סטנלי פישר: "אף ישראלי לא יאבד את הכספים שלו בבנקים"
מכל עבר מציעים לסטנלי פישר דרכים לטיפול במשבר הפיננסי - אך נגיד בנק ישראל שומר על עצבים חזקים: "תוכנית החילוץ האמריקאית ללא ספק טובה - היא מכניסה אותנו לתקופה חדשה במשבר". מה שמנחה אותו כעת הוא שמירה על יציבות ומניעת האטה. ראיון חג
פעם, כשהמשק הישראלי היה במצב מאוד גרוע, עלתה הצעה לצאת למלחמה נגד ארה"ב כדי לצאת מהמשבר. המציע אמר - נילחם באמריקאים, הם יביסו אותנו, יהרסו את המדינה, ואחר כך יבנו אותה מחדש כמו שהם תמיד עושים; ככה נצא מהמשבר. מצוין, אמרו לו שומעיו, אבל מה יקרה אם ננצח?
את הבדיחה הנושנה הזו סיפרנו לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בעיצומו של המשבר הפיננסי הגדול ביותר זה עשרות שנים, כמשל למצבו של המשק הישראלי מול זה האמריקאי. פישר גיחך קלות. המצב הכלכלי סוחט ממנו מאמץ גדול ומטיל עליו אחריות עצומה. הצרות שניחתות מכל קצווי הגלובס עלולות להגיע לכאן במלוא עוצמתן, וקשה לנבא מה ילד יום. גם פישר, שראה כבר כמה משברים בתקופת עבודתו ככלכלן הראשי של קרן המטבע העולמית, עדיין לא התמודד עם קומבינציה כה מסובכת של מחנק אשראי עולמי, משבר נזילות, ירידות חדות בכל השווקים הפיננסיים, קריסת בנקים, הלאמת חברות ענק ובנקים מרכזיים שנלחמים לייצב את הכלכלה העולמית ולא בוחלים בהזרמת מאות מיליארדי דולרים, הלאמת מוסדות פיננסיים ואפילו הורדת ריבית מתואמת בין ארה"ב לאירופה.
פישר נראה נרעש. הוא חד מאוד, מחובר לכל מוקדי האינפורמציה ונמצא בשליטה, אבל נרעש. כמה נרעש? ובכן, ראיון זה התקיים ימים מספר לפני ועידת קרן המטבע בוואשינגטון שנפתחה בשבת; פישר היה אמור לבוא לוועידה ולהשתתף באחד הסמינרים, וברגע האחרון ביטל את נסיעתו.
אז מה, השיטה הפחות משוכללת שלנו, הפחות ממונפת ואולי הפחות תאבת בצע ניצחה את השיטה האמריקאית?
"אני לא חושב שזה מלמד שהשיטה שלנו יותר טובה. מה שקורה בארה"ב מלמד בעיקר על הצורך בפיקוח יותר נחוש ויותר משולב ממה שהיה להם. בארה"ב יש כמה מערכות פיקוח שאין ביניהן כל קשר. יש לא מעט משכנתאות שאין עליהן שום פיקוח. מערכת הפיקוח שם מאוד בעייתית והם יצטרכו לטפל בזה, אבל זה ממש מאוחר. לו היה פיקוח, הם לא היו נותנים לשווק הלוואות משכנתא בשיעור של 105% מערך הבית. זה מאוד מסוכן. "יש בסיס של משכנתאות מאוד בעייתי, על זה בנו ס סר סטרקצ'ר של נגזרות מאוד מסובכות, והערך של הנייר שנמצא בראש הפרמידה הזו שווה פי עשרה משווי הנכס. על הנכס יש איגוח ומעליו אופציות, ונכון שכל אחד מהם הגיוני - אבל אם אתה מוציא משהו מהפרמידה הזו, הכל נופל".
