הפתרון לבעית הריכוזיות בבנקים: "חינוך פיננסי ואשראי חוץ בנקאי"

חברי ועדת טרכטנברג והריכוזיות התכנסו למפגש ראשון עם בכירי המגזר העסקי בישראל בכנס של The Marker ודלויט בריטמן אלמגור זהר, שנערך הבוקר במוזיאון תל אביב.

במסגרת פאנל שנערך בנושא שוק ההון ובנקאות העלו חברי הפאנל שתי טענות עיקריות שלטענתם גורמות לאי יעלות במערכת הבנקאית. האחת היא העדר אשראי חוץ בנקאי בשוק הישראלי והשנייה היא העדר חינוך פיננסי בקרב התושבים.

"אין בישראל שוק אשראי חוץ בנקאי וכתוצאה מכך אוכלוסיה שלמה שאין לה יכולת לקבל אשראי מהבנקים פונים לשוק האפור, ציינה עו"ד דידי לחמן מסר, ששימשה בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי והפיסקלי.

עובדה נוספת שציינה מסר היא כי כניסה של בנקים נוספים לשוק, לא בהכרח תעזור לתחרותיות במערכת הבנקאית מכיוון שהלקוחות אינם עוברים מבנק לבנק. "הבעיה היא בחינוך הפיננסי של התושבים הפשוטים" הסבירה מסר.

נוכחים נוספים שהשתתפו בפאנל היו דרור שטרום, נשיא המכון הישראלי לתכנון כלכלי, אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים, צבי סטפק, יו"ר מיטב בית השקעות וירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר לביא קפיטל.

אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים, הסכים עם דבריה של מסר והוסיף כי פתרון נוסף לתחרותיות במערכת הבנקאית מצוי בטכניקה. "ניתן היום אצלנו לפתוח חשבון בנק באינטרנט מה שלא אפשר לעשות בבנקיםהמתחרים שלנו".

לטענת פז, האפשרות לפתוח חשבון בנק באינטרנט תגביר את התחרותיות במערכת הבנקאית ותוביל להוזלה של העלויות לאזרח הפשוט.ירום אריאב, ששימש בעבר כמנכ"ל משרד האוצר, התייחס אף הוא לבעית הריכוזויות בשוק הבנקאות וציין כי השוק מצוי בבעיה מכיוון שהוא עומד בין שני קטבים, מצד אחד יציבות ומהצד השני תחורתיות.

"אין מי שבאמת דואג לתחרותיות בשוק הבנקאות ואני לא בטוח שמה שבנק ירושלים עושה זה חיובי וזה מה שיתן את הפתרון. לדעתי הפתרון הוא באמצעות בנק הדואר שבאמצעות מרבית סניפיו יגיע לכלל האזרחים גם בפריפריה ובכך יגביר את התחרותיות", הסביר אריאב.

לטענת אריאב אם אכן יקבל בנק הדואר רשיון כבנק רגיל, זה בהחלט יעזור לתחרותיות במערכת, אולם להערכתו בנק ישראל לא יאפשר זאת. דבר נוסף שהתייחס אליו אריאב הוא הנושא של הפרדת נכסים ריאלים מפיננסים. "אני חושב שהפרדה בין ריאלי ופיננסי הוא נושא חשוב ולא הלכו מספיק עמוק בדו"ח ועדת הריכוזיות בנושא הזה". בסיכום דבריו, ציין אריאב כי הוא פסימי בנוגע למצב בשוק וכי הוא אינו רואה שינוי מהותי במערכת הבנקאות בשלוש השנים הקרובות.

דרור שטרום, נשיא המכון הישראלי לתכנון כלכלי, הצטרף לדבריהם של חברי הפאנל והפנה את הדאגה לתחרות ויציבות לבנק ישראל. "ברגע שבנק ישראל יפסיק להשיב רוח קרה על המאמצים להכניס בנק אינטרנטי בשם היציבות, זה יגביר את התחרותיות. מערכת תחרותית טובה יותר מאשר מערכת בנקאית יציבה.

נושא נוסף שהתייחסה אליו עו"ד מסר הוא ניגוד העניינים של המוסדיים ובתי ההשקעות. "המוסדיים הם חברות ציבוריות שבעלי המניות שלהן רוצים דיווידנד. המוסדיים פועלים על בסיס דמי הניהול שלהם ובתי ההשקעות שמחזיקים בגופים המוסדיים טעון רגולציה כך שהמוסדיים יקבלו את ההחלטות ולא בית ההשקעות. מרבית ההחלטות מתקבלות בחברת האם כלומר בית ההשקעות ולא בהכרח ההחלטות הן לטובת העמיתים", ציינה מסר.

בנושא השכר הציבורי ציינה עו"ד מסר כי "הרגולציה הוא הפתרון הטוב ביותר- אם אין בושה יש מקום לפטיש. אין ברירה אלא להתערב והרגולטור לא צריך להיות אלגנטי בנושא השכר. שכר מוגזם הוא בלתי חוקי", סיכמה עו"ד מסר.