האוצר יבטל את הפטור ממס למשקיעים זרים

(20 שניות)

משרד האוצר מצטרף לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בניסיון לבלום את התחזקות השקל: שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע היום על החלטתו לפעול לביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים הנובעים מהשקעה במק"מ (מלווה קצר מועד) ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות. רשות המסים תגבש הצעת חוק אשר תובא לאישור הממשלה ולאחר מכן לכנסת.

בתגובה לצעד האסטרטגי הנוסף במסגרת מלחמת המטבעות, מזנק הדולר ב-1% לרמה של 3.65 שקלים.

השוק הסולידי המקומי הגיב מיידית לצעדים של דיכוי הביקושים לאיגרות החוב הממשלתיות השקליות. המשקיעים הזרים פעילים בשוק הישראלי בהיקפים לא מבוטלים עקב פער הריביות אשר התרחב החודש ב-0.25% נוספים ומסתכם כעת ב-2%-2.25% בין הריבית במשק בישראלי (שקלי) לבין שיעור ריבית הבנק הפדרלי בארה"ב (דולרי). איגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות מסוג שחר נסוגות בשעה זו בכ-0.4% במקביל לירידות קלות במק"מים בשיעור 0.05% בסדרה הארוכה.

כיום, על פי הוראות החוק, משקיעים זרים פטורים מתשלום מס על רווחים הנובעים מהשקעות במק"מים המונפקים על ידי בנק ישראל ובאיגרות חוב המונפקות על ידי האוצר. פטור זה ניתן מתוך כוונה לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי ואלמלא היה ניתן, היו אותם רווחים חייבים במס בשיעור של 15%.

עם זאת, קיים חשש כי הפטור מנוצל על ידי שחקנים בשוק המט"ח למטרות עשיית רווח לטווח קצר. אי לכך, ביטול הפטור שטעון מהלך של חקיקה, צפוי להקטין במידת מה את האטרקטיביות של רכישת המק"מים ואיגרות החוב הקצרות על ידי תושבי החוץ, ובכך לצמצם את רכישת השקלים ובזאת להחליש את השקל.

באוצר מסבירים כי התחזקותו של השקל בשנים האחרונות נובעת בעיקר בשל חוזקו של המשק הישראלי ועמידתו במשבר הכלכלי הגלובלי. "בתקופה האחרונה, בנוסף להשקעות זרות מבורכות במשק הישראלי, אנו עדים לעלייה משמעותית בכניסת מט"ח המיועד כולו ליצירת רווח פיננסי לטווח קצר כתוצאה מפערי הריבית בין ישראל לחו"ל ומטעמים נוספים. במצב זה, מתקיים תיסוף מטבע שעלול לפגוע בכושר התחרות ארוך הטווח של המשק".

במשרד האוצר מציינים כי המהלך, על השלכותיו האפשריות, נבדק על ידי צוות בראשות המנכ"ל חיים שני, הבוחן בשבועות האחרונים את שוק המט"ח.

"רגולטורים צריכים להיזהר בפירוק הר השקלים"

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של דש ברוקראז', התייחס לצעדים בהם נוקט האוצר: "החלטת האוצר הינה עוד צעד עליו החליט במהלך מתואם עם בנק ישראל כדי להילחם בספקולנטים מחו"ל. הצעד הראשון נעשה על ידי בנק ישראל בשבוע שעבר, כאשר הוטלה חובת הדיווח והועלו דרישות הנזילות לביצוע עסקות על ידי משקיעים זרים. צעדי האוצר ובנק ישראל מעידים על כך שהם הגיעו למסקנה שהתועלת למשק הנובעת מפתיחות מוחלטת של השווקים אינה עולה על הנזק שגורמים ספקולנטים בעסקאות במכשירים פיננסיים קצרים".

"בסך הכל, השפעת הפעולות של משרד האוצר ובנק ישראל על המשק צפויות להיות חיוביות, בעיקר על ענף היצוא. עם זאת, יש השפעות לוואי של המהלך: פיחות השקל עלול להגביר את לחצי האינפלציה ולהוביל לעליה מהירה יותר של הריבית, מה שיגרום להאטה בפעילות בסקטורים אחרים כגון הצריכה הפרטית או על אותו החלק של מגזר העסקי שמתמקד בפעילות המקומית.

"השפעה נוספת אותה צריכים לקחת בחשבון הינה מידת הזהירות בה צריכים לפעול הרגולטורים בפירוק של 'הר השקלים' בידי משקיעים זרים. לא מדובר על סכומים זניחים. נזכיר שמשקיעים זרים מחזיקים קרוב לשליש של שוק המק"מ שמסתכם ביותר מ-30 מיליארד שקל. הם היו החלק העיקרי מכלל ההשקעות הזרות במשק הישראלי בשנה שעברה. פעולה אגרסיבית מדי של הרשויות שתבריח אותם משקיעים במהירות עלולה לגרום לפיחות מהיר מדי בשער החליפין ולפגיעה בשוק המק"מ בשוק הריביות".