"נפילת בנק לא תתרום לביטחון הלקוחות"
בשלוש השנים האחרונות משמש פישר כנגיד בנק ישראל. את חלק הארי של כהונתו בילה למעשה במשימות אחרות לגמרי: מאבקים מול משרד האוצר על שערוריית השכר בבנק המרכזי, סכסוכי עבודה ועוד כמה עניינים שאילו ידע מראש שבהם יעסוק - ספק אם היה לוקח על עצמו את התפקיד. פישר הוא כלכלן בעל שם עולמי, עם תפקיד בכיר לשעבר בקרן המטבע העולמית ובסיטיגרופ. הוא גם חתום על ספרי כלכלה שכל סטודנט לכלכלה למד מהם. אבל אחרי שלוש שנים, שבהן הסוגיות שאתן אמור בנק מרכזי להתמודד לא עמדו בראש סדר היום, עומדת יכולתו ומנהיגותו של פישר למבחן. זהו זמנם של נגידי הבנקים המרכזיים בעולם. יציבות המערכת הפיננסית, מחנק אשראי, בעיות נזילות וגם יציבות מחירים, שנהפכה בשנה האחרונה לסוגיה כלל עולמית, הן סוגיות שעליהן אמונים נגידי בנקים מרכזיים. סוגיות אלה בוערות ורלוונטיות יותר מאי פעם.
מאז תחילת המשבר נשמעו קולות שטענו כי פישר פסיווי מדי, ומרבה בהצהרות הרגעה שאין מאחוריהן פעילות אקטיווית. שיעשה משהו, אומרים מתנגדיו בייאוש. מכל עבר מציעים לפישר הצעות. תוריד ריבית, תעלה את שער הדולר, תן רשת ביטחון לקופות הגמל, תייצר ביטוח לפיקדונות הציבור בבנקים. פישר שומר על עצבים חזקים ולא נגרר לדיון הזה. מה שמנחה אותו כרגע הוא שמירה על יציבות המערכת הפיננסית ובלימת הגלישה הבלתי נמנעת של המשק להאטה כלכלית. בשבוע שעבר היה פישר הנגיד הראשון שהודיע על הורדת הריבית בחצי אחוז, יממה לפני ששאר נגידי העולם המערבי הלכו אחריו במהלך מתואם ולא שגרתי - והורידו אף הם את הריבית בשיעור זהה. את הראיון הזה ערכנו בכמה שלבים, בעיצומם של הימים הטרופים שעוברים על הכלכלה העולמית. התחלנו בישראל, בלשכתו של פישר בתל אביב, והמשכנו בטלפון. כל יום הביא עמו עוד ועוד חדשות, שדרשו תשובות לשאלות חדשות.
מדוע הורדת את הריבית ולא חיכית לסוף החודש? האם החששות מאינפלציה נמוגו?
"מאז החלטת הריבית הקודמת חלה החרפה במשבר הפיננסי העולמי. לאור ההשלכות שיש למשבר על השווקים המקומיים, גברו הסיכויים להאטה בקצב הצמיחה של המשק בתקופה הקרובה. ההחלטה להפחית את הריבית נולדה מתוך צורך לפעול לחיזוק היכולת של המשק להתמודד עם האתגרים העומדים בפניו.
"בעקבות ההפחתה תרד רמת הריבית במערכת הפיננסית בישראל. ריבית נמוכה טובה למגזר העסקי ולשווקים הפיננסיים. ההפחתה תגרום לפיחות מסוים בשקל, שיסייע ליצואנים. ברור כי אנו עומדים בפני תקופה שבה האינפלציה העולמית והמקומית הן במגמת ירידה, ולכן הפחתת הריבית תרמה לכל המטרות של בנק ישראל: השגה של יעד האינפלציה בתוך 12 חודשים, תמיכה ביציבות הפיננסית ותמיכה בפעילות הכלכלית".
האם מהלך ההפחתה היה מתואם עם הבנקים המרכזיים האחרים?
"לא".
ביטלת במפתיע את נסיעתך לוועידת קרן המטבע בוואשינגטון. מדוע? זה סימן מעורר דאגה לגבי מצב המערכת הפיננסית בישראל?
"ביטלתי את נסיעתי לקרן המטבע משום שחשבתי שנכון להישאר במשק הישראלי ולהיות עם היד על הדופק בעת הזאת".
כרגע נראה ששום דבר לא עוצר את השווקים. לא הזרמת נזילות, לא הורדת ריבית, לא הצהרות בוש וה G7. יש טענה כי המשבר ייבלם רק אם יתנו לבנקים ליפול, משום שכרגע זה נראה כמו הנשמה מלאכותית.
"איני חושב שנפילת בנק תתרום לביטחון הלקוחות או ליציבות הפינננסית, אני סבור שיש לפעול להגברת ביטחון המשקיעים".
"בעיית הנזילות חריפה משנדמה"
דיברת על הקונסטרוקציה הפיננסית שנבנתה בוול סטריט, על שיעורי מימון גבוהים וחריגים לרכישת דירות ונכסים. זה היה בעצם ניסיון של האמריקאים ליצור יש מאין?
