כמה זה באמת עולה?

אם נצא מנקודת הנחה שכתבות הצרכנות שקראתם בשנים אכן השפיעו עליכם בצורה כזו או אחרת, אפשר לנחש שכשאתם מגיעים לסופר עם רשימת קניות, אתם מרגישים כאנשים אחראים, בעלי שליטה בכסף הנשפך מהארנק, ובאופן כללי כצרכנים שאי אפשר לסדר אותם, כי הם באו מוכנים מהבית. וכאן נשאלת השאלה בחצי קריצה - האמנם? האמנם השוואת מחירים בסופר היא באמת כל כך פשוטה, ורק עצלנים גמורים או מיליונרים יוותרו עליה?

בנקודה הזו צריך להזכיר - אכן כן, זה חשוב לאללה להשוות מחירים, אבל באותה מידה, מדובר במשימה מסובכת, ועוד לא נבראה החברה שטרחה להקל עלינו את העניין הזה. קחו למשל, מוצר פופולארי בשם שמן זית. אגף שמן הזית בסופר מציע מגוון נאה של מוצרים מקומיים ומיובאים, אבל טומן בחובו גם חידת חמיצר קשה לפיצוח - איזה שמן זית עולה לנו יותר? זה שיוצא מבקבוק 630 מ"ל ועולה 27.99 שקלים, או זה שקולח מבקבוק 750 מ"ל ועולה 35.29 שקלים? אח, איפה המורה לאגברה כשבאמת צריך אותה.

דילמת שמן הזית היא בעיקר דוגמה מייצגת לבעיית השוואת המחירים שאנו נתקלים בה מדי יום. מוצרים דומים ארוזים ביחידות בעלי משקל, נפח או כמות יחידות שונה, ונמכרים במחירים שונים אף יותר. בעולם מושלם, העלות האמיתית של מוצר צריכה להימדד ביחס לכמות שהוא מכיל, אך בהתחשב בעובדה שברוב המקרין אין לנו בסיס נוח להשוואה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מקבלים החלטה שגויה מבחינה כלכלית, ואוספים דווקא את המוצר הפחות משתלם. היות והסופרמרקט הוא לא בדיוק המקום להתאמן בו באתגרים פסיכומטריים, ותקתוק עצבני על מחשבון כיס מול המדף יכול לשוות לנו מראה טרחני משהו, אז איך פותרים את בעיית ההשוואה הזו?

מידה לכל מוצר

מסתבר שהפתרון כבר נמצא אי שם. בשנת 1998 הנחה האיחוד האירופאי את המדינות החברות להוסיף לסימון המחיר למוצר גם סימון ליחידת מידה. בצורה הפשוטה ביותר, זה אומר שעל כל מוצר יסומן מחירו ל-100 גרם, על מנת שנוכל להשוות בין המוצרים בלי לשבור את הראש. בתוך מספר שנים ההנחיה הזו תורגמה לחקיקה, ובעצם, החל משנת 2001 התחייבו מדינות האיחוד להוסיף סימון של מחיר המוצר לקילוגרם, ליטר, יחידה או כל מידה מוסכמת ומקובלת שתסייע לשקף את מחיר המוצר ליחידה. בארצות הברית מדינת מסצ'וסטס הייתה הראשונה לחוקק חוק שכזה עוד בשנות ה-70 ובעקבותיה צעדו רוב מדינות ארה"ב. מהי המשמעות של חקיקה זו על המדף? אם נשתמש בדוגמת שמן הזית הזכורה לטוב, החובה קובעת כי בנוסף למחיר הרגיל ליחידה יוצג גם כי מחירו של שמן זית זיתא למשל, עולה 44.4 שקלים לליטר, ואילו מחירו של שמן זית כתית עולה 47.1 שקלים לליטר. תוספת קטנה זו מבהירה כי מחיר שמן זית כתית גבוה יותר ליחידת מידה, וכך מצטרף לו שיקול המחיר בצורה אמיתית ומדויקת לשיקולי הקנייה.

ובינתיים במדינת ישראל..

