הרפורמה בעמלות הבנקים: זה מספיק זה?

הרפורמה בעמלות שהציג (א') המפקח על הבנקים מעלה שאלות רבות בקרב צרכנים. אמנם הרפורמה נועדה להיטיב עימם, לאפשר תחרות והשוואת מחירים בין הבנקים השונים, לפשט את החיוב ולעודד אותנו לעבור ולבצע פעולות בנקאיות מהבית. אך כיצד יפצו את עצמם הבנקים בעקבות אבדן הרווחים? האם הלקוחות, שעבורם נועדה הרפורמה, יאלצו לספוג בעצמם את ההפסדים?

בבנק ישראל טוענים שלאחר יישום הפרומה בראשית יולי יהיה פשוט יותר להבין את החיובים שמתבצעים על ידי הבנקים, שיוכלו לגבות רק שתי עמלות על פעולות בחשבון העו"ש: "פעולה בערוץ ישיר", הכוללת הפקדת שיקים, העברות והפקדות, חיוב חודשי של כרטיסי אשראי, משיכת מזומנים מכספומטים ועוד; ו"פעולה על-ידי פקיד", הכוללת כל פעולה בעו"ש המבוצעת בסניף עצמו.

"רק ארגון מחדש"

"יוזמי החוק לא התכוונו בשום פנים שבנק ישראל יאפשר לבנקים לפצות את עצמם על הירידה ברווחים שתיגרם להם בעקבות ביטול עמלות גבוהות מדי או פיקטיביות", אומר חה"כ גלעד ארדן (ליכוד), מיוזמי רפורמת העמלות החדשה. לדבריו, הכדור עובר משלב זה לידי הציבור, שיוכל לדעת מי הם הבנקים היקרים יותר. "במידה והציבור יתמקח וגם יעזוב בנקים יקרים, התעריפים המוצגים כיום יפחתו כתוצאה מהתחרות שתתפתח".

אך לעומת ארדן, יש כאלה החושבים שלא מדובר ברפורמה מרחיקת לכת, אלא רק ברה-ארגון של שיטת החיוב על העמלות: "הבשורה היא בעיקר מבחינת הכיוון: - זו פעם ראשונה בה נעשה צעד ממשי לפשט את מערכת העמלות ולתת הגיון לגבייתן", אומר חיים מילר, לשעבר מנהל השיווק של חברת האשראי ישראכרט, וכיום סמנכ"ל המכירות והשיווק של בית מניב ישראל.

לדברי מילר, אין מדובר בשינוי מהותי של גובה העמלות באופן כולל, אלא רק בריכוזן וארגונן מחדש של העמלות הקיימות: "העמדה במרכז הבמה של שתי עמלות בלבד, תוך מתן הגיון לאבחנה ביניהן, משדרת מסר שפעולה המבוצעת ע"י הלקוח זולה משמעותית מפעולות המבוצעות על ידי פקידי הבנק".

מעדיפים שנישאר בבית

ואכן, זוהי אחת מתקוותיו הגדולות של בנק ישראל - שננצל את העמלות הנמוכות ונימנע מלהגיע ישירות לסניף הבנק. הבעיה הגדולה היא ששכבות לא מעטות מהאוכלוסיה, השכבות הנמוכות, עולים המתקשים בעברית והאוכלוסיה המבוגרת, לה אין גישה לגלישה ברשת האינטרנט, לא יוכלו לנצל את העמלות הנגבות על "פעולה בערוץ ישיר".

בתגובה לטענות אלה, אומר ח"כ ארדן שוועדת הכלכלה שבראשותו תעקוב אחר יישום הרפורמה: "ועדת הכלכלה תתכנס בתוך כשבועיים כדי לבחון לעומק את תוצאות התעריפון החדש ובכדי לתת מענה לאוכלוסיות מיוחדות שעבורן קיים חשש להתייקרויות בעקבות התעריפון החדש, דוגמת הקשישים". ועל איזה מענה מדובר? "אם הבנקים שוב יתעלמו מכוונת המחוקק", מתריע ארדן, "לא יהיה מנוס אלא ליזום חקיקה קיצונית ביותר שתתערב בתעריפי העמלות ואף תחייב ביטול מוחלט של חלק מהן".

עובדי הבנקים יספגו את ההפסדים?

אוכלוסיה נוספת שעלולה להינזק בעקבות הרפורמה היא דווקא עובדי הבנק עצמם. לדברי מילר, שבעברו גם ניהל סניף של בנק הפועלים, ישנה אפשרות סבירה שבמקרה של אובדן הכנסות, יצמצמו הבנקים את ההפסדים באמצעות דילול של מצבת כח האדם שלהם עצמם. "אם יותר אנשים יבצעו פעולות בנקאיות מהבית, התנועה בסניפים תידלדל והרווחים ירדו, ישנה אפשרות שישלחו חלק מהעובדים הביתה", הוא אומר.

מלבד העמלות של הפעולות המתבצעות בחשבונות העו"ש, מסדירה הרפורמה גם עמלות נוספות. יחד עם זאת, יש לציין שמספר עמלות מרכזיות, כגון עלות ניהול חשבון העו"שׁ ועלות אחזקת כרטיס אשראי, נותרו כמעט ללא שינוי. התעריפים שפורסמו היום מהווים תעריף מקסימלי, והתקווה היא שהתחרות בין הבנקים תעודד אותם להוריד את גובה העמלות לצורך מיקוח. בעקבות הרפורמה, מדווח בנק ישראל שמבחינת הממוצע הבינלאומי של גובה העמלות, נמצאת ישראל במקום טוב באמצע, מעל בריטניה, קנדה, בלגיה סין והולנד, אך מתחת לצרפת, ארה"ב, גרמניה, איטליה ואוסטרליה.

הרפורמה בעמלות הוצגה לראשונה על ידי המפקח על הבנקים בנובמבר אשתקד, לאחר יוזמה של חברי ועדת הכלכלה של הכנסת, גלעד ארדן ומשה כחלון (ליכוד). בתחילה הצהיר חזקיהו כי הוא מצפה מהבנקים לייצב את מחירי העמלות לסביבות ה-4.50 שקלים על פעולת פקיד בסניף, ופחות מ-1.50 לפעולה ישירה. התעריפים החדשים נקבעו לאחר התדיינות ממושכת בבנקים עצמם ובינם לבין משרד המפקח. הרפורמה מחייבת גם את חברות האשראי לצמצם את העמלות אותן הן גובות, ולפי הערכות אלה ינצלו את הרפורמה כדי להעלות אותן, כדי להתמודד עם הירידה בהכנסותיהן.