מי צריך עוד יום שבתון?

השטות האחרונה שמקדמת הממשלה היא הפיכת יום ראשון ליום שבתון נוסף, תוך עבודה של חצי יום בימי שישי. הרעיון האידיוטי הזה מקודם במלוא הכוח על ידי השר לענייני כלום, סילבן "קריקטורה של שר חוץ" שלום.

לטענת שלום, חצי יום עבודה ביום שישי ועוד שעה עבודה בכל יום יאפשרו את קיומו של יום השבתון. בפועל, מעטים יעבדו בימי שישי, במיוחד בימי החורף שעה שהשבת נכנסת מוקדם במיוחד - לעיתים בארבע אחה"צ - ומי שיידפק מכל העסק יהיו המשפחות האדוקות יותר. הן גם, בהפרש ניכר, המשפחות העניות יותר.

בפועל, העובדים צפויים לאבד משהו כמו עשרה אחוזים מהכנסתם.

בהתחשב בכך ששלום רוצה שיום החופש החדש יוקדש לקניות, הנזק צפוי להיות גדול עוד יותר. הוא, כמובן, יפגע עוד יותר בחלק ניכר מהעובדים, שייאלצו לשרת את שאר האוכלוסיה ביום חופש חדש שבו להם אין חלק.

יכול להיות שאם אתה נשוי לתאגיד העיתונות הגדול בישראל ולג'ודי נמ"ש, עוד יום חופש בשבוע בהחלט יכול להתאים לך. למעשה, אם אתה סילבן שלום, יש אינטרס לאומי בכך שתעבוד פחות ימים בשבוע. לשאר האוכלוסיה, מצד שני, זה פחות יתאים

נס מחיר השמן

אחד הגורמים המסתוריים ביותר בצרכנות הישראלית הוא מחירו של שמן הזית. ישראל, כידוע, מבורכת בעצי זית לרוב - ואף על פי כן, הגרמנים והבריטים, שחיים כידוע באקלים שאיננו ידידותי לעץ הנדיב, משלמים כמחצית מהישראלים עבור השמן. מה קרה?

רמז לכך קיבלנו השבוע, בעתירה הבלתי שגרתית של חברת זיתא נגד משרד החקלאות. בפנייתה לבג"צ טוענת החברה כי מדי שנה, מנהל משרד החקלאות דיון עם מגדלי עצי הזית שבסיומו מוכרז "מחיר הבסיס" לשמן. הדיון נערך ללא השתתפות נציגי התעשיינים או הצרכנים, ויחד עם מסי יבוא גבוהים הנוהל הממשלתי מאלץ את שאר המדינה לשלם מחירים מופרכים. אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לכוחו המופרז של הלובי החקלאי בישראל, הנה היא.

ספיחי פרשת הקוטג'

מחקר שפרסם השבוע מכון ירושלים לחקר שווקים מצא שבין ינואר 2008 לינואר 2011 עלה מחיר החלב הגולמי בארבעה אחוזים, בעוד שמחיר הקוטג' - כמסתבר הגבינה הפופולרית ביותר בישראל - עלה ב-41%. זו תוצאה, לדברי המחקר, של קרטל בשוק החלב בישראל, שלא יישבר עד שהמדינה לא תשבור אותו. אבל משרד האוצר, כידוע, שונא תחרות ומעדיף קרטלים, כך שזה לא צפוי לקרות בקרוב.

ובעוד בטטת הכורסה הישראלית מתרווחת בהנאה אחרי הנצחון בפרשת הקוטג', מצא דו"ח של הכנסת שבישראל היתה עליית מחירים פראית של המזון. באיחוד האירופי, עלו מחירי המזון בכ-14.5% בחמש השנים האחרונות, אבל בישראל הם עלו ב-31%. מחיר הפסטה עלה ב-126%, מחיר הסוכר הלבן ב-42%, מחירו של האבטיח ב-94%, של שמן סויה ב-90%. זוכרים כמה פעמים שמעתם בשנים האחרונות הודעה על כך שמחירי המזון יעלו אחרי החגים, בשל שקר כלשהו על עליית מחירי המזון ברחבי העולם? תאגידי המזון הישראלים ידעו שלא תעשו להם כלום. ואם מרד הקוטג' לא יימשך, עליות המחירים יימשכו. אגב, שמתם לב שכמה שעות אחרי ההודעה הדרמטית של תנובה בשבוע שעבר, שטראוס וטרה הודיעו על הורדת מחיר הקוטג' - לאותו מחיר עצמו, 5.90? ככה נראית "תחרות" בישראל.

ממשיכים לדפוק את העצמאים

הממשלה ממשיכה לעשוק את בעלי העסקים הקטנים. עד השבוע, לא היה להם שום סיוע במקרה של קריסה. אם אתה שכיר, ופוטרת או שהעסק שמעסיק אותך קרס, תקבל דמי אבטלה במשך חצי שנה. אם אתה בעל עסק קטן, לא תקבל כלום - למרות שאתה משלם יותר דמי ביטוח לאומי.

הממשלה מתחילה לבצע שינוי, שקובע שעצמאי יוכל להקים קרן - על חשבונו, כמובן - שתשמש לו כביטוח אבטלה במקרה של קריסה. אבל הוא לא יוכל לגעת בכסף הזה אלא אם הוא קורס או יוצא לפנסיה. לזה, חברים, לא קוראים פתרון. קוראים לזה העמדת פנים. 

ספין השבוע: המדינה

השופטת ורדה אלשיך מתחה השבוע ביקורת חריפה במיוחד על פרקליטות המדינה בפרשת קריסת חברת אגרקסקו. המדינה טענה שהיא לא צד בעסק, וכי מניות אגרקסקו מוחזקות ברובן על ידי מועצת הצמחים. אלשיך ציינה בארסיות שמועצת הצמחים היא תאגיד סטטוטורי, כלומר נשלט על ידי המדינה, ושכתוצאה מכך המדינה היא בעלת המניות העיקרית בחברה, שמנסה להתחמק מחובותיה כלפי ספקי החברה ועובדיה, כמו גם מחובותיה כלפי אגרקסקו.

צדיק השבוע: משה כחלון

שר התקשורת ממשיך לשמור על האינטרסים של האזרחים. בזק העלתה לאחרונה את תעריפי הגלישה ברשת, בנצלה את מעמדה הכמעט מונופוליסטי בשוק. משרד התקשורת הגיע למסקנה שהחברה פגעה בתחרות, שלח לה מכתב תקיף, ובזק הזדרזה להוריד את המחירים ב-20%.

בבזק יש כנראה עדיין אנשים שזוכרים שפעם היא היתה חלק ממשרד הדואר, ויש בה מסורת שירות לאזרח. קשה לראות את החמסניות הקבועות, שלושת הסלולריות, פועלות בצורה דומה.