צרכנים, הדור הבא

קשה להסתיר את העובדה שברוב המשפחות, הילדים הם אלו שדורשים להעלות את רמת החיים, על ידי קנייה של עוד ועוד מותגים בלי פרופורציה למצב הכלכלי. כל ביקור בסופרמרקט או בקניון יכול להפוך לסיוט בלתי נגמר של נדנודים בסגנון "אמא תקני לי" או "אבא, אני רוצה גם". לעיתים נדמה לנו שאולי עדיף לא לקחת את הילדים לקניות כלל – פשוט כי זה עולה לנו יותר מידי כסף.

ילדים הפכו זה מכבר לכוח צרכני בעל משמעות. שיווק לילדים הוא תחום בפני עצמו בעולם העסקים, וסטודנטים למנהל עסקים לומדים באוניברסיטאות קורסים מיוחדים בנושא. בזמן שהתחום הזה הופך ליותר מקצועי - המוח של ילדינו הקטנים ממשיך להישטף בהנאה. החל מפרסומות בטלוויזיה ובאינטרנט, דרך פרסומות סמויות בסרטים ובקלטות וידאו - הילדים שלנו קולטים הכל בלי יכולת ממשית לסנן מה אמיתי ומה לא..

"הפסיכולוגיה של הפרסומות מאד חזקה ופועלת ממש כמו היפנוזה על הילדים" מסבירה יעל דורון, פסיכולוגית, מטפלת אישית וזוגית ומנהלת מכון זוגיות: "המסרים החוזרים על עצמם ויצירת הקשר בינם לבין תוכן חוויתי כמו יום יפה, חיים טובים ומראה של דוגמנית, משפיעים עליהם משמעותית".

ברור לנו שלא ניתן לנתק את הילדים מחווית הצרכנות ומהפרסומות, פשוט משום שזה העולם הסובב אותם, כמו אותנו. אז נכון, כשאנחנו היינו ילדים הדברים נראו אחרת ואולי גם אנחנו התנהגנו אחרת, אך העולם השתנה, וגם הילדים היום מגיבים אחרת לסביבתם. בהתחשב בעובדה שהעולם לא צפוי לחזור להיות מה שהיה פעם, עלינו לנסות להתאים את החינוך שלנו לשינויים שחלו בו.

תפיסת הכסף של הילדים

ילדים הם לא מבוגרים קטנים, אלא ילדים בשלבי התפתחות. גם הכסף נתפס בעיניהם בדרך אחרת ככל שהם מתבגרים. דורון מסבירה: "בגיל צעיר לילדים אין תפיסה כמותית. לוקח להם זמן להבין מה מייצגים המטבעות והשטרות, ורק לאחר מכן הם מבינים גם את המשמעות של צ'קים וכרטיסי אשראי. ההבנה האמיתית של הכסף, המשמעות שלו, כמה עובדים כדי להשיג אותו והחשיבות שלו, מגיעה בדרך כלל בגילאים מאוחרים". טכנית, ילד אולי יידע לקנות מוצר במכולת, אבל יקח לו זמן להבין אם 3 שקלים זה הרבה או מעט, או אם מטבע אחת של 5 שקלים זה יותר משלושה מטבעות של 3 שקלים.

בנוסף לכך, לילדים מתחת לגיל 6 יש תפיסה משתנה לגבי ערכם של מוצרים, כפי שמסבירה ד"ר דורית רונן, פסיכולוגית, יועצת ומטפלת בילדים, נוער ומבוגרים: "ילדים בגילאים הללו לא יודעים להעריך את מחיריהם של המוצרים, הם רק יודעים שבאופן כללי הם עולים כסף, ושצריך לבקש מאמא כסף אם רוצים אותם". כך לדוגמה, יכול להיות שילדכם לא ידע שמכונית עולה יותר מטלפון, ושאופניים עולים יותר מבובה.

