האוצר שוקל להעלות מסים על מקבלי שכר גבוה ועל הבורסה

בדרגים המקצועיים במשרד האוצר וברשות המסים שוקלים בימים האחרונים להעלות את המס על הכנסות מריבית, מרווחי הון ומדיווידנדים. המס על הכנסות אלה כיום הוא 15%-25%, ובאוצר שוקלים להעלותו בכ-5% - כך נודע ל-TheMarker. ההצעה נועדה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים כדי ליצור מקורות חדשים למימון מטרות חברתיות.

 

כיום המס על רווחים נומינליים (שאינם צמודים למדד) מניירות ערך ותכניות חיסכון הוא 15%, והמס על רווחים צמודי מדד הוא 20% והמס על דיווידנד שמושכים בעלי שליטה בחברות הוא 25% (מנגד, כשחברות באותה קבוצה עסקית מעבירות דיווידנד מחברה אחת בקבוצה לחברה אחרת - אין על הפעולה כל מס).

 

בנוסף, מתכננים באוצר להפחית בינואר 2012 את תקרת התשלומים לביטוח הלאומי מ-72 אלף שקל בחודש (תשע פעמים השכר הממוצע במשק) ל-40 אלף שקל בחודש (כלומר חמש פעמים השכר הממוצע במשק). כיום, מי שמרוויח יותר מ-72 אלף שקל בחודש משלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות כאילו השתכר 72 אלף שקל בלבד. המשמעות של הורדת תקרת התשלומים היא שאותו עובד יחויב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות לפי שכר נמוך יותר של כ-40 אלף שקל בחודש.

 

לפי החוק הקיים, תקרת התשלומים לביטוח לאומי תרד ב-2011 לשמונה פעמים השכר הממוצע, ב-2012 תרד לשבע פעמים השכר הממוצע ורק ב-2013 תרד לחמש פעמים השכר הממוצע - כלומר, ל-40 אלף שקל. באוצר סבורים כי הורדתה כבר ב-2012 של תקרת הגבייה לביטוח הלאומי ל-40 אלף שקל תגדיל את הכנסות המדינה משום שהיא תעצור את המגמה של שכירים להקים חברות במטרה למשוך את השכר באמצעות החברות ולהימנע מתשלום דמי ביטוח לאומי. עם זאת, אחת מדרישות מחאת האוהלים היתה לבטל את התקרה על תשלומי הביטוח הלאומי כליל.

 

מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי ההעלאה ב-2009 של תקרת השכר המירבי לתשלומי ביטוח לאומי ומס ובריאות מחמש פעמים לעשר פעמים (לאחר מכן הוחל בהפחתה) גרמה לצניחה של 37% בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות של שכירים עשירים. לפי הערכת הביטוח הלאומי, מנהלים בכירים ששכרם הוא יותר מ-40 אלף שקל בחודש הקימו חברות פרטיות כדי להימנע מתשלומי המס המוגדלים. בדרך זו מקבלות החברות שבבעלות הבכירים תשלומים עבור "שירותים" שבגינן הן מנפיקות חשבוניות, ולאחר מכן מושכים הבכירים את התשלום מהחברות באמצעות דיווידנד מהחברה - שאינו מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. לפי ההצעה החדשה הנידונה באוצר, במקביל להורדת תקרת התשלומים לביטוח הלאומי יועלה המס על דיווידנדים.

שטייניץ לא מתנגד

באוצר גם נבחנת הצעה להטיל "מס עשירים" - כלומר לקבוע מדרגת מס מיוחדת שתוטל על בעלי שכר גבוה.

 

צעד נוסף הנבחן במשרד באוצר הוא לעצור את מתווה הפחתת מס החברות ומס ההכנסה הישיר על היחידים. באוצר בוחנים לא רק את אי הורדת מס החברות מ-24% ל-23% החל בינואר 2012, אלא אף להעלות את מס החברות בכמה אחוזים בודדים.

 

לפי המתווה הקיים בחוק מס החברות, הוא יופחת מדי שנה ב-1% עד ל-2016, שבו יגיע ל-18%. מתווה החוק בעניין זה ישתנה. במקביל, תיעצר ההפחתה במס ההכנסה על יחידים.

 

הדרגים המקצועיים באוצר וברשות מסים מתכוונים להציג את הצעדים האלה בפני שר האוצר יובל שטייניץ ובפני ועדת טרכטנברג. שטייניץ, לפי הערכות, אינו מתנגד לעצירת הרפורמה במס החברות ובמס ההכנסה על יחידים, וכעת ייעשה ניסיון לשכנעו להעלות את המס על הכנסות שאינן מעבודה (מרווחי הון ומדיווידנדים) וכן להעלות את מס החברות.

"נישאר תחרותיים"

עו"ד ורו"ח משה מזרחי, שכיהן עד לפני כמה חודשים כיועץ המשפטי של רשות המסים, תומך בהצעת הדרגים המקצועיים באוצר: "שיעור המס על רווחי הון ושיעור המס על דיווידנדים הנהוג כיום הוא נמוך מדי ואפשר בהחלט להעלות אותו ב-5%".

 

מזרחי, השותף במשרד עו"ד משה מזרחי ונוח קליגר, אמר אתמול כי "העלאת המס על רווחי הון ודיווידנדים ב-5% תאפשר לישראל להמשיך להישאר תחרותית במישור הגלובלי בין המדינות המתוקנות. כשבדקנו את שיעורי המסים האלה ביחס לעולם ראינו תמיד שאנו במצב טוב".

