דרמה בענף כרטיסי האשראי: המפקח על הבנקים יקבע את גובה העמלה הצולבת
על פי הצעת חוק של שר האוצר המפקח יחליט על גובה העמלה ממנה נגזרות העמלות שהציבור משלם
המפקח על הבנקים רוני חזקיהו יהיה זה שיפקח וככל הנראה גם יקבע את גובה העמלה הצולבת שישלמו חברות כרטיסי האשראי זו לזו, וממנה נגזרות העמלות שמשלם הציבור - כך מציע שר האוצר יובל שטייניץ בהצעת חוק שהניח היום על שולחן ועדת השרים לחקיקה. ההצעה היא ביוזמת החשב הכללי באוצר שוקי אורן ובנק ישראל.
משמעות ההצעה היא שהמפקח על הבנקים יצטרך לבחון את הרציונל הכלכלי מאחורי העמלה ולקבוע את גובהה. ככל הנראה, משמעות הדבר היא שבחינה כלכלית תוביל להפחתת העמלה. גורמים באוצר אמרו ל-TheMarker כי הסעיף שמעניק לחזקיהו סמכות לפקח על העמלה (כך על פי נוסח החוק) נועד לייתר את ההסדר שקיים היום ונמצא בפיקוח בית הדין להגבלים עסקיים. מכיוון שהעמלה שקיימת היום תפוג ב-2013 ומכיוון שלא ניתן לה צידוק כלכלי, יש צורך לקבוע את גובה העמלה מחדש.
לחברות כרטיסי האשראי הישראליות - ישראכרט, לאומי-קארד וויזה כאל - יש גם מערכת המספקת תשתית סליקה - העברת כסף ממחזיק כרטיס האשראי לבית העסק. בית העסק מקבל את התשלום עבור הרכישה מחברת הסליקה תמורת עמלת בית עסק, ובשלב הבא דורשת חברת הסליקה ממנפיקת הכרטיס - חברת כרטיסי האשראי של הלקוח - את התשלום שכבר נסלק. תמורת קבלת התשלום משלמת חברת הסליקה עמלה צולבת. עמלת בית העסק שמשלמים העסקים לחברות כרטיסי האשראי נגזרת משיעור העמלה הצולבת. כלומר, העמלה שישלם בית העסק תמיד תהיה גבוהה יותר משיעור העמלה הצולבת.
ויזה אירופה: שיעור העמלה שנגבה בישראל הוא גבוה מאד
במשך שנים ארוכות ניהלה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, מאבק בחברות כרטיסי האשראי לצורך קביעת העמלה הצולבת בין החברות. בהסדר בין הממונה לחברות ב-2006 נקבע כי העמלה תופחת בהדרגה מ-1.25% ל-0.875% עד 2012. כיום העמלה היא 1.1%, והחודש היא צפויה לרדת ל-0.975%. אולם, עם זאת נראה שגם רף זה הוא גבוה מאוד.
אין אנו יודעים אם עמלה זו אכן משקפת את העלות הכלכלית של הוצאות החברות או שהיא גבוהה ממנה. מסמך של ויזה אירופה אותו חשף TheMarker עולה כי שיעור העמלה שנגבה בישראל, גם לאחר ההפחתות שביצעו חברות כרטיסי האשראי, הוא גבוה מאוד, והערכה של ויזה אירופה את העלויות הכלכליות בשוק בישראל מעמידה את העמלה על 0.65% בלבד.
כאשר בית הדין להגבלים עסקיים בא לאשר את ההסכם, הוא ציין כי אין לו יכולת לקבוע אם העמלות שנקבעו בהסכם משקפות את העלות כלכלית שלו או שהן גבוהות מדי. בית הדין מינה את מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, יוסי בכר, כמומחה שאמור לקבוע את המתודולוגיה ואת תחשיב הכלכלי לקביעת גובה העמלות. בכר, שהיה אמור לבצע את התחשיב עד סוף 2010, לא ביצע אותו, וכעת הוא אינו יכול לעשות זאת מכיוון שמונה ליו"ר בנק דיסקונט.
הקרב על הקצפת: האם "מוו" ינצח את מילקי? >>>
מעמד הביניים יוצא לקרב: "בנו פרוייקטים לדיור לזוגות צעירים במחירים נורמליים" >>>