "כדאי להשאיר כ- 5% מהתקציב להוצאות בלתי מתוכננות כמו מקרר שהתקלקל, תיקון מפתיע ברכב וכדומה".

לצאת מהאוטומט: אמנם אנחנו כולנו אנשים של הרגלים, אבל לא חייבים לעשות דברים שהם בלתי אפשריים כלכלית. חשוב שתהיו עם ראש פתוח לגבי הספקים הביתיים שלכם. גם אם אתם רגילים לספק טלפון או אינטרנט מסוים, חשוב מידי פעם לעשות סקר מחירים ולגלות אלטרנטיבות שלא חשבתם עליהן.

אספו נתונים לפני קבלת החלטה: במיוחד כשמדובר בהחלטה כלכלית כבדה כמו בניית בית או רכישת רכב, חשוב ללמוד את הנכס שתי וערב ולא לקבל החלטות על סמך נתונים חלקיים. בין אם מדובר בצריכת הדלק של הרכב שאתם מתכוונים לקנות ,או ערך דירות בקרבת דירה שאתם מתכוונים לרכוש, כל אחד מהנתונים ישפיע על האיזון הכלכלי העתידי שלכם.

הקצו תקציב לפינוקים ובילויים: בסופו של דבר הכל עניין של סדרי עדיפויות, אבל אל תמנעו מעצמכם את ההנאות הקטנות בחיים, כפי שמסביר קלנר: "אסור למנוע בילויים ופינוקים לנפש. משפחה שתעשה כך לא תצליח לעמוד בניהול הכלכלי של משק הבית לאורך זמן".

מה יכול לחסוך לכם הרבה כסף?

מסתבר שיש כמה גורמים "שואבי כסף" בבית, שינתן לשלוט בהם באמצעות אימוץ מספר כללים טכניים התנהגותיים. אם נהיה מודעים לסכנות וננקוט צעדים פשוטים כדי לעקוף אותן, נוכל לחסוך באופן משמעותי. הנה כמה מוקשים ידועים בדרך אל חשבון בנק מאוזן:

קניות בסופרמרקט
הקניות בסופרמרקט מהוות חלק נכבד מהתקציב החודשי שלנו. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קניות מזון מהוות כ- 16% מסל משק הבית הכללי ועומדות על כ- 1,766 שקלים לחודש. אולם מסתבר שמשפחות רבות מוציאות כסף רב בסופרמרקט על מוצרים שאינם בשימוש, כפי שמסביר קלנר: "משפחה בישראל זורקת כ- 10% מהמוצרים שהיא קונה, פשוט מפני שאנשים קונים הרבה מעבר לצריכה שלהם".

ישנן כמה דרכים טובות לצמצם בקניות השבועיות בסופרמרקט, חלקן מוכרות לרובנו, בין היתר - לגשת לרשת הזולה ביותר, להיצמד לרשימה ולהשוות מחירים. אולם, מסתבר שישנם גורמים נוספים שאינם מובנים מאליהם, אך הם משפיעים משמעותית על ההוצאות שלנו:

ילדים: אם אתם נוהגים לקחת את ילדיכם לקניות בסופר, ייתכן שאתם גורמים לעצמכם נזק כלכלי מיותר. יוסי אש, מומחה לכלכלת הפרט והמשפחה וכותב הספר "הדרך אל העו"שר", מספר על כוח הקניה של הילדים: "כאשר לוקחים את הילדים לקנייה השבועית בסופרמרקט, המשמעות היא עליה של 10-20% בעלות הקנייה". אש מסביר כי ילדים עלולים להכתיב חלק גדול מהמזון הנקנה בסופרמרקט, שהוא ברובו יקר וחסר חשיבות לבית, כמו חטיפים וממתקים. אז פשוט אל תיקחו את הילדים לסופרמרקט, ואם אתם בכל זאת רוצים, עשו זאת לעיתים נדירות, אחת לכמה חודשים ולא כל שבוע.

לא לקנות למלאי: אנחנו קונים בסופרמרקט כמויות גדולות מידי של מוצרים כי "לא מזיק אם יהיה בבית". אולם לא תמיד זה משתלם, כפי שמסביר קלנר: "מלאי שווה כסף. אם נגמר משהו בבית פשוט תאכלו משהו אחר. קנו פעם בשבוע בקנייה מרוכזת את מה שאתם צריכים בכמות שאתם צורכים ולא יותר מכך". בשורה התחתונה: אל תדאגו, גם בשבוע הבא יהיו בסופר שימורי אספרגוס.

