יש מנהיגים זיגזג

לפני חודש, נתניהו העביר תקציב שכלל שורה ארוכה של העלאות מיסים עקיפים, מהלך שעל המשמעות החברתית שלו - חלוקה מחדש של ההון הישראלי, והעברתו מידי העניים והמעמד הבינוני לידי העשירון העליון - כבר עמדנו. הפעם נגרם לחץ כבד, וראש הממשלה הוכח שוב - למזלנו - כחסר כל עמוד שדרה.

הלחץ, בסופו של דבר, הכריע את נתניהו שהודיע אתמול (חמישי) על שורה של הקלות בכל התחומים בהם עמד רק לפני מספר חודשים, בהצבעה על התקציב, על "חשיבותם ליציבות הכלכלה".

אש הממשלה. החשש מהפגנות ענק בשל עליית המחירים של פחות או יותר הכל, תוך שהממשלה ממסמסת את העלאת שכר המינימום ועליות שכר בכלל, גרם אפילו למרד בסיעת הליכוד. חבל שחברי הכנסת הללו, כרמל שאמה לאמה דינג דונג הכהן בראשם, לא חשבו על זה לפני שהצביעו עבור הגזירות, אבל יש לקוות שהם ילמדו את הלקח לקראת השנה הבאה. כל עליית המחירים הזו, הזהירו השבוע ארגונים חברתיים, לא מתורגמת רק לכרסום במעמד הבינוני ובכוח הקניה שלו: העלאה מספיקה של מחירי המזון, הדלק והמים תשפיע על יכולתו גם לשלם את המשכנתא שלו. וכל זה קורה בזמן שהנגיד מעלה את הריבית, והשילוב של שני אלה יכול להביא להתמוטטות נוסח ארה"ב ב-2008.

מסתבר שלחץ ציבורי, או אפילו זעם ציבורי שעוד לא תורגם ללחץ, יכולים לשנות כאן דברים. הגיע הזמן להמשיך בכך. אחרי הכל, ממשלה דמוקרטית היא כזו שעושה את רצון העם, לא את רצון האוליגרכיה.

החשש מהפגנות ענק בשל עליית המחירים של פחות או יותר הכל, תוך שהממשלה ממסמסת את העלאת שכר המינימום ועליות שכר בכלל, גרם אפילו למרד בסיעת הליכוד. חבל שחברי הכנסת הללו, כרמל שאמה לאמה דינג דונג הכהן בראשם, לא חשבו על זה לפני שהצביעו עבור הגזירות, אבל יש לקוות שהם ילמדו את הלקח לקראת השנה הבאה

בור ללא תחתית

מערכת הבטחון, שיכולותיה הופגנו לראווה בחודשים האחרונים - אין מה לדבר, אם אשכנזי, ברק וגלנט היו מקדישים מאמצים לבטחון כפי שהם מקדישים למאבק זה בזה, מצבנו היה טוב משמעותית -  ביצעה מחטף קטן השבוע, והעלימה 700 מיליוני דולרים מהרזרבה התקציבית של 2010, בלי אפילו להסביר מה היא מתכוונת לעשות בכסף.

במערכת טוענים עכשיו שהם צריכים כסף בגלל הסכנה המצרית החדשה. סכנה כזו לא קיימת. אם כוחות מצריים ינסו לחצות את סיני לעבר ישראל, הם יושמדו מהאוויר כמו ב-1967 (ב-1973, רצוי להזכיר, הם אפילו לא ניסו, ונשארו סמוך לתעלה, סמוך לטילי הנ"מ שלהם). אם מצרים תכריז מלחמה על ישראל, הכלכלה שלה תתמוטט וארה"ב, שבין השאר היא הערבה להסכם השלום עם מצרים, תפסיק את הסיוע הצבאי למצרים ותעמוד לצידה של ישראל. יכול להיות לא נחמד, בלי שום ספק, ויחסי המסחר הרעועים של ישראל עם מצרים יכולים להפגע עוד, אבל כדי לסייע כאן לא צריך להעביר כסף למשרד הבטחון.

אבל זה לא משנה. התגובה היא פאבלובית לגמרי. אהוד ברק מקיש בפעמון ההפחדה, ו-700 מיליונים - יותר מסל התרופות, נזכיר שוב - נעלמים בבור הבטחון, בור שאין לו תחתית. ואף אחד לא שואל שאלות.

בנימה זו, צריך לציין גם שבסוף השבוע הצליח מל"ט אמריקני שמכונה X47B לבצע שתי מטלות שמל"טים התקשו בהם עד כה - נחיתה על נושאת מטוסים ותדלוק אווירי. ה-X47B, יתברך שמו, הוא בנוסף גם לכל גם חמקן, כך שהוא תחליף אידיאלי וזול מאד ל-F-35. אבל חיל האוויר אוהב את הצעצועים שלו יקרים, כך שאף אחד לא ישאל שאלות מיותרות.

ספין השבוע: משרד האוצר

משרד האוצר. השבוע התאבד השופט מוריס בן עטר, משום שלא עמד במכסת התיקים שהוקצתה לו וחשש שמא יפוטר.

כולם מדברים על הסחבת בבתי המשפט, והיא אכן מחרידה - רק שלא מדברים על העובדה שרק מחצית מהתקנים לשופטים מאוישים, בגלל האשם הקבוע בדברים כאלה, האנשים שגובים מיסים מהציבור אבל לא מוכנים להוציא אותם למענו.

הפעם, כמו הכבאיות שסירב אלי ישי לקבל כי הן נתרמו על יד נוצרים, הצייקנות הזו גם גבתה חיים.

צדיק השבוע: פרופ' צבי אקשטיין

לא צריך להסכים עם רוב ההבלים שפלט השבוע המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, כחלק מן המשנה הפרידמניסטית הקבועה. 

אבל הוא עלה על נקודה קריטית אחת: אי אכיפתם של חוקי העבודה בישראל. עד שאתם באים להעלות את שכר המינימום, הוא אמר, קודם כל הקפידו על כך שאוכפים אותו. והוא צודק לגמרי.

רוב גדול של העובדים לא מקבלים את מה שמגיע להם. הסיבה לכך, כמובן, מחזירה אותנו לנבלי השבוע: המספר האפסי של מפקחי משרד התמ"ס בנושא, שנשאר נמוך בגלל פקידי האוצר.