המתמחים מתנגחים בחומה הלא נכונה

ד"ר יונה וייסבוך הוא אחד המתמחים שעתרו השבוע לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שמנע מהם להתפטר והכריח אותם לשוב לעבודה.

וייסבוך, 32, מתמחה במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים בילינסון שעומד להיות אב בקרוב, עובד במשמרות של 26 שעות שבהן הוא אמור להיות עירני, כי הוא אחראי על שני חדרי מיון במקביל. וייסבוך, שזוכה לשני ימי מנוחה בחודש, וחבריו לעתירה, מבקשים להתפטר ומספרים על עבודה שוחקת (העותר, ד"ר מיקי הייפלר, נדרש לבצע תורנות יום לאחר הולדת בתו), על רופאים בכירים שלא מצליחים להתפרנס מעבודתם במערכת הציבורית, על שכר גבוה יותר שהרוויחו כסטודנטים (העותר ד"ר גבי הרן, בן 34 ואב לשניים, מבקש לחזור לעבוד כמדריך בקורס הכנה למבחן הפסיכומטרי).

עתירת המתמחים ממחישה כמה קשה מצב מערכת הבריאות, אך הם מתנגחים בחומה הלא נכונה. העתירה הוגשה מעט לפני החג נגד בית הדין הארצי והיא משתלחת בו בלשון בוטה. המתמחים עשו כל מאמץ להחריף את הטון כדי שקולם יישמע מעל לשצף העיסוק התקשורתי בחזרה של גלעד שליט. במקביל, הם גייסו משפטנים שיצאו במאמרים בוטים נגד בית הדין. נשיאת בית הדין, נילי ארד, מעולם לא היתה כה לא אהודה.

בית הדין קבע כי ההתפטרות היא קולקטיבית ולא אישית, אף שמכתבי ההתפטרות אישיים. לכן הוא ביטל גם בפעם השנייה את ההתפטרות וקבע שהיא שביתה לא חוקית שנועדה ללחוץ על המדינה. המתמחים לא יכולים להכחיש שזו כוונתם. בית הדין הניח בצד הלכה קודמת שקבעה כי התפטרות קולקטיבית כמוה כהתפטרות אישית של כל אחד מחברי הקבוצה. במקום זאת, הוא ייחד את מקרה המתמחים וקבע שהתפטרות בשירות שעניינו הצלת חיים, לא יכולה להיעשות במסה אחת.

העותרים טוענים כי "התעלמות בית הדין ממאות מכתבי ההתפטרות של הרופאים המתמחים ושל הרופאים המומחים, ובכלל זה מהתפטרותם האישית של העותרים, מהווה את חקיקתו של חוק יסוד: העבודה בכפייה". המונח "עבודת כפייה" מעורר אסוציאציות קשות. כך השיגו המתמחים את הכותרת שלהם.

בית הדין לא חף משגיאות. היה עליו לחייב את המדינה לערוך למתמחים שימועים אישיים כדי לבחון לגבי כל אחד את רצינות כוונתו להתפטר. יש להניח שרובם מבקשים שההתפטרות תשמש מנוף לחץ, ורק מיעוטם נואש ומבקש עבודה אחרת. בכל מקרה, המם היו משיגים כך מנוף לחץ מידתי יותר מזה שהם מבקשים להשיג באמצעות התפטרות סוחפת.

ביום שלישי יעבור מאבק המתמחים לבג"ץ. אם השופטים לא יפתיעו באמצעות גישור יצירתי, ייאלצו המתמחים להכריע בין הפרת חוק (חלקם שוקלים זאת) לבין החזרת המאבק לזירה הציבורית, שבה יש להם תמיכה גורפת אפילו מצד השופטים שמנעו מהם להתפטר. דבר אחד יגלו המתמחים בוודאות: מערכת המשפט לא יכולה להיות הרופא של מערכת הבריאות.