סופית: בג"ץ יכריע לראשונה בשאלת זכותם של המתמחים להתפטר

בג"ץ יכריע בשאלה העקרונית של זכותם של מאות מתמחים להתפטר: לאחר ניסיונות הידברות בין הצדדים שנמשכו שבועיים, הגיע שופט בית המשפט העליון חנן מלצר למסקנה כי ניסיונות ההידברות לא הניבו פרי, והחליט כי ייערך דיון בעתירה בהרכב של שלושה שופטים שייקבע בהקדם.

מלצר אף נזף במדינה על כך שההידברות היתה מצומצמת ביותר: "רק שלוש ישיבות בנות שלוש כל אחת התקיימו עד כה - לא זו היתה הכוונה. הצדדים התבקשו לנהל ביניהם מגעים מרוכזים ומזורזים". לפיכך החליט מלצר כי יש להביא את העתירה לדיון, אך העיר, בניסיון אחרון למנוע את הצורך בדיון, כי "הצדדים רשאים כמובן לתקן ולהשלים את שלא נעשה על ידם עד כה".

המתמחים עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שביטל את התפטרותם בטענה שמדובר בהתפטרות קולקטיבית שמהווה למעשה שביתה אסורה. מדובר בסוגיה רגישה המערבת התנגשות בין זכויות יסוד לבין חוקי העבודה, והשופט מלצר קיווה להימנע להדגיע להכרעה שיפוטית ולסיים את הפרשה בהסכם בין הצדדים, אך הפערים לא איפשרו זאת. עתירת המתמחים הדורשים כי יאפשרו להם להתפטר תידון בקרוב בהרכב של שלושה שופטי בג"ץ.

מלצר צפוי להודיע מחר אם לשלוח את המתמחים ואת האוצר להמשך המשא ומתן, או לקבוע דיון בעתירת המתמחים הדורשים לבטל את פסק הדין שביטל את התפטרותם.

עומק הפערים בין הצדדים התברר בסוף השבוע שעבר, כאשר בתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ ביום חמישי פורטו שמונה נושאים שבהם הושגה לטענתה התקדמות במגעים עם המתמחים. בהודעת המדינה נמסר כי למתמחים יינתן יום מנוחה אחרי תורנות בשבת (כיום מתמחה שעושה תורנות בשישי, או שעובד בשישי ועושה תורנות בשבת, לא מקבל יום מנוחה שבועי) בתוך חודשיים-שלושה, יינתן תגמול בשעות נוספות למתמחה שיעבוד מעבר למספר ימי השישי המינימלי שעליו לעבוד בשנה (כיום התגמול אינו כספי אלא בימי חופשה), תתבצע "בחינת אפשרות" לתשלום גבוה יותר לתורנויות מחלקה שמתבצעות בפועל במיון, הסעות למתמחים שמסיימים התמחות בשבת ושיתוף המתמחים בוועדה שתעקוב אחר הקצאת 1,000 התקנים שבהסכם.

באשר למתמחים שיבצעו יותר משש תורנויות כפי שנקבע בהסכם, המתמחים דרשו תוספת תשלום לתורנות השביעית ומעלה. האוצר לעומת זאת, מסרב שסכום זה יעבור לכיסו של המתמחה עצמו בכדי שלא לעודד ריבוי תורנויות, ודורש שבמקום זאת הסכום יועבר לטובת קרן לרווחת המתמחים.

באשר לדרישת המתמחים למענקים, הודיעה המדינה שהיא מוכנה לתת מענקים למימון התמחויות של רופאים בחו"ל (Fellowship) במידה שיחזרו לעבוד בישראל לאחר מכן, וכן מענקים לביצוע מחקרים על ידי מתמחים.

המתמחים, מצדם דוחים מכל וכל את הצעות האוצר ומבקשים מבג"ץ לקבוע דיון בעתירתם, ולאפשר להם להתפטר. המתמחים טוענים כי השיחות "לא הולידו כל פתרון או התקדמות אמיתית, וזאת בשל העובדה שפקידי האוצר הפרו באופן בוטה את החלטות ביהמ"ש לנהל משא ומתן ללא תנאים מקדימים ומבלי לקדש את ההסכם". לטענתם, התקיימו רק שלוש פגישות קצרות בין האוצר לבינם, שבמהלכן "חזרה בה המדינה אף מנושאים שהוסכמו עוד טרם תחילת ההידברות", כמו מתן תשלום נוסף עבור התורנות השביעית ומעלה, וסירבה לדון בקיצור תקופת ההסכם".

עוד טוענים המתמחים, כי חלק מההצעות שניתנו להם אינן יכולות להיחשב "הטבות", אלא לכל היותר לתיקון עיוותים היסטוריים בתנאי עