תאונת צמיחה

בור השומן הגדול ביותר בישראל, מערכת הבטחון, מיילל מדי שנה שהוא לא מקבל מספיק כסף. האמת, בהתחשב בתוצאות העלובות שאנחנו מקבלים מצה"ל, צריך לשקול ברצינות מיקור-חוץ של כל הנושא. זה כנראה יעלה פחות ותוצאות גרועות יותר קשה לקבל. אחרי הכל, אם נתניהו רוצה להפריט את שירותי הרווחה ואת בתי הכלא, למה לא את הצבא? ממילא המריבות במטכ"ל מזכירות את אלה שבדירקטוריון של חברה כושלת.

צחוק בצד, צה"ל עולה לנו הרבה יותר ממה שהוא מוכן להודות. דו"ח של בנק ישראל מגלה שבעשור האחרון, הוציא צה"ל יותר מתקציבו במשך שמונה מתוך עשר שנים. הוא חרג מתקציבו במשך שש שנים ברציפות.

בשנת 2005, החריגה עמדה על 2.827 מיליארד; בשנת 2006 (השנה של מלחמת לבנון השניה) על 6.28 מיליארדים; ב-2007, על 1.789 מיליארד; ב-2008, על 3.474 מיליארדים; ב-2009 על 4.856 וב-2010, שלא היו בה אירועים בטחוניים חריגים, על 5.542. סה"כ מדובר בכ-24.818 מיליארדי שקלים מחוץ לתקציב. התקציב עצמו עלה: אם בשנת 2002 הוא עמד על 46.078 מיליארדים, ב-2010 הוא כבר עמד על 55.376 - וגם בזה, בשנה בטחונית רגילה, צה"ל לא הצליח לעמוד. צה"ל הוא הגוף הבזבזני ביותר במדינה - והוא גם לא מספק את הסחורה. הגיע הזמן לניעור.

ד"ר יעקב שיינין הזכיר השבוע ב"גלובס" את מה שבאוצר ניסו להשכיח: שרבעון אחד לא אומר שום דבר על המציאות הכלכלית; ש-2009 היתה שנה של צמיחה קפואה; ושכל העשור שמתחיל ב-2001 הוא, מבחינת ישראל, עשור אבוד. במהלך העשור הזה, הצמיחה בישראל היתה 1.2%; שיעור גידול האוכלוסיה היה 1.8%

עובדים בשחור

בציבור החרדי נעמדו על הרגלים האחוריות לאחר שהתברר שפקחי הממשלה הפסיקו להאמין לשקרנים שמשמשים כראשי ישיבות, ואשכרה מתעקשים לבדוק מי נמצא בישיבות. הרבנים יצאו למאבק על זכותם לרמות את הממשלה ומשלמי המיסים.

זה מתקשר נהדר עם העובדה שהשבוע נעצרו עשרות אנשים בחשד להונאת חשבוניות פיקטיביות בשווי של כמיליארד שקלים. על פי החשד, עבריינים ניצלו לשם כך בעלי עסק שנקלעו לקשיים. נזכיר שוב: ישראל היא אחת המדינות עם ההון השחור הגבוה ביותר בעולם. מדינות כאלה הן בדרך כלל מדינות עולם שלישי. ישראל היא, במקרה הטוב, מדינת עולם שתיים וחצי. הרעיון שמותר להונות את הממשלה מקובל בחברות מפגרות. ישראל עדיין שם, בתפיסה שאומרת שהמשפחה והקהילה מגיעים לפני הציבור.

החדשות הטובות הן ששופטים כבר החלו לומר בקול שהם מתכוונים לדכא את המגמה הזו באמצעות ענישה מחמירה כלפי מי שגונבים מכולנו. היה עדיף לנהל את זה באמצעות חינוך, אבל עוד לא נולד הפוליטיקאי הישראלי שיעז להתערב ברצינות במה שהחרדים מלמדים את ילדיהם.

ספין השבוע: עוזי לנדאו

שר התשתיות ההזוי שלנו, שהודיע לפני כמה חודשים שישראל צריכה להיות ערוכה למלחמה על שדות הגז של תשובה, אבל שבו זמנית אסור לה לקבל אחוזים גדולים יותר מנכסי הציבור שהעבירה לו, יצא השבוע (רביעי) במתקפה על השימוש בדלק.

יש לא מעט סיבות להמנע מכלי רכב מונעי בנזין, כמו הזיהום שהם גורמים, הצפיפות בכבישים, ועוד. לנדאו העדיף להפחיד את שומעיו: "20 עד 30 אחוזים מכל רכישה של דלק", הוא טוען, "הולכים לארגוני טרור כמו אל קאעדה, חמאס והחיזבאללה".

מדובר בבולשיט מטורף, מהסוג שמעלה תהיות על שפיותו של לנדאו - אם ארגוני הטרור יקבלו 30% מכל רכישה של דלק בעולם, הם יהיו עשירים לא פחות מממשלת ישראל -  אבל מה שמדאיג יותר היא העובדה שחוא חושב שדמגוגיה זולה מהסוג הזה מצליחה בציבור.

צדיקת השבוע: הכנסת

אויב הציבור הקבוע, משרד האוצר, החריג את הבנקים ועסקי הביטוח מהחוק נגד ריכוזיות. זה לא התאים לאינטרסים של האוליגרכיה, אתם מבינים. החוק המקורי גרס שהממונה על העסקים לא יוכל לפעול כנגדם בעצמו, אם יגלה ריכוזיות; הוא יצטרך הסכמתם של גורמים אחרים.

הכנסת שינתה את החוק כך שיאפשר לרגולטור, אם אינו בדעה אחת עם הגורם האחר - נגיד בנק ישראל או הממונה על שוק ההון - הוא יוכל לערער לממשלה על העיכוב שנגרם. לא ברור מה הטעם להגיש ערעור לממשלת נתניהו, הממשלה הטובה ביותר לאוליגרכיה אי פעם, אבל יהיו גם ממשלות אחרות.