אל תיבהלו מעגלה חצי ריקה: רשתות שיווק רבות, בעיקר רשתות הדיסקאונט הגדולות, מציבות עגלות גדולות במיוחד לשרות הלקוחות. הגישה הזו לא באה רק כדי לשרת את הלקוחות, אלא כדי למכור יותר. לקוח שיש לו עגלה יותר גדולה, יתפתה למלא אותה, כפי שמסביר אש: "ללקוחות רבים לא נעים להסתובב בסופרמרקט עם עגלה ריקה, זה עניין פסיכולוגי לחלוטין ורשתות השיווק סומכות על כך שיעבוד לטובתן". אם אתם נכנסים לסופרמרקט רק כדי לקנות מספר מוצרים מצומצם, אל תיקחו עגלה בכלל, השתמשו בשקיות הניתנות בקופה. ואם אתם בכל זאת רוצים עגלה – אל תהיו פולנים ותרגישו רע אם היא לא התמלאה.

אל תתפתו למבצעים: לפני שאתם מכניסים לעגלה רביעיית טונה במבצע, נסו להשוות את מחירה למחיר של קופסת טונה רגילה ושימו לב למשקל הכללי של החבילה. לעיתים קרובות תיווכחו לדעת כי אין ב"מבצע" כל הנחה. רשתות השיווק מציעות מבצעים רבים וחבילות של מספר מוצרים ב"מחיר מיוחד", אולם פעמים רבות המחיר אינו מצדיק את הקנייה, במיוחד אם מדובר במוצרים שאינכם משתמשים בהם בדרך כלל.

פריסה לתשלומים – לא בכל מחיר

יש מקרים בהם מומלץ לבצע קנייה בתשלומים ויש מקרים שבהם עדיף למסור את הכסף בתשלום אחד ואפילו במזומן. קלנר מסביר: "התשלומים של משק הבית מתחלקים לשני סוגים – מצד אחד תשלומים מעגליים שחוזרים על עצמם כמו קניות בסופר, ארנונה, חשמל. מצד שני ישנם תשלומים קוויים שמתבצעים באופן חד פעמי כמו קניית מקרר". קלנר מסביר כי אין משמעות בחלוקת הקנייה בסופרמרקט לתשלומים, וזאת משום שהחל מנקודה מסוימת נשלם את אותו סכום קבוע כל חודש, שהיינו משלמים בכל מקרה גם בלי חלוקה לתשלומים. בשביל מה לקבל חשבון כרטיס אשראי בנוסח "תשלום 2 מתוך 21"? זה רק מבלבל ומוריד את רמת השליטה בהוצאות.

מצד שני, אם מדובר על רכישה חד פעמית של מקרר, או בקנייה חריגה של פסח בסופרמרקט, במקרה זה אפשר לחלק לתשלומים ואפילו מומלץ: "לתשלומים הקוויים יש התחלה ויש סוף, בניגוד לתשלומים המעגליים שחוזרים על עצמם בלי סוף מידי חודש".

השתמשו בכרטיס אשראי אחד בלבד

אנשים רבים מחזיקים מספר כרטיסי אשראי מסוגים שונים. מעבר לכך, בהתחשב בעובדה שרשתות השיווק ותחנות הדלק מציעות כרטיסי חבר בתוך כרטיסי אשראי, נראה כאילו הכרטיסים הללו השתלטו לנו על הארנק. כל העניין הזה מאד מבלבל, במיוחד כשמציעים כל כך הרבה הטבות, ריפודים וליטופים מכל הכיוונים. הרעיון המרכזי הוא לא להתפתות להבטחות - "ההמלצה היא להחזיק בכרטיס אשראי אחד בלבד עם מסגרת מוגדרת. יש לכך חשיבות בשליטה בהוצאות" מסביר קלנר. בסופו של דבר, לא נזכור מה קנינו עם איזה כרטיס ומרוב דוחות חודשיים והצלבות, לא נצליח להבין כלום בחשבון הכללי.