 

לדבריו, "העלאת שיעורי המס האלה לא תגרום לאנשים לברוח ולהשקיע כספים בחו"ל, כי זה לא ישפר את מצבם באופן ניכר. במיסוי על רווחי הון ודיווידנדים קיים כיום יחס לא סביר בין שיעור המס על יגיעה אישית לבין שיעור המס על הכנסות פסיביות (כלומר, רווחי הון ודיווידנדים). לכן, יש לצמצם את הפער - אבל לא באופן שיחסל את ההשקעות במדינה, אלא בצורה מתונה שתשאיר אותנו תחרותיים ביחס לעולם. העלאה של 5% במס על רווחי הון ובמס על דיווידנדים לא תפגע באופן ניכר בהשקעות הון".

 

מזרחי מציע גם להעניק הקלה בתשלום מס לישראלים המחזיקים פיקדונות כספיים בחו"ל, במטרה לעודדם להעבירם לישראל ולשלם עליהם מס על רווחי הון. "יש הרבה מאוד פיקדונות של ישראלים שנמצאים בחו"ל. בעבר היתה הצעה לבצע הליך של גילוי מרצון והקלה במס לישראלים שיביאו כספיהם מחו"ל כדי שיתחילו לשלם מס במדינה. יש עשרות מיליארדי שקלים של ישראלים ששוכבים בחו"ל ועליהן לא מקבלים מס בישראל. היתה תוכנית של גילוי מרצון של המפקידים כדי להצהיר על הכספים בארץ ולשלם מס, אבל זה מחכה להחלטה אצל היועץ המשפטי לממשלה".

 

מזרחי גם תומך בהצעות להוריד את תקרת התשלומים לביטוח לאומי ולהקפיא את הורדת מס החברות: "כל הדרג המקצועי ברשות המסים התנגד להורדת מס החברות מ-25% ל-18% במתווה רב שנתי. חשבנו שזה לא יוסיף כלום לפעילות במשק ולא ראוי שמס החברות יהיה נמוך מ-25%. דעתנו לא התקבלה על ידי הממשלה. לא צריך להוריד את מס החברות מתחת ל-25%, וגם בשיעור כזה נהיה מספיק תחרותיים".

לחצים כבדים של חברות הדלק למנוע את הפחתת מרווח השיווק

יממה לפני הכרעת הממשלה על הפחתת מרווח השיווק שגובות חברות הדלק ממחיר הבנזין לצרכן, גוברים לחצי החברות על משרדי הממשלה למנוע את ההפחתה.

 

בתחילת החודש קבע מינהל הדלק שבמשרד התשתיות כי מרווח השיווק אמור לרדת ב-22 אג' לליטר בתדלוק עצמי, וב-14 אג' בשירות מלא. ההחלטה התקבלה לאחר שבבדיקה שנמשכה שנתיים נמצא כי החברות גבו מהצביר במשך השנים מרווח לא ריאלי ומופרז. בתום שימוע שנערך לחברות הדלק, תכונס מחר ועדת המחירים הבין-משרדית להכרעה בשאלת המרווח. ברקע לישיבה מפעילות חברות הדלק מסע לחצים על משרדי הממשלה - ובעיקר על משרד התשתיות.

 

בתוך כך, מחיר הדלק לצרכן בספטמבר עשוי להישאר ללא שינוי, או אף להתייקר בכמה אגורות - כך עולה מתוצאות היום האחרון לחישוב העדכון החודשי של מחיר הדלק. הדלק עשוי להתייקר למרות הפחתתו הצפויה של מרווח השיווק שגובות חברות הדלק.

 

לפי הערכות, ירד מחיר הבנזין בעסקות השבוע האחרון באירופה בשיעור של כ-5.5% לעומת מחירו בחודש שעבר. זאת, לאחר שמחיר חבית נפט בעולם טיפס בשבוע האחרון בכ-4% ומחק חלקית את הצלילה במחיר הנפט מתחילת החודש. ואולם במקביל, בחודש האחרון טיפס שערו של הדולר ביותר מ-20 אגורות, או 6.5%, ושערו היציג נסגר ביום שישי ברמה של 3.63 שקל לדולר. התחזקות זו קיזזה למעשה את הוזלת הבנזין.

 

בשבוע האחרון המשיך הדולר את מגמת ההתחזקות שלו אל מול השקל, בניגוד למגמה הפוכה של היחלשותו בעולם. בעקבות עליית שער הדולר, מחיר הבנזין לצרכן בחודש הבא אמור היה לפיכך להישאר ללא שינוי מהותי. אלא שב-1 בספטמבר אמורה רשות המסים לייקר חזרה את הבלו המוטל על ליטר בנזין 95 אוקטן בכ-24 אגורות לליטר. זאת לאחר שהבלו בסוף יולי ירד דרמטית ב-31 אגורות לליטר - כדי למנוע את ייקור הדלק לצרכנים. הממשלה תחזיר בינתיים לבלו 20 אגורות שקוזזו לפני חודש, בתוספת כ-4 אגורות בגין עדכון הבלו התקופתי (משום הצמדתו למדד).

 

התייקרות זו אמורה להיות מקוזזת בהורדת מרווח השיווק שגובות חברות הדלק ב-22 אגורות לליטר (בתדלוק עצמי). ואולם המרווח החדש, כאמור, עשוי שלא לחפות כליל על העלאת המס במחיר הדלק לצרכן.