"זה חלק מהסיפור. המטרה היתה להרוויח יותר כסף, להיות יותר מתוחכם ולמכור עוד מוצרים. לא ליצור יש מאין. זו היתה התוצאה - שיצרו יש מאין - לא המטרה. דיברנו על כך שלא היה פיקוח במערכת. הגורם השני היה מערכת ניהול הסיכונים בתוך הבנקים. איש לא העלה בדמיונו את מה שבעצם קרה.
"בניהול סיכונים לוקחים בדרך כלל את המשבר הכי רציני של עשרים השנים הקודמות. המשבר שהיה הכי גדול הוא קריסת קרן הגידור LTCM והמשבר ברוסיה ב 98'. אני לא חושב שהם לקחו בחשבון תרחיש כמו שקרה בתחום הנדל"ן בארה"ב".
ניהול הסיכונים הביא לבעיית נזיל ת קשה. היא יותר מטרידה מהירידה בשווי השוק של החברות בבורסות?
"בעיית הנזילות היא יותר חריפה ממה שכל אחד מתאר לעצמו. כשמניות יורדות ב 50% אתה אומר 'וואו', אבל זה לא שמחר לא יהיה שוק מסוים. הנזילות היא בעיה קשה יותר, ואם אף אחד לא ייתן הלוואות וכולם ישימו את הכסף מתחת לבלטה, ייווצר מצב שלא ראינו כמוהו מאז שנות ה 30 של המאה הקודמת".
ומה לגבי תוכנית החילוץ של הממשל האמריקאי? אתה בכלל מאמין בה?
"היא בלי ספק טובה. השאלה שהתשובה לה אינה ברורה היא מהי היכולת של האוצר האמריקאי להזרים הון לבנקים שמצויים בבעיה. בהתחלה הוגדרה תוכנית החילוץ כתוכנית לרכישת נכסים בעייתיים. אחרי זה חשבו שהמינוף להכנסת הון למערכת גדול יותר מרכישת נכסים בעייתיים. הון אתה יכול למנף".
תוכנית החילוץ תקרב את סוף המשבר הזה?
"זה בוודאי מקרב את סוף המשבר, אבל זה לא אומר שזה יקרה. בתוך כל משבר יש משהו שלא צפית. ב 94', כשהייתי בקרן המטבע העולמית, היה במקסיקו המשבר הראשון שלי. הוא התחיל בדצמבר, ואז היה שקט למשך חצי שנה וחשבנו שטיפלנו בהכל. אבל בנובמבר שנה אחר כך היה סיבוב שני של המשבר, למשך שבוע. אנחנו צריכים להיות מוכנים להתמודד עם דברים לא צפויים. צריכים לראות עדיין את נקודת המפנה. אם יהיה טיפול גם באירופה אז יהיה מפנה, אבל זה לא יביא לסוף המשבר".
היו ציפיות גבוהות מתוכנית החילוץ, אבל אנחנו רואים את השווקים ממשיכים לצנוח. מדוע בעצם?
"אחרי אישור תוכנית החילוץ ראינו את השוק בארה"ב ממשיך לרדת. אני לא מבין את הסיבה, ודי מופתע מכך. על אף שיש בעיות בכמה בנקים, אני חושב שהתוכנית מכניסה אותנו לתקופה חדשה במשבר. אני מרגיש קצת יותר רגוע ביחס לבנקים בחו"ל, וכמעט בטוח שהממשלות יתמכו בהם".
הקונגרס האמריקאי דחה בהצבעה הראשונה את התוכנית. אתה יכול להבין את החלטתם? את הזעם שהופנה לאנשי וול סטריט שהביאו את האסון הכלכלי הזה על האמריקאים?
"חברי קונגרס אמרו שהם קיבלו לפני הצבעתם טלפונים מאנשים שביקשו מהם להצביע נגד התוכנית. היה כאן מסר פוליטי לוול סטריט, אבל זה קצת מסוכן כי זה שלח מסר למיין סטריט - ושוק המניות נפל. ברור שיום אחד חבילת החילוץ היתה עוברת, אבל בדרך היה נגרם נזק. אמנם התוכנית אושרה כמה ימים לאחר מכן בקונגרס, אבל זה לא אומר שלא נגרם נזק.
