כלל פיננסים: "עדיף לא להוריד ריבית בזמן שקיים סיכון לפיצוץ במחירי הנדל"ן

בנק ישראל הודיע היום על הורדת ריבית חודש אוקטובר מרמה של 3.25% ל-3%, ובכך הפתיע את מרבית הכלכלנים והחזאים בשוק אשר ציפו כי הריבית תישאר ברמה של 3% בפעם הרביעית ברציפות. כעת, מנסים הפעילים בשוק ההון להסביר את החלטתו של נגיד בנק ישראל ולספק תחזית לחודשים הקרובים.

כלל פיננסים: לא היינו מורידים את הריבית בזמן שקיים סיכון לניפוח נוסף של מחירי הנדל"ן

אמיר כהנוביץ', כלכלן מקרו ראשי בכלל פיננסים, מסביר כי בהחלטת הריבית הערב המשיך בנק ישראל להיקרע בעיקר בין לחצי סעיף הדיור במדד שהמשיך לעלות בחודש אוגוסט בקצב מהיר, לבין סימני הבלימה של הכלכלה העולמי, והעדיף כמו ב-2008 ללכת עם העולם. "אם היינו אנחנו צריכים לקבל את החלטות הריבית הקרובות לא היינו ממהרים להוריד את הריבית בזמן שאנו רואים את הסיכון העתידי מפיצוץ מחירי הנדל"ן בישראל גבוה מאד ולא זניח בכלל. הנזק למשק המקומי מניפוח נוסף של מחירי הנדל"ן ובהמשך נפילה חדה שלו, עלול להיות להערכתנו גבוה מהתועלת של הפחתת הסיכון מייבוא המשבר מאירופה. בין כה וכה השקל חלש, הריבית הריאלית אינה גבוהה ולב המשבר אינו נמצא בישראל, אז כמה הפחתת הריבית יכולה לתמוך עכשיו במשק?"

דש: הנגיד צפוי להוריד את הריבית במספר פעימות של 0.25% לרמה של 2%-2.5%

אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי דש ניירות ערך והשקעות: "בהתאם לתחזיותינו בנק ישראל החליט להוריד את הריבית. במצב בו קיים איום על הצמיחה במשק וקיימים סימנים לזליגת המשבר העולמי אל המשק המקומי, תחילה ביצוא ובנוסף במדדי סנטימנט ובציפיות המגזר העסקי וציפיות הצרכנים, וכאשר סביבת האינפלציה יורדת, בנק ישראל אמור לפעול במסגרת המטרות העיקריות של מדיניותו ולסייע למשק באמצעות הכלים שברשותו. בסיטואציה דומה בשנת 2008, בנק ישראל היה אף אגרסיבי יותר והוריד את הריבית בקצב חד. הפעם לא צפוי בנק ישראל לפעול באופן חד כמו בשנת 2008, אלא צפוי להוריד את הריבית במספר פעימות של 0.25% לרמה של כ-2.0%-2.5%. הורדת ריבית לא אמורה לגרום לשינוי בכיוונו של שוק הדיור ומחירי הדירות יוסיפו להערכתנו להתמתן".

פסגות: בנק ישראל ירה כדור סרק

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות, מציין: "על החלטה זו אפשר להסתכל בשתי דרכים. בנק ישראל מאמין שהסבירות להתממשות התרחיש השלילי של משבר פיננסי באירופה גבוהה והתחיל בתוואי של הפחתות ריבית. תרחיש כזה בהחלט אפשרי אך אינו עומד בקנה אחד עם תחזיות הבנק לצמיחה של 3.2% ב-2012 ואינפלציה גבוהה מאמצע היעד ב-12 חודשים הקרובים. הדרך השנייה היא כי החלטה זו לא מהווה סימן לתוואי הורדות, אלא חד פעמית כשבנק ישראל יעדיף כעת להמתין ולבחון את ההתפתחויות בחודשים הקרובים. במקרה כזה בנק ישראל למעשה ירה כדור סרק, כיוון שלהפחתה של 0.25% אין השפעה על המשק ובהינתן שהתרחיש המתואר מעלה אכן יתממש חסר לבנק ישראל כדור אחד במחסנית.

תכלית-דיסקונט: "לא צופים שפישר ימהר להוריד את הריבית שוב

יאיר דרורי, האנליסט הראשי של תכלית-דיסקונט, מעריך כי: "למרות מדד אוגוסט הגבוה, פישר בחר ליזום מהלך של 'תרופת מנע' למשק הישראלי, על רקע ההתפתחויות השליליות בכלכלה העולמית, ולהוריד את הריבית, בניגוד לתחזיות השוק. הירידה החדה בציפיות האינפלציה, בטווחים הקצרים, לאמצע טווח היעד של הבנק המרכזי, סייעה לנגיד בקבלת ההחלטה. בראיה קדימה, אנו לא צופים שפישר ימהר להוריד את הריבית ומניחים כי ימתין מספר חודשים, על מנת לבחון את ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם."

AMG משכנתאות: הורדת הריבית תוזיל את החזר המשכנתא הממוצע בכ-100 שקל

עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות: "הורדת הריבית במשק ב-0.25% תוריד את החזר המשכנתא הממוצעת בכ-100 שקלים לרמה של 4,743 שקל בחודש. מדובר במשכנתא בגובה 800 אלף שקל שנילקחה בריבית פריים לתקופה של 20 שנה. נוטלי משכנתאות דומות בהיקף של כ-500 אלף שקל יחסכו מעתה 66 שקל וישלמו 2,964 שקל בחודש. יחד עם זאת, נוטלי משכנתאות חדשים שנטלו את ההלוואה החל מחודש מאי 2011, עם כניסת מגבלות הפריים של בנק ישראל, יהנו הרבה פחות מההורדה. נוטלי משכנתא ממוצעת של כ-800 אלף שקל שרק שליש ממנה נילקחה בריבית פריים ישלמו 34 שקל פחות וההחזר החודשי שלהם יעמוד על 4,538 שקל.

מזרחי-טפחות: "ההחלטה מצביעה על דאגה ניכרת בבנק ישראל לגבי המצב במשק"

עודד מנחם מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בחטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי טפחות: "ההחלטה מצביעה, להערכתנו, על דאגה ניכרת בבנק ישראל לגבי המצב במשק. היעדר אזכור ישיר של הפיחות המהיר בשער השקל כנגד הדולר בחודשיים האחרונים די בולט, אם כי בעקיפין בנק ישראל רומז לכך כשהוא מציין את יתרות המט"ח הגבוהות העומדות לרשותו. לגבי שוק הדיור, אין שינוי: בנק ישראל מעריך כי במהלך השנה הקרובה העלייה במחירי הדיור תואט. לנוכח השינוי המינורי בלבד בהערכות לגבי השינוי בגובה הריבית ובמדד המחירים לצרכן ודווקא על הדגשת איתנות המשק בסיפא, הפחתת הריבית כעת מצביעה לדעתנו על דאגה ניכרת לגבי מצב המשק בבנק ישראל.