בנוסף לכך, במקרים רבים יש צורך במספר פעולות מינימאלי כדי לכסות על כדאיות החזקת הכרטיס, אבל אם יש מספר כרטיסים שונים, בדרך כלל קשה להגיע למספר הפעולות הדרוש וכך יוצא שאנחנו משלמים על הכרטיס כסף מיותר. לגבי כרטיסי מועדון, ייתכן שהם אכן מעניקים הטבות, אבל נסו לברר האם ההטבות הללו באמת משמעותיות עבורכם. לכל כרטיס יש בדרך כלל רשימת מוצרים והטבות שבמסגרתו. עיינו ברשימה היטב ונסו לברר עם עצמכם מה זה בכלל נותן לכם, ואולי בכלל תקבלו יותר אם תקנו ברשת מתחרה גם בלי כרטיס ובלי בלבול מיותר.

טלפון סלולרי

אולי העצה החשובה ביותר היא לדבר פחות, הרבה פחות. אולם מלבד זאת יש עוד כמה הוצאות שקשורות לסלולרי שעושות לנו חור גדול בכיס:

שדרוגים: אנשים רבים מחזיקים כיום שלושה מכשירים שונים בעקבות שדרוגים חוזרים ונשנים של המכשיר, וממשיכים לשלם במקביל על כולם. "זה בעיקר עניין של סטאטוס" מסביר קלנר: "רוב האנשים אינם משתמשים בכל הפונקציות שמציעים המכשירים החדישים מהדור השלישי". כשמדובר בשדרוג משפחתי, הוצאות על השדרוג של המכשירים של כל בני הבית יכולות להגיע לאלפי שקלים, וגם אם זה מתחלק ל- 36 תשלומים מדובר בהרבה כסף. אז לפני שאתם משדרגים למכשיר "מגניב" חשבו טוב טוב אם תשתמשו בכל הגאדג'טים שלו. אם אתם מתכוונים בעיקר לדבר בסלולארי, אולי עדיף לכם לדבוק בדגמים הפשוטים והטובים.

ילדים מדברים: ילדים מטבעם פחות מודעים לגבולות, והדבר מתבטא גם בשיחות הטלפון. אם החלטתם לתת לילדכם מכשיר, עליכם לתת לו גבול ברור לסכום קבוע חודשי. אם עבר על הסכום החודשי, הוא גם יכול לשלם את ההפרש וכך ללמוד לקח חשוב בניהול הוצאות. אפשרות נוספת היא להגביל את המכשיר באמצעות כרטיס בסגנון "טוקמן" המכיל מספר קבוע של שיחות מראש.

בקשו להתנתק: "אחת לשנה בקשו להתנתק מחברת הסלולר בגלל המחיר. תופתעו מההטבות שיציעו לכם" מסביר אש. למעשה, העצה הזאת נכונה גם לגבי שירותים אחרים שעליהם אנחנו משלמים באופן קבוע כמו חברת הכבלים והלוויין, ביטוח רכב, ביטוח דירה וספק האינטרנט.

מסלולים: אחת לחצי שנה בחנו את אופי השימוש במכשיר ואת השיחות המתבצעות ממנו, לפיכך בחרו מסלול מתאים לפי הצעות הרשת. גם אם בחרתם בעבר במסלול שנראה לכם מתאים לאותו זמן, ייתכן שההרגלים שלכם השתנו מאז. מאידך, נסו לברר אם תוכלו לקבל מסלול מיוחד בארגון בו אתם עובדים, כפי שמסביר אש: "מסלולים של ועדי עובדים בארגונים גדולים נותנים תעריף נמוך ב- 30% לעומת תעריף רגיל".

חשמל

חשמל עולה לנו הרבה כסף כל חודש, ולעיתים קרובות אנחנו מבזבזים ממנו יותר ממה שאנחנו באמת צריכים. בין אם אנחנו משאירים את הטלוויזיה דלוקה בלי שאף אחד צופה בה, או פותחים יותר מידי פעמים את המקרר מתוך שעמום, הדבר יכול להתבטא בעשרות שקלים כל חודש או אפילו יותר. מלבד זאת, מכשירי חשמל מסוימים ידועים כאוכלי אנרגיה יותר מאחרים, ולכן, כשאתם רוכשים מכשיר חשמל, כדאי שתדעו מהי צריכת האנרגיה שלו ותגבילו את השימוש בו בהתאם. בנוסף, ישנן מספר פעולות פשוטות שיכולות לחסוך לכם הרבה כסף, את המדריך השלם תוכלו למצוא כאן.