הכסף והסטאטוס החברתי שנגזר ממנו הוא גם תלוי במידה רבה בסביבה ובבית בה חי הילד. "יתכן שילד מבית עשיר לא יבין כל כך מהר את משמעות העוני, ולא יהיה מודע לכך שיש ילדים בארץ שחיים במצב קשה ממנו" מסבירה דורון. עם זאת, ככל שמתבגרים, הילדים נחשפים, מבקרים במקומות שונים בארץ, קוראים עיתון ורואים חדשות והופכים מודעים יותר למצבם, מה שתורם רבות גם להערכת המצב הכלכלי שלהם ושל הוריהם.

ככל שילדכם מתבגר תוכלו לחשוף אותו ליותר ויותר מושגים מתחום הצרכנות, ניהול התקציב והבנקים. לאט לאט תוכלו להסביר להם מהי משכנתא, מה זה אשראי ואיך משקיעים כסף בבנק. אם המשפחה במשבר כלכלי, חשוב להסביר את המצב, אבל בזהירות, כפי שמדגישה דורון: "ילדים מגיל צעיר מרגישים ויודעים מהו המצב הכלכלי בבית, יודעים שיש חשבון חשמל ומים ויודעים כשיש מחסור. לכן, לא תמיד צריך להעביר את הדברים בשיחות גדולות ומפחידות. לא צריך להדאיג ולהלחיץ אותם, אלא רק ליצור מצב שבו הם ערים לכך".

הגבולות שלכם והגבולות של הילד

"ילדים לומדים הרבה מצפייה בהוריהם. מעשים מדברים יותר ממילים" מסבירה דורון. אז קחו את זה בחשבון כאשר אתם מתנהלים עם הכסף שלכם. אם הילד מבין שההורים באוברדראפט כל הזמן, ייתכן שגם הוא יוציא יותר כסף, כי זאת נורמה מקובלת בבית. אם הילד יראה אתכם נכנסים לאטרף של קניות בלתי מתוכננות בקניון, או הופכים את הקניות לפיצוי-בילוי, ייתכן שגם הוא ילמד לעשות זאת. לעומת זאת, אם תראו לילד שלכם שאתם מקפידים על תקציב, קונים מספר פריטים מתוכננים בסופעונה ומשווים מחירים, הוא יעתיק את ההתנהגות הזו.

אם תשימו לעצמכם גבולות ברורים, תוכלו גם להציב גבולות לילדיכם, כי בסופו של דבר, הגבולות הם הבסיס לכל צרכנות נבונה."הרגלי הצריכה של הילדים נקנים בגילאים צעירים על ידי חינוך, הצבת גבולות ברורים וצפייה בהרגלי הצרכנות של ההורים" מוסיפה ד"ר רונן: "אם תציבו להם גבולות, אבל תפרצו אותם כל פעם מחדש, הילד ילמד שתמיד אפשר לבקש יותר וגם לקבל". ד"ר רונן מסבירה גם כי להצבת הגבולות תהיה משמעות גם בהמשך חייו של הילד כבוגר: "צריך לעזור לילדים לדחות סיפוקים, ולגרום להם להבין שלא חייבים לקבל באותו רגע את כל מה שהם רוצים – תכונה חשובה שתלווה אותם לאורך כל חייהם".

דמי כיס

החל מגיל מסוים, הנע בין 6 ל-10, הורים מעניקים לילדם דמי כיס כסכום קבוע אחת לשבוע. הסכומים בדרך כלל משתנים לפי היכולת הכלכלית של המשפחה, אך באופן טבעי הם רק הולכים ועולים עם התבגרותו של הילד.