"הסיכוי שבנקים באירופה היו נופלים אם תוכנית החילוץ היתה עוברת בקונגרס בראש השנה היה יותר נמוך. הבעיה באירופה היא ששמועות יכולות להצדיק את עצמן. זו בעיה שנוגעת גם לעיתונות. כל אחד רוצה לצאת עם משהו מעניין, אבל זה יכול להיות הרסני. הקונגרס הכריח את הרשות לביטוח פיקדונות (FDIC) לפרסם כמה בנקים נמצאים בסכנה. זה אחד הדברים הכי טיפשיים לעשות".
"אי אפשר להגביל את המנהלים הנוכחיים"
המשבר הפיננסי עדיין בעיצומו, אבל החשש הוא גם מפני המשבר הריאלי וההאטה הכלכלית העולמית שבדרך.
"ברור שהנתונים האחרונים שמתפרסמים בארה"ב פחות טובים, על אף שברבעון השני היתה בארה"ב צמיחה וזו היתה הפתעה. לכאורה, נתוני המאקרו עוד סבירים. לא שמענו עדיין מה קורה ליצוא האמריקאי, אבל זה יכול להציל אותם אם זה יימשך. ברור שהדולר יצטרך להיחלש.
יש שתי דרכים לטפל בגירעון במאזן התשלומים: הראשונה היא להיכנס למיתון גדול, ואז היבוא מצטמצם. השנייה היא שינוי בדולר, וזו דרך עדיפה משום שהיא מסתמכת על רמת הפעילות במשק. אם זה יקרה, תיגרם לסין בעיה כי היא נמצאת בעודף במאזן התשלומים. לא ברור לי מדוע סין צריכה שיהיה לה עודף בחשבון השוטף של 10% ברבעון אחד. אם הם היו מייצרים נפט - ניחא. אבל מדינה שלא מייצרת נפט וזה לא בא לה ממשאבים טבעיים, זה לא לעניין".
הסינים מימנו את החוב האמריקאי באמצעות איגרות חוב שרכשו בשנים האחרונות. הם יכולים למכור את איגרות החוב האלה ולהחמיר את המצב?
"אם הם ימכרו אותן, הם יענישו בעיקר את עצמם. ג'ון קונלי, שהיה שר האוצר האמריקאי בשנות ה 70, אמר בזמנו לאירופאים כשהדולר היה חלש: 'זה המטבע שלנו, אבל זו הבעיה שלכם'. אני לא שבע רצון מהגירעון השוטף בארה"ב, וצריך לתקן את זה. אבל אי אפשר גם לתקן וגם לשמור על שער חליפין".
אנחנו עדיין לא יודעים איך המשבר הזה יסתיים, אבל ברור לנו שהאמריקאים יפיקו לקחים בשורה של נושאים - החל ברגולציה, דרך תגמול למנהלים וגם בנושא ניהול הסיכונים. איך זה ייראה בעוד שנתיים-שלוש? נראה מגבלות על שכר המנהלים?
"בעניין התגמול אני מניח שנשמע כל מיני צעקות, אבל בסופו של דבר לא יידעו איך לטפל בזה. יש כיום בחוק עניין שמשפיע על התגמול - עלויות שכר של יותר ממיליון דולר לשנה, ולא האחריות שמוטלת על האנשים שתפקידם לשמור על האינטרסים של בעלי המניות".
יש איזו ציפייה, שבאה לידי ביטוי בהחלטת הקונגרס שתבעה להגביל את שכר המנהלים שיהיו חלק מתוכנית החילוץ ומפעולות אחרות של הממשל, להעניש את המנהלים החמדנים שלקחו עשרות מיליונים. אתה יכול להבין את התחושות האלה?
"אתה לא יכול להעניש את המנהלים הנוכחיים, אבל אתה יכול לבנות מערכת תגמול שתמנע את הדברים האלה בעתיד. הבעיה החמורה היא שאם נגביל את שכר המנהלים, מה נעשה במצב כמו של ג'ק וולש - שעשה דברים גדולים למען ג'נרל אלקטריק? מה הערך שלו לחברה? מה מגיע לו?"
אז אולי צריך לחשוב על מנגנון תגמול שמסתכל על הביצועים בטווח הארוך ולא רק בטווח הקצר?
"אתה מציע שהוא ישמור את האופציות ל-10 שנים - ואז מה? המנהל שמונה אחריו ירוויח מהביצועים שלו? זה מאוד מסובך".
מדובר באנשים מתוחכמים שהצליחו לייצר קונסטרוקציה פיננסית מאוד מתוחכמת, אז מדוע שהם לא יצליחו לייצר מערכת תגמול יותר חכמה, שקושרת טוב יותר בין ביצועים לטווח ארוך ובין התגמול - במקום לעודד נטילת סיכונים מוגזמים בפרק זמן קצר?
"אני מקווה שאתה צודק ושאפשר לייצר מערכת תגמול יותר טובה".
"אחרי המשבר יוטלו מגבלות על המינוף"
מה לגבי רגולציה, אתה מאמין שנראה בארה"ב רגולציה אחרת סיומו של המשבר?
"ברור שיהיו שינויים במערכת הפיקוח. יש כיום אוסף של מפקחים על המערכת הפיננסית בתחומים שונים. זו פשוט מערכת שלא נבנתה נכון, אלא צמחה - ומישהו צריך לעשות שם סדר ביחס לבנקים ולכל מיני מוסדות אחרים.
"לכולם היה ברור שמבנה הפיקוח הוא בעייתי גם לפני המשבר. אחרי המשבר באסיה ב 97' 98', קרן המטבע הבינלאומית הקימה צוות של מפקחים מכל העולם, והם נשלחו כדי לבדוק את המערכות הפיננסיות בעולם - כולל את יחידות הפיקוח. על ישראל, אגב, הם כתבו דו"ח מצוין בתחילת העשור.
"היה ויכוח גדול סביב הבדיקה. האנגלים חשבו שצריך לשתף עם זה פעולה, אבל ארה"ב סירבה לשתף פעולה - וכולם ידעו שהפיקוח בארה"ב בעייתי. את בעיית הפיקוח על הבנקים להשקעות פתרו באמצעות הפיכתם לבנקים מסחריים. עכשיו הם יכולים להשתמש בבנק המרכזי כבנק של המוצא האחרון. באנגלית קוראים לזה LOLR - Lending of Last Resort. המצאתי לזה ראשי תיבות גם בעברית: ממ"א - מלווה מוצא אחרון".
חידוש לשוני יפה. אז הבנקים המרכזיים הופכים להיות אמא לרוץ אליה כשהם מסתבכים בצרות?
"כן, זו בדיוק הכוונה".
גם עכשיו, למרות ההסתבכות שלהם, ועל אף שכל העולם מפנה אליהם אצבע מאשימה - האמריקאים מסרבים לשתף פעולה עם קרן המטבע. לא נאה להם לקבל עזרה? בעיניהם שיתוף הפעולה עם הקרן הוא כבוד מפוקפק ששמור למדינות נחשלות?
"הם חושבים שזה עניין של מדינות פחות מפותחות".
אחת הרעות החולות בכלכלה האמריקאית שגם לה יש חלק מהותי במשבר היא רמת המינוף. אתה מעריך שנראה כאן מדיניות יותר שפויה? פחות אשראי לציבור, פחות מימון על אותו נכס?
"ברור שאחרי המשבר יוטלו מגבלות על רמות המינוף, כפי שיש כיום בתחום יחסי ההון. מה שלא בנתי אף פעם זה איך נתנו לבנקים בארה"ב לדווח על מכשירים מסוימים מחוץ למאזן. היתה להם הרבה מאוד פעילות שלא הופיעה במאזן, ולכן זה לא הצריך הון - אבל זה גרם לנטילת סיכונים גדולים ולהפסדים. הם צריכים להגיד שאין דבר כזה יותר. אני מניח שנראה גם הוראות חדשות בנוגע לרמות הנזילות. כל בנק יצטרך לשמור על יחס נזילות גבוה יותר. התברר שמה שנזיל במצב נורמלי הופך לבלתי נזיל במצבי משבר".
"מצב הנזילות בישראל בסדר"
בוא נעבור לדבר על ישראל. מה המצב העדכני של המערכת הפיננסית שלנו?
"בדקנו את החשיפה של מערכת הבנקאות, ומצב הנזילות אצלנו בסדר. אנחנו יכולים לספק נזילות, אז המצב ימשיך להיות תחת שליטה. הבנקים אמנם היו חשופים לנפילות של בנקים באירופה וגם בארה"ב, אבל הבנקים הישראליים לא הפסידו כסף, משום שהבנקים בחו"ל קיבלו ערבות והזרמת הון או הולאמו. בעצם, כתוצאה מהפעולה של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה, הבנקים הישראליים לא הפסידו כסף".
אתה רואה היערכות של הבנקים הישראליים לקראת אפשרות של הרעה נוספת ונפילת עוד בנקים בחו"ל?
"אני מניח שהבנקים שלנו ינסו להוריד את רמת החשיפה שלהם לבנקים הזרים ולפזר אותה יותר. אני מניח שנראה יותר הפקדות של בנקים ישראליים בבנק ישראל".
אבי טיומקין פירסם מאמר שבו הוא קורא לך ולשר האוצר להוריד את הריבית ב 2%, להגדיל את תקציב המדינה ולרכוש דולרים כדי להביא את שער הדולר לרמה של 4.5 שקלים. מה דעתך על ההמלצות הללו?
"אני לא רוצה להתייחס לזה".
אז בוא נעזוב את טיומקין. יש ציפייה לתגובות יותר אגרסיוויות מצד בנק ישראל?
"קל מאוד לתאר תרחישים מאוד קיצוניים. אבל זה זמן שבו אנשים צריכים לגלות אחריות. התפקיד שלנו הוא לבחון את המצב באופן מדויק וקר רוח".
יש הרבה דיבורים על כך שהמשבר שהחל בוול סטריט והתפשט לכל העולם מסמל את סופו של הקפיטליזם כפי שהכרנו אותו. אתה מסכים?
"אני מאמין שיהיו שינויים משמעותיים במערכת הפיננסית האמריקאית, בניהול הסיכונים ובפיקוח על המוסדות הפיננסיים. אבל לדעתי זו לא תהיה מהפכה וזהו לא סוף הקפיטליזם. צ'רצ'יל אמר על הדמוקרטיה שזו השיטה הכי גרועה - חוץ מכל השיטות האחרות שניסינו. כך גם לגבי הקפיטליזם".
יש בישראל לחצים להפעיל רשת ביטחון שתצמצמם את הפגיעה בחוסכים. יש תוכנית כזו?
"מדברים על רשת ביטחון עם משרד האוצר, אבל זה לא הזמן לענות על שאלות היפותטיות".
במשבר קופות הגמל ב 96’ הופעלה רשת ביטחון ממשלתית. זה אמור להיות משהו דומה?
"ב-96' רשת הביטחון ניתנה בעקבות נפילת איגרות החוב הממשלתיות. הן לא מקור הבעיה כעת".
אז מה יהיה המנגנון כעת?
"אנחנו נערכים לתרחישים שונים עם משרד האוצר, אבל אין לי מה להוסיף בעניין הזה".
מה לגבי ביטוח פיקדונות? מדברים אצלנו הרבה שנים על כך, אבל משום מה עד כה לא הונהג ביטוח פיקדונות בישראל. אולי זה הזמן לעשות זאת?
"היה דיון אצלנו בנושא כמה וכמה פעמים. כדי להנהיג ביטוח פיקדונות צריך להקים גוף שיטפל בזה וצריך לקבוע שיעורי פרמיה שיממנו את הביטוח הזה, אבל בסוף, כשיהיה משבר, הקרן לביטוח פקדונות לא תוכל לממן את זה - ואז ממילא הממשלה תעניק ביטוח הרבה יותר רחב. אני חשבתי שייקח לנו המון שנים לבנות קרן שתוכל להעניק ביטוח בהיקף משמעותי, ולא כדאי להתחיל עם זה עכשיו".
יש אצלנו כאלה שסבורים שצריך להגדיל את תקציב המדינה בעקבות המשבר. גם יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק חושב שאפשר להגדיל את ההוצאות.מה דעתך?
"זה לא רעיון טוב. אנחנו נכנסים לתקופה שתהיה כנראה יותר קשה ממה שצפינו קודם. אין ספק שאם תהיה האטה נראה גירעון משמעותי בתקציב המדינה. זה לא הזמן להגדיל הוצאות".
אבל יש גם גישה כלכלית שאומרת שדווקא בתקופות כאלה כדאי להגדיל תקציבים - ובלבד שהם יופנו לתחומים שמעודדים צמיחה, כמו תשתיות.
"כולם יודעים שהרחבה תקציבית יכולה לתרום לצמיחה, אבל מי שאומר זאת לא מתייחס לרמת החוב ביחס לתוצר. אני מאוד תומך בגישה הקיינסיאנית, והייתי רוצה יחס חוב נמוך יותר, ברמות של 60% מהתוצר, כדי שאפשר יהיה להגדיל את ההוצאות".
אל תאמינו לבנקאי שאומר לכם שהוא ישן בשקט
דרוש: בית משפט בינלאומי לפשעי המערכת הפיננסית
הצונאמי יגיע למשק הישראלי
היציאה מהמשבר הכלכלי עוברת בתשתיות