רובין הוד, רק ברוורס

מנהל הכנסות המדינה פרסם השבוע את הדו"ח שלו על מדיניות המסים בעשור האחרון ובחצי העשור הקרוב. התוצאות הן חד משמעיות: בנימין נתניהו, שרוב העשור שימש או כשר אוצר או כשר על לכלכלה, מספק היטב את הסחורה למגזר שלו, קרי האלפיון העליון.

המדיניות הכלכלית של נתניהו מבוססת על תפיסה מופרכת של הכלכלה, שהציע כלכלן אמריקני שמרני לפני ארבע עשורים; שמה הרשמי באנגלית הוא supply-side economics או trickle-down economics, "כלכלת הזרזוף"; שם לגלגני ומדויק יותר הוא "כלכלת וודו". התפיסה הזו אומרת שככל שמורידים את המסים הישירים, כך מקבלת המדינה יותר מסים, כי העשירים צורכים יותר, כתוצאה מכך יש יותר עובדים, וכל הבולשיט הרגיל.

אם אתה אדם עובד, המדיניות של נתניהו דנה אותך לריצה נצחית על גלגל של אוגר, בנסיון להשאר במקום, בזמן שהמסים העקיפים - מע"מ, דלק, מסי נדל"ן - תמיד עולים. אם אתה עשיר, תהיה עשיר יותר. ככה זה עובד, וככה זה יעבוד עד שנגיד אחרת

שקט שיהיה פה

נוחי דנקנר הוא אחד האנשים שיש להם, בהחלט יש להם, ובכל זאת הוא העז לומר השבוע, בעוד סופת הקוטג' סוערת, שמחירי המזון גבוהים מדי בישראל, גבוהים מדי בערך בכ-30%. דנקנר צריך לדעת: הוא הבעלים של שופרסל. השבוע גם נחשפה העובדה שתנובה העלתה את מחירי הגבינות שלה, ביניהן הקוטג', בתחילת יוני, אחרי שחברת היעוץ אחיתופל ובני... אה, סליחה, מקינזי, אמרה לה שכדאי לה, כי יש ביקוש קשיח ואין סיכוי.

תנובה כנראה תעבור לרועץ כלכלי אחר, אבל המשמעות היא שאין שום קשר בין העלות של הקוטג' לתנובה ובין המחיר: היא העלתה מחירים כי אמרו לה שהיא יכולה. אז דנקנר צודק במשהו. אלא שהוא גם קרא למדינה להוריד את המע"מ על המזון - והאוצר כבר הבטיח בעבר להוריד את המע"מ.

מיד נכנס בו שר האוצר, הטיל הלוגי לאלוהים וחזרה שטייניץ, והצהיר שהוא לא רוצה ש"דנקנר ייתן עצות לממשלה". בשופר של נתניהו, "ישראל היום", התחילו להתייחס לדנקנר כ"השר לענייני תחרות". מה רוצה שטייניץ? שלא נדבר על המסים העקיפים. שלא נדבר על הורדת המע"מ. מבחינתו, שנמשיך לשלם מחירים מופקעים על מזון - ואם למישהו היה ספק שהם מופקעים, הוא צריך לבחון את מחירי שמן הזית. ליטר שמן זית עולה בבריטניה, שספק אם יש בה עץ זית אחד, כמחצית ממחירו בישראל.

ושוב, זה בידינו. אם נעיף את הממשלה הזו, אם נבהיר לאוליגרכים שהחגיגה נגמרה ושהם יתחילו לשלם מיסים כמו שמשלמים בסקנדינביה ושאם זה לא מתאים להם אז שיחזרו למונאקו, זה ייגמר. צריך רק את הרצון הפוליטי ואת הסבלנות. הנה, זה אפשרי: תוך כדי כתיבת התור, נשברה תנובה והורידה את מחירי הקוטג'. כשיש פרסום שלילי ונזק כלכלי, הם נסוגים. רק צריך לסלק את הסייענים שלהם בממשלה, אלה שעוזרים להם לדפוק את הבוחרים שלהם.

ספין השבוע: חה"כ בילסקי, אדרי, אורלב ולוין

חברי הכנסת זאב בילסקי, יעקב אדרי, זבולון אורלב ויריב לוין. הם הציעו השבוע להעביר את המודל של תקציב דו שנתי גם למועצות המקומיות. כאן המקום להזכיר שהתרגיל הכמעט-ייחודי הזה - יש רק עוד מדינה אחת שמשתמשת בשיטה הזו - שמעקר את הכנסת, עוד לא סגר שנה וחצי, שלא לדבר על שנתיים. אנחנו לא יודעים איך זה עובד עדיין. הפעלתו גם ברשויות המקומיות תגביר עוד יותר את כוחם של ראשי העיריות, לעיתים קרובות הגורם המושחת ביותר בסביבה, על חשבונן של המועצות, שיאבדו יכולת פיקוח על התקציב. בקיצור, לא.

צדיקת השבוע: ועדת הכספים

הוועדה אישרה השבוע את בקשתו של יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות - המשמש בפועל כשר, אבל מסרב לשאת בתואר משום שאמונתו איננה מאפשרת לו להכיר במדינה הציונית, רק לבזוז אותה - להוריד את דמי התשלום העצמי עבור תרופות ב-33%, היינו ירידה מ-15% של השתתפות עצמית ל-10%. אף שההחלטה סופית, קופות החולים מאיימות לעתור לבג"צ, משום שלדבריהן הדבר יעמיק את הגרעון שלהם. שילכו לאוצר.