לפותים בזרועות התמנון

האוליגרכים

מפתה לעיתים להשוות את מדינת ישראל לרוסיה הפוסט-סובייטית. בישראל הסוציו-סובייטית של שנות ה-50 וה-60 היה חלק גדול מהמשק בידי הממשלה. בשנות ה-70 החלה הפרטה איטית – לא קראו לזה כך אז, קראו לזה ליברליזציה, אבל הפרטה זה מה שזה היה – והמדינה החלה מתפשטת מנכסיה.

בתי הזיקוק, הממגורות, החברה לישראל, בזק, חלק מהבנקים, שהולאמו לאחר שדפקו את הציבור ועצמם ב-1982 – כולם החלו לעבור לידיהם של אנשים פרטיים. התוצאה היתה שמספר קטן של אנשים התעשר עושר עצום, המדינה איבדה, בשם "היעילות העסקית", מקורות הכנסה, ושאר הציבור התחיל להתרושש. בשנות ה-60 ישראל היתה המדינה עם הפערים החברתיים הקטנים ביותר. היום, רק אלה בארה"ב עולים על אלה שלנו. כמו ברוסיה שלאחר הקומוניזם, בולמוס ההפרטה העביר את עושרה של המדינה אל כיסם של שורה של אזרחים פרטיים. כוחם של אלה גבר, עד כדי כך שפוטין נאלץ לשבור כמה מהם באלימות כדי להשיב את כוחה של המדינה.

בנק ישראל מצא השבוע ש-40% מהשוק הישראלי וכ-50% מהמגזר הפיננסי מוחזקים בידיהם של מספר מצומצם להפליא של אנשים, מה שמכונה 18 המשפחות. הקבוצה של ה-18 היא דינמית למדי, יש מי שעולה ומי שיורד. אבל הגרוע מכל הוא שעל פי ממצאי בנק ישראל, הקשרים בין ה-18 הדוקים מאד, הם משתפים דירקטוריונים בחברות מסונפות, ומשתפים פעולה לעיתים קרובות. התוצאה, אירונית, היא שורה של חברות לא יעילות, שמשיגות פחות רווחים מחברות שאינן מסונפות לאוליגרכיה – אבל לאוליגרכים יש כוח עצום למעיכת יריבים. אה, כן – והם שולטים ברוב התקשורת הממוסדת בישראל, ובחברות הפרסומות.

מדי פעם, ראש התמנון עולה מעל פני השטח. אליעזר פישמן, שמחזיק בחלקים נרחבים מכלי התקשורת בישראל, נתפס ב-2002 כשהוא מנסה לארגן את המשך ממשלת האחדות שהיתה מאד טובה לו ולעסקיו. יוסי מימן, שמימש לאחרונה את עסקת הגז עם מצרים אליה ערג במשך כעשור, היה צריך להזיז מהדרך שר תשתיות מציק, יוסי פריצקי, והוא עשה את זה באמצעות שכירו, ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט. ואז, לאחר הבזק קצר, חוזר התמנון ושוקע, והתושבים ממשיכים בחייהם כשהם משתדלים להעמיד פנים שהוא לא שם.

האמת? המדור יכול להבין את זה. יותר נוח ככה.

המשבר מגיע

שוק ההיי-טק העולמי כבר מראה סימני האטה מואצת, והנה הם מגיעים גם לישראל. במרץ 2008 נרשמה בישראל ירידה של 0.6% בביקוש לעובדי היי-טק לעומת פברואר, וזו ירידה של 3.4% לעומת מרץ 2007.

הבשורה המשמחת היחידה בכל הסיפור הזה הוא שההאטה הגדולה ביותר היא במספר המנהלים – ירידה של 10.3% במרץ לעומת פברואר 2008, ו-13.8% ברבעון הראשון של 2008 לעומת הרבעון הראשון של 2007.

בשוק ההיי-טק האמריקני מתעקשים לטעון שהם לא מושפעים מהטורנדו של משבר הסאב פריים וקריסת המשק. אשרי המאמין.

מחסור מתקרב בחשמל?

התעשיינים מזהירים מפני משבר אנרגיה מתקרב. מסתבר שמשרד התשתיות מקדם תוכנית, על פיה חברת החשמל תפסיק לספק כמויות גדולות של חשמל לצרכנים גדולים, מפעלים בעיקר, כדי לשמור על רזרבות. כדי ליצר לעצמם חשמל, יפעילו המפעלים גנרטורים משלהם.

נשמע רעיון טוב, לא? המשרד לאיכות הסביבה חושב אחרת. האישורים להקמת הגנרטורים מתעכבים. והאמת, בהתחשב בלהט שבו שומרים התאגידים שלנו על זכויות האזרחים והצרכנים (ראו למטה) אני בהחלט יכול להבין את המשרד לאיכות הסביבה. יהיה קיץ חם.

נבלי השבוע

חברות הסלולר, המתחרות דרך קבע עם הבנקים על תפקיד הרעים של המדינה, זכו השבוע שוב בתואר המפוקפק. השבוע התפוצצה, בפעם השניה, סוללה של מכשיר סלולרי של חברת נוקיה. וזה לא היה צריך להפתיע אף אחד. כפי שציינה המועצה לצרכנות, שהגישה תלונה כנגד סלקום ואורנג', נוקיה העולמית הודיעה כבר באוגוסט 2007 שסוללות בשורה של דגמים – 2610, 6086, 6680, 6230, ו-9230 – עשויות להיות פגומות ומסוכנות, וקראה לציבור לבדוק את הסוללות ולהחליפן במידת הצורך.

אלא מה? שבתרגיל שנראה לקוח ישירות מ"כולם היו בני", מתברר שנציגי שירות הלקוחות של סלקום ואורנג' לא טרחו ליידע את הלקוחות. כמו ג'ו קלר, כמו המנהלים ברמדיה, גם הם חשבו ששום דבר לא יקרה. ועד כה, בגלל שאף אחד לא נהרג, שום דבר גם לא קרה. יש לקוות שתוגש תביעה ייצוגית, משהו שיכאב מאד, כדי ששטיק כזה לא יחזור על עצמו. צריך להכות את התאגידים במקום הכואב, בכיס, כדי שמשהו יזוז. ואם מישהו עוד לא הבין, להדק, להדק! את הפיקוח על החלאות.

צדיק השבוע

סטף ורטהיימר. טוב, הוא כבר רגיל. אך בשבוע שבו ציין האקונומיסט שגם ההיי-טק הישראלי הוא בועה שלא תחזור על עצמה, משום שהממשלה מכרה את החינוך לש"ס וכבר שנות דור לא מגדלת כאן דור טכנולוגי חדש, ושהכיוון הטכנולוגי העולמי פונה הרחק מסוג הטכנולוגיה שהצבא מעוניין בו, וצה"ל מגדל את המתכנתים הישראלים הרבה יותר ממערכת החינוך - פתח ורטהיימר מיזם להכשרה טכנולוגית של בני נוער. הוא עשה זאת, כהרגלו, בפריפריה.

יש איזו אפשרות להפטר מכל צעירי האוצר ולקבל עוד ורטהיימר?