יגאל בריטמן: "הדרישה להפריד בין נכסים ריאליים לפיננסיים היא לא סבירה"

"הדרישה להפריד בין נכסים ריאליים לפיננסיים היא לא סבירה ולא מידתית. יש קושי להעלות טענות כנגד מי שפעלו ברשות ועל פי חוק ורכשו מוסדות פיננסיים", כך אמר היום יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת רואי החשבון Deloitte בריטמן אלמגור זהר בכנס משותף של TheMarker ו-Deloitte שנערך הבוקר בתל אביב.

עוד ציין בריטמן כי "קשה לצפות שמי שיש לו מספיק הון לרכוש בנק, שיחזיק את כל כספו בנכסים נזילים ולא בהשקעות ריאליות. בריטמן העלה שאלה מהותית בדבר מסקנות הועדה "הייתכן שמישהו ירכוש ויחזיק אך ורק נכסים פיננסיים, או לחלופין, ייפרד מנכסיו הריאליים, מיד עם רכישת הנכס הפיננסי?".

לטענתו, "הכבדת הרגולציה מעיבה על הבורסה והופכת אותה פחות ופחות אטרקטיבית לגיוסי הון והדרישה להפריד בין נכסים ריאליים לפיננסיים היא בלתי סבירה. עוד ציין בריטמן כי "הדרישות מגרעיני השליטה לוקות בחוסר מידתיות" וכי הורדת המכסים וביטול היטלי הסחר עלולים להביא לפגיעה משמעותית בתעשייה וברמת התעסוקה".

רו"ח בריטמן סבור כי "טיפול ועדת הריכוזיות בגרעיני השליטה וחברות הפער הינו גורף מדי, מערער עקרונות יסוד של כלכלה חופשית ופוגע בחברות רבות מדי שלא לצורך. כמו כן, דרישות ועדת הריכוזיות מגרעיני השליטה בחברות פער אינן סבירות ולוקות בחוסר מידתיות. "האם יש מקום לכפות הפסד על בעלי שליטה? הוועדה נותנת כוח גדול למיעוט, ויש עם זה לא מעט בעייתיות", הסביר בריטמן.

עוד אמר רו"ח בריטמן כי "החמרת הדרישות הרגולטוריות מעיבה על פעילות שוק ההון והבורסה והופכת אותה לפחות ופחות אטרקטיבית". רו"ח בריטמן סבו, כי "ההכבדה ברגולציה והסביבה העסקית המשתנה הופכים את הבורסה לגורם מימון פחות ופחות אטרקטיבי, ויש לתת על כך את הדעת. לראייה, מתחילת שנת 2011, נמחקו מהבורסה לא פחות מ-13 חברות ורק 9 חברות ביצעו הנפקה ראשונה לציבור וגייסו יחדיו כ- 600 מיליו שקל, לעומת 22 חברות בשנת 2010 שגייסו למעלה מ- 3 מיליארד שקל".

"צריך להיזהר משינוי כללי המשחק"

על מסקנות ועדת טרכטנברג אמר רו"ח בריטמן, כי "ועדת טרכטנברג ניסתה להתמודד עם כמות אדירה של נושאים בפרק זמן בלתי אפשרי. הניסיון לתת מענה לשורה ארוכה של נושאים מהותיים ומרכזיים בסדר יומה של מדינת ישראל באמצעות ועדה אחת עלול להיות בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. בנוסף, נראה כי השינוי בסדר העדיפויות לא היה אגרסיבי דיו. מובן כי קשה לבצע שינוי אגרסיבי מבלי לדרוש שינוי משמעותי בגירעון תקציב המדינה, וכתוצאה מכך הרעה ביחס חוב-תוצר, דבר שלא ניתן לעשות בשעה שהסביבה הגלובלית גועשת וסיכון גיאו-פוליטי מאיים עלינו".

רו"ח בריטמן סבור עוד כי שינוי של כללי המשחק שהיו נהוגים עד כה במשק הישראלי, כגון הפחתת מכסים, צריך להתבצע בזהירות רבה. "הורדת המכסים וביטול היטלי הסחר עלולים להביא לפגיעה משמעותית בחברות תעשיה ישראליות, ברמת התעסוקה וכמובן ברמת התוצר. אל לנו למהר לקבל החלטות חפוזות בעניין זה. צריך לייצר תהליכים שיאפשרו לשמור על התחרותיות, ואם להוריד מכסים - אזי בתהליך הדרגתי, מתון ומבוקר".

"קל להעביר את האחריות לכשלי שוק למגזר העסקי, אך כשלי שוק כאלה ואחרים הם תולדה של פעילות עסקית כשרה לחלוטין, שצמחה ברשות הרגולציה, ולעתים אף בעידודה, כדי להבטיח כלכלה חזקה. המגזר העסקי הוא המפתח לחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל ולמגזר זה תפקיד מרכזי בייצור מקומות עבודה, בייצור ויצוא ובהאצת תהליכי מחקר ופיתוח".