הפתרון כבר כאן, אבל רק כמעט. היוזמה לתקן תקנות המסדירות מחיר ליחידת מידה בישראל מסתובבת באיזור משרד התעשייה והמסחר מזה מספר שנים. לפני מספר חודשים הודיע משרד התמ"ת כי הוא פועל לקדם את חקיקת תקנות אלו. עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר, מדגיש את חשיבות התקנות ומוסיף כי "מעבר ליתרון המרכזי ביכולת להשוות מחירים של מוצרים דומים באריזות גודל שונות, הרי שתקנות אלו גם יתמודדו עם 'מכת המדינה' של הקטנת המוצרים שקיימת בתחומים רבים". כידוע, חברות רבות מקטינות את תכולת המוצר, אך משאירות את האריזה המוכרת ואת המחיר כפי שהיו.

חברות הוגנות יותר מעדכנות את המחיר, אך חלקן הגדול אינו עושה זאת ביחס זהה לכמות שקטנה וכך, בפועל, מתייקרים מחירי המוצרים. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, מברך גם הוא ומאמין כי "תיקון החוק יאפשר לצרכנים לרכוש מוצרים בצורה מושכלת יותר, וכן, ו"להצביע ברגליים" נגד עוסקים שיעלו את מחירי המוצרים בדרך של הקטנת התכולה"

באיזה שלב נמצאת החקיקה? נוסח של התקנות קיים במשרד התמ"ת ולאחר שיקלול הערות והתייחסויות מגופים הנוגעים בדבר, כמו רשתות השיווק או איגוד לשכות המסחר, ינסח המשרד את הגרסה הסופית. משם אמורות התקנות לעבור לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובמהרה, כך נקווה, אל מדפי החנויות. אכן, מדובר במבוך ביוקרטי סבוך, ואף אחד לא יכול להתחייב ולהגיד מתי יבוא היום בו החוק הזה ייצא לפועל. בתור צרכנים קצת קשה לנו להבין מדוע 'פטנט' כה פשוט ומוכר בעולם כבר שנים ארוכות עדיין לא מצא מקום כבוד בספר החוקים שלנו, אבל באותה נשימה, אנחנו גם זוכרים שעם כל הכבוד למנדט הבריטי ששלט פה תקופה ארוכה - ישראל היא עדיין לא אירופה.

גם לקמעונאים יש מה להגיד

היתרונות הצרכניים של השוואת מחירים לפי אמת מידה זהה הם גדולים, בעיקר בפשטות השוואת מחירם האמיתי של מוצרים, שעשויה גם לנטרל יצירת פערים גדולים במחיר ליחידת מידה מצד חברות 'מקטינות אריזה'. עם זאת, עיקר הנטל בסימון המוצרים, וההתנגדויות הצפויות עקב כך, הוא מן הרשתות הקמעוניות. רשת שופרסל בחרה שלא להגיב לכתבה. ברשת "רמי לוי-שיווק השיקמה" ציינו כי "במידה וסימון המוצר ליחידת מידה יעזור ללקוח הרי שאנחנו מברכים על כך". מנהל בכיר ברשת קמעונאית, שבחר להישאר בעילום שם, מאיר מספר נקודות. "היתרונות הצרכניים שבסימון מבורכים", הוא מציין, "אך חשוב לשים לב למספר גורמים נוספים. מגוון המוצרים ברשתות השיווק הוא גדול פי כמה מכל תחום אחר. בסופר ממוצע יש מעל 10,000 פריטים שרובם יזדקקו לסימון נוסף והמשמעות היא עלויות נוספות לקמעונאי ואלו בדרך כלל, לא נעים לומר, מתגלגלות באקרובטיות לכיסו של הצרכן. נקודה אחרת", הוא מוסיף, "היא שיש מוצרים מאותה קטגוריה נייר טואלט לדוגמה, שבחינה של מחיר למטר מפספסת מדדי איכות כמו כמות שכבות, סוג נייר וכדומה".

אין ספק ששיקול העלות הוא מרכיב מרכזי, אך לא היחיד. החקיקה באיחוד האירופאי, כמו גם המוצעת בישראל, מודעת לנטל הסימון המתווסף לקמעונאים ותיקנה מספר פטורים לחובת סימון המחיר ליחידת מידה. מוצרים שהשוואת יחידת המידה שלהם אינה רלבנטית (אריזה קטנה של איפור לעיניים לדוגמה) או חנויות קטנות (לפי מפתח של מטר מרובע) יהיו פטורות מחובת הסימון.
לנו הצרכנים נשאר רק לחכות שמשרד התעשייה והמסחר יעביר את התקנות לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בקרוב, ומי יודע, אם לא יהיו תקלות מיותרות, נוכל גם אנחנו להשוות מחירים בקלות ולהרגיש אירופה.