"הענקת דמי כיס היא החינוך הנכון ביותר לצרכנות" מסביר עזרא שמיר, מנכ"ל חברת "הון משפחתי": "הם יוצרים גבולות ברורים, כי הילד צריך לעשות את ההחלטות שלו ולקבוע סדרי עדיפויות". דרך דמי הכיס הילדים לומדים אחריות מהי, וכן שאפשר לחסוך משבוע לשבוע אם מעוניינים לקנות מוצר יקר. אם הענקתם לילדכם דמי כיס, חשוב שתגדירו לו את גבולות השימוש בהם, לדוגמה: ההורים מממנים מזון, לינה, חוגים ובגדים - וכל מה שמעבר לכך מממנים דמי הכיס, כמו סרטים, קניון, אוספים וממתקים.

שליטה על שיחות סלולרי

כשהילד מתבגר, יש הממליצים להכניס את שיחות הסלולרי לתקציב דמי הכיס, כפי שמסביר שמיר: "ילדים לעיתים מגיעים בקלות להוצאות של 1,000 עד 2,000 שקלים בשיחות, אבל אם מכניסים את תקציב הסלולרי לתקציב דמי הכיס החודשיים, גם השיחות יורדות פלאים". כך לדוגמה, אם התקציב החודשי הוא 300 שקלים, וילדכם דיבר באותו חודש בעלות של 200 שקלים, הוא ישאר רק עם 100 שקלים ביד לביזבוזים. בסופו של דבר הוא יעשה את החשבון בעצמו, ויבין שכדאי לו לדבר פחות.

שליטה על אובססיה לאוספים
דמי הכיס יעזרו לכם גם להלחם נגד "התמכרויות" של ילדים. כפי שאנחנו אספנו בולים בילדותנו, כיום הילדים אוספים כרטיסיות ותמונות של סלבריטאים או אייקונים מתחום הבידור. לכם הכרטיסיות הללו אולי נראות חסרות משמעות, אבל יש להם משמעות חברתית לילדים שלנו ולכן הם דורשים עוד ועוד כדי להיות מקובלים בחברה. "ברגע שנתתם לילדכם דמי כיס, העברתם את האחריות על הכסף הזה אליו, ואם הוא מעדיף להוציא אותו על כרטיסיות של שחקני כדורגל – שיהיה" מסביר שמיר: "הוא רק צריך לדעת שזה בא על חשבון דברים אחרים שיכול היה לקנות בדמי הכיס שלו". הגבולות הללו צריכים להיות ברורים ומוגדרים מראש. רק בצורה זו ילדכם ידע לנהל את כספו נכון ולקבוע סדרי עדיפויות. "דמי הכיס מעניקים שליטה. להורים - על הסכומים, ולילד – על סוג ההוצאות".

מה קורה כשדמי הכיס נגמרים?

במקרים רבים, ילדכם עלול לסיים את דמי הכיס שהקצבתם לו לפני סיום התקופה. בשלב זה הוא בדרך כלל גם יבקש סכום נוסף לזה שנקבע מראש. "זאת הזדמנות חינוכית יוצאת מהכלל להעביר לילד מסר – להתאפק ולחיות לפי התקציב עד לתשלום דמי הכיס הבא" מסבירה דורון.

יחד עם זאת, קורה שיש מקרים מיוחדים בהם יש הופעה חד פעמית או הזדמנות לקנות מוצר מיוחד שלא כדאי לחכות עוד שבוע לרכישתו. במקרה זה, שמיר הולך עוד צעד אחד קדימה ומציע: "ההורים יכולים לתת הלוואה או מקדמה על חשבון החודש הבא. אפשרות נוספת היא לקבוע שהילד יחזיר את ההלוואה בתשלומים לאורך החודשים הבאים, אבל בכל מקרה הוא חייב להחזיר את ההלוואה עד תומה".

יש הורים המעדיפים לוותר על מתן דמי כיס קבועים והולכים בגישה של לתת סכום מדויק לפי צורך קונקרטי בלבד. שמיר סבור שזה מפספס את המטרה: "אסור להורים להפוך לכספומטים מהלכים. צריך לתת לילד אחריות על הכסף שלו מגיל צעיר. רק בצורה זו הוא יצא לעולם עם ידע על התנהלות עם כסף".

