אם אין עני לי

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נקט בימים האחרונים בטקטיקה בעייתית מאד: הוא מקשה את תנאי המשכנתא. הוא מצמצם משמעותית את היכולת לקבל משכנתא בריבית משתנה ולא צמודה.

מדברי בנק ישראל עולה שיש חשש כבד שהלווים לא מבינים את משמעותן של ההלוואות הללו, ולכך שאם תעלה הריבית הם יצטרכו לשלם סכומים גדולים הרבה יותר. מה שמעיד, בין השאר, שבנק ישראל מתכוון להעלות את הריבית, והוא מנסה לצמצם את הנזק שייגרם.

אבל ייגרם נזק. וצעד כזה, שמשול ללחיצה בכל הכוח על בלם החירום של רכבת, נובע מחששו של פישר שיותר מדי לווים לא יעמדו בהחזרים, ושכתוצאה מכך יישארו הבנקים הישראלים וחצי תאוותם בידם - עם הרבה בתים שבעליהם לא יכולים לשלם עליהם. התוצאה, כמו בארה"ב בשנות האסון 2007-2009, עשויה להיות קריסה פיננסית רבתי. מאת תחילת 2007, עלו מחירי הדיור בישראל ב-60%; אם זו בועה, ולא תיאור נכון של המצב האמיתי בשוק, הפקיעה שלה עשויה לקחת איתה את כל המשק הישראלי.

מה שאומר שהרבה ממה שמספרים לנו, על יציבותו של המשק הישראלי, ככל הנראה הוא תעמולה, או כפי שאוהבים לקרוא לזה בעברית, הסברה. במשק בריא, לא ננקטים צעדים כאלה.

כן, כן - האנשים שמחזיקים בידיהם את הכוח המרוכז ביותר במשק הישראלים, 200 האנשים ששווים יותר מארבעה מיליוני עובדים, טרחו להוציא הודעה לעיתונות ובה נאמר בכל הרצינות שאין בעיה של ריכוזיות במשק הישראלי, על 18 משפחותיו. וכלי התקשורת דיווחו עליה בענייניות, כאילו היה מדובר בפורום רשמי של מומחים, לא בארגון של בעלי עניין שאין מובהק ממנו. אם זה לא היה המשק שלי, גם אני הייתי צוחק

בדיחה פנימית

פורום ישנו ופורום ראשי המשק שמו, ואי אפשר להאשים אתכם אם לא שמעתם עליו. הוא מורכב מ-200 הבעלים והבכירים בחברות הגדולות במשק, והוא הודיע בשבוע שעבר בחרון אף שאין דבר כזה, ריכוזיות במשק.

כן, כן - האנשים שמחזיקים בידיהם את הכוח המרוכז ביותר במשק הישראלים, 200 האנשים ששווים יותר מארבעה מיליוני עובדים, טרחו להוציא הודעה לעיתונות ובה נאמר בכל הרצינות שאין בעיה של ריכוזיות במשק הישראלי, על 18 משפחותיו.

וכלי התקשורת דיווחו עליה בענייניות, כאילו היה מדובר בפורום רשמי של מומחים, לא בארגון של בעלי עניין שאין מובהק ממנו. ואם זה לא היה המשק שלי, גם אני הייתי צוחק.

ספין השבוע: תאגידי כוח האדם

המשטרה עצרה השבוע עשרה חשודים, ביניהם מנהלי חברות כוח אדם, שבמשך שנים עשקו פועלים סינים ודרשו מהם - מכל אחד מהם - עשרות אלפי שקלים עבור אישורי עבודה בישראל. הם מואשמים גם בכך שלא דיווחו על הרווחים הבלתי חוקיים הללו, והונו את המדינה במיליוני שקלים.

אחר כך, כמובן, הופעלה מדיניות הדלת המסתובבת הידועה: העובדים הללו, שלא הצליחו להחזיר לעצמם את הכסף שנגבה מהם שלא כחוק, איבדו את רשיון העבודה שלהם והפכו לעובדים בלתי חוקיים, בעוד המדינה ממשיכה לאפשר לאנשים שעשקו אותם לייבא עובדים חדשים ולבצע בהם אותו תרגיל עוקץ.

בפעם הבאה שיגידו לכם שיש לישראל בעיה של עובדים זרים, הקפידו לשאול מי יצר אותה. הקבלנים, וסייעניהם במשרדי הממשלה השונים, הם הבעיה; לא מי שבסך הכל רוצה להתפרנס בכבוד ממלאכה שישראלים כבר שנים לא מוכנים לעשות.

צדיקת השבוע: כנסת ישראל

הפרלמנט הישראלי אישר השבוע הצעת חוק, שמעתה תאסור על הרשויות המקומיות לגבות סכומים דמיוניים כחלק מהליך גביית חובות מתושביהן. עד לאחרונה, יכלה הרשות להעביר את גביית החוב לצד שלישי, שהיה מציג דרישות תשלום גבוהות למשתמש על עצם גביית החוב. מעתה, אי אפשר יהיה לגבות, מעבר לחוב עצמו, יותר מ-160 ₪.