למה התחלפו בתקופה קצרה הדירקטור החיצוני ומבקר הפנים בטאו?
ירידת התשואות הניכרת בשוק האג"ח בתקופה האחרונה נרשמה בעקבות פעילות של משקיעים זרים, שהשקיעו גם במניות ובשקל. להערכתם, הם באים להשתתף במסיבת הסיום של השנים הרעות של המשק הישראלי
שוק איגרות החוב הצליח להפתיע את כל הפעילים בו, אפילו את אלה שחזו את ירידת התשואות. מדובר במהלכים חזקים מאוד, היסטוריים. הגרף שמופיע בהמשך מציג את עוצמת השינויים שחלו בעקום הצמוד ובעקום השקלי, שינויים המעוררים תדהמה ומעלים את השאלה, מה בעצם קרה כאן?
השינויים מייצגים ירידת תשואות עצומה בהתייחס לאורך התקופה שבה היא התרחשה. יש איגרות חוב שהניבו עשרות אחוזים במחיר כתוצאה מירידה זו. השינויים במדדי איגרות החוב מאיימים על ההישגים של שוק זה בשנת 2000 וגם מדדי המניות מאיימים לשבור שיאים.
איזה שינוי יכול לייצר מהלך כל כך חזק וקיצוני בשוק ההון? הרי המשק במיתון קשה ודבר משמעותי עדיין לא השתנה, אז מה קורה פה?
ברמת המקרו, השוק טרם הפנים לחלוטין את האמונה בכך שהריבית צפויה לרדת משמעותית השנה. השינויים מתארים ירידה ניכרת בסביבת הסיכון המוערכת.
מלים כמו משבר, מפולת, קריסה וכיו"ב, תפסו מקום מרכזי בכל ניתוח ותחזית בשוק. התיאורים האפוקליפטיים והתחזיות השליליות, שנשמעו רק לפני שבועות ספורים, רק מעצימים את השינוי החד שנוצר באווירה.
אחד הברומטרים הבולטים לסיכון של המשק, הן הנתפש והן האובייקטיווי, הוא השקל-דולר. רמות שערים חזויות של 5 שקלים לדולר האפילו אז על תחזיות לייסוף לרמות של 4.6 שקלים ומטה. איש לא היה מוכן לשמוע על ייסוף חד, גם לא לאחר המתקפה בעיראק. אולם הדברים השתנו עד כדי כך שרבים מסרבים כעת להאמין כי פיחות משמעותי אפשרי בשנה הקרובה.
הראשונים שמסוגלים לראות שינוי גדול בתמונת המשק ומדינת ישראל, וכנראה היו הראשונים לראות זאת גם הפעם, הם המשקיעים הזרים. עם כל הכבוד לפעילים המקומיים, הם לא מייצרים מהלכים כנ"ל בשוק איגרות החוב. אפילו הודעת האוצר על צמצום הגיוסים בשוק המקומי לא היתה יכולה ליצור עוצמה כזו של מהלכים.
הזרים רואים את התמונה הכוללת באור חיובי יותר, ללא ציניות ועם אמונה אמיתית במשק, במדינה, ובעיקר בציבור הישראלי, היכול למשוך את הכלכלה קדימה. כנראה שהמבט מרחוק מרחיב את זווית הראייה.
המשקיעים הזרים רואים סיכוי לתהליך מדיני ומבינים את השינוי המשמעותי שחל ברשות הפלשתינית. הם רואים כי קמה בישראל ממשלה חזקה ויציבה שיכולה לקבל החלטות קשות. הם רואים כי איום הטילים המיידי ממזרח הוסר, לפי שעה. הם רואים מקום להפחתה משמעותית בריבית במשק. כאן, למעשה, נעוץ אחד ההבדלים בין הראייה של המשקיעים המקומיים לבין זו של הזרים.
כאשר האחרונים שמעו הערכות על כך שקיים פוטנציאל להפחתה של מספר אחוזים בריבית במשק, הם התייחסו אליהן ברצינות הראויה ובחנו את התמונה הכוללת. לעומת זאת, רבים מהמשקיעים המקומיים גילו ספקנות רבה לגבי הערכות כאלה בתחילת הדרך, והם ביקשו איתותים מבנק ישראל באמצעות החלטות בפועל. בבחינת, קודם נראה ורק אחר כך נאמין.
הזרים הם הלכו בגדול על הפחתת הריבית והתחזקות השקל, ולמעשה על המשק כולו. בדיוק כמו באמצע שנות ה-90 (של המאה הקודמת), אז השקיעו משקיעים הפועלים בשווקים בינ"ל באיגרות חוב של מדינות מרכז אירופה, מכיוון שהם ציפו לשינויים מקרו כלכליים שיגררו ירידה משמעותית בריבית באותם משקים.
אבל הם לא משקיעים רק באג"ח אלא גם במניות, וגם בשקל, כמובן. הם משקיעים במשק הישראלי.
צריך להבין שישראל נתפשת בעולם בצורה שונה לחלוטין מהצורה בה ישראלים תופשים אותה. הזרים רואים מדינה עם משק יציב שהצליח לעמוד באיומים בטחוניים קשים, עם שעמד במשברים חמורים כמו רצח ראש ממשלה ואינתיפאדה ועדיין המשיך לפעול, לפתח ולייצר מוצרים וטכנולוגיות, עם אשר באופן כללי חותר לשלום ומבין את חשיבותו האסטרטגית.
הם רואים משק הצפוי, להערכתם, לצאת מהמשבר החמור בתולדותיו, ולכן צפויות בו צמיחה חיובית והפחתה של הריבית.
במשק כזה הם רוצים להיות מושקעים בשנה הקרובה, ולכן הם רוכשים את איגרות החוב של המדינה בלהיטות גדולה.
ניתן להניח כי ללא מעורבותם האינטנסיווית של משקיעים זרים במשק הישראלי בתקופה האחרונה, המגמות היו עדיין חיוביות אך איטיות יותר. הציבור הישראלי, בין אם באמצעות מנהלי ההשקעות שלו ובין אם ישירות, לא פועל באגרסיוויות שכזו.
תהליכים כאלה מתרחשים עם מעורבות של פעילים זרים, אשר באים להשתתף במסיבת הסיום של השנים הרעות של המשק הישראלי.