קניות בסופר עם ילדים

בכתבות קודמות שערכנו בנושא ניהול התקציב הביתי, טענו מספר מומחים כי עדיף פשוט לא לקחת את הילדים לקניות. "הילדים מגדילים את ההוצאה לקניה בסופרמרקט בממוצע ב-10-15%" מסביר שמיר, כשההגדלה הזאת היא בדרך כלל למוצרים לא נחוצים בעליל ויקרים. יחד עם זאת, יש הטוענים שיש חשיבות חינוכית בביקור משותף עם הילד בסופרמרקט. ד"ר רונן מסבירה: "הילד לא יכול לחיות בבועה. החיים היומיומיים הם הדרך הטובה ביותר ללמד אותו. בנוסף לכך, ביקור בסופרמרקט הוא הזדמנות מצוינת להורים להציב גבולות לילד. אבל כשלוקחים ילד לקניות צריך זמן כדי להפוך את החוויה למלמדת באמת".

אז איך עושים את זה כאשר מכל מדף קורצים פיתויים? "כאשר לוקחים את הילד לסופר צריך לתת לו תקציב לממתק אחד, עם גבול מוגדר עד סכום מסוים לפי בחירתו" מסבירה דורון. בצורה זו ההורה הפך את הילד לצרכן לכל דבר. משום שיש לו תקציב מוגדר, הוא יתחיל לבדוק מחירים ולהשוות. הוא יבין את ההבדל בין המוצרים ומשמעות המחיר השונה ביניהם. אתם מצידכם יכולים לענות בסבלנות על שאלותיו, להסביר לו ולעזור לו לקרוא מחירים ולשוות בין מוצרים.

מעל לכל, כפי שציינו, ההורים חייבים לתת דוגמה אישית בסופרמרקט. לכו עם רשימה, הראו אותה לילד והראו לו כיצד אתם משווים מחירים בין מוצרים על המדפים. הראו לו שאתם קונים רק מוצרים מהרשימה ומוצרים במבצעים שהיו רשומים בה. אם אתם נכנסים לסופרמרקט רק בשביל מוצר אחד, קנו רק אותו. פזרנות וקניות המונעות מדחפים ורגשות לא ילמדו את ילדכם להיות חסכן.

נוער בעבודה

בני נוער יוצאים לעבודה כבר סביבות גיל 14-15 כדי לעזור לפרנסת המשפחה, אך לא מעט מבני מעמד הביניים עובדים כדי להשלים לעצמם דמי כיס למטרות אישיות. חלקם בבייביסיטר, ניקוי מכוניות ואפילו בפיצריות ומסעדות אוכל מהיר. "בעבודה בחוץ יש משהו מאד חינוכי – להבין את ערך הכסף וכמה קשה להרוויח כסף בשעה אחת של עבודה" מסבירה דורון.

היציאה לעבודה בחוץ היא בדרך כלל נגזרת להתייחסות של ההורים לנושא, כפי שמסבירה ד"ר רונן: זה נכון שהיינו רוצים להגן על ילדינו ככל האפשר ואולי לא להוציא אותם לעולם הגדול כל כך מוקדם בחיים, אבל מסתבר שיש לכך ערך, כפי שמסביר שמיר: "צריך לאפשר לילדים גם להיכשל, כל כישלון מלמד, מחנך ומחשל. ככל שהם מתנסים מוקדם יותר, כך הם לומדים יותר לקחים בחיים". וד"ר רונן מוסיפה - "הורים המעודדים את הילדים להיות עצמאיים כלכלית, מעלים את הסיכויים שיצאו לעבוד עוד בתקופת הלימודים. לעומת זאת הורים שאומרים 'תפקידך להיות תלמיד ואנחנו נדאג לכל צורכך' – הסיכוי גבוה שילדם לא ימהר להיכנס לשוק העבודה.".