לא חייבים רכב שני

ישנן משפחות המחזיקות ברכב נוסף לבן או בת הזוג למטרות של סידורים קטנים בעיר כמו נסיעות לסופרמרקט. "אין טעם להחזיק רכב שני בשווי 100 אלף שקלים עם עלות פחת של 10,000 שקלים בשנה רק כדי לנסוע לסופרמרקט וחזרה" מסביר אש: "רכב הוא משאב יקר שעלות התחזוקה, הפחת, הרישוי והביטוח שלו יכולה להגיע ל- 15,000 שקלים בשנה, בלי לקחת בחשבון את הוצאות הדלק". אש מסביר שניתן לעשות חשבון פשוט ולהגיע למסקנה הזו: אחזקת הרכב החודשית (ללא דלק) לפי הנתונים הללו מגיעה ל- 1,250 שקלים בחודש. אם במקום זאת ניסע לסופרמרקט עם מונית פרטית פעם בשבוע, זה יעלה לא יותר מ- 50 שקלים בשבוע, או 200 שקלים בחודש, הרבה פחות מאחזקת רכב נוסף. כל משפחה צריכה לעשות את החישוב הזה ולראות אם משתלם לה להחזיק ברכב נוסף. מדובר בסכומי כסף לא מבוטלים כלל.

לחסוך לאירועים חשובים

אם אתם מתכננים אירוע יקר, כמו בר מצווה לילד, חתונה, לימודים גבוהים או טיול לחו"ל, מסתבר שתוכלו לחסוך הרבה כסף עם קצת תכנון. תירוצים כמו "פתאום נפלה עליי ההוצאה של בר המצווה של הילד" אינם רלוונטיים, הרי אין מצב שלא שמתם לב שהילד מתקרב לגיל 13. לכל אירוע כספי משמעותי מסוג זה כדאי לחסוך כסף מראש ולא לקחת הלוואה ברגע האחרון. אם ידוע לכם שעוד כמה שנים יגיע האירוע המיוחל, התחילו כבר עכשיו לחסוך אליו סכום קבוע של כסף מידי חודש. "חסכון של מספר שנים מראש לאירוע יכול לחסוך 1/3 מהסכום לעומת מצב שבו היה נלקח כהלוואה" מסביר קלנר: "בהתאם לכך, גם משך הזמן שתצטרכו לחסוך יהיה קטן ב- 1/3 לעומת משך הזמן שבו תצטרכו להחזיר הלוואה". לדוגמה, אם מסיבת בר המצווה תעלה לנו כ- 30 אלף שקלים, נצטרך לחסוך במשך 4 שנים מידי חודש כ- 500 שקלים. אם מאידך נעדיף לקחת הלוואה, הסכום יגיע בסופו של דבר ל- 45 אלף שקלים, אותם תצטרכו להחזיר במשך 6 שנים.

להשקיע בפנסיה ולא בדירה

לאנשים צעירים קצת קשה לתכנן את החיים אחרי גיל 67. לעיתים נראה לנו יותר הגיוני אחרי החתונה לקנות דירה, או כמו שההורים מרבים לומר – "להשקיע בנכס". הלחץ החברתי להשקיע בדירה עלול להיות עצום על זוגות צעירים, שאין להם באמת מושג למה הם נכנסים, אך אף אחד כנראה לא מדבר איתם על פנסיה, כפי שמסביר קלנר: "הפנסיה היא אולי העסקה הכלכלית הגדולה ביותר בחיים. הכסף שצוברים במהלך החיים לפנסיה הוא סכום גבוה יותר מערכו של בית, אבל משום מה אנשים מוכנים לעשות הכל בשביל לקנות בית ושום דבר לטובת הפנסיה". תחשבו על כך ועל סדרי העדיפויות שלכם, ואל תוותרו כל כך מהר על פנסיה. מהקירות לא תוכלו להתקיים בגיל מבוגר.

חשבון בנק משותף

מסתבר כי ניהול חשבון בנק משותף של בני הזוג יכול לחסוך כסף ולשפר את הבקרה על ההוצאות. בכתבה שערכנו בנושא לפני מספר חודשים התייעצנו עם מספר מומחים מובילים בתחום כלכלת הבית, שסיפרו לנו על חיסכון ניכר בעמלות ויחס מועדף מהבנקים בכרטיסי אשראי והלוואות. מעבר לכך, חשבון בנק משותף מאפשר שליטה וניהול טוב יותר של ההוצאות והחשבון, קבלת דוחות ונתונים מרוכזים המפשטים את הבקרה ועוזרים לכם להבין את התמונה הכללית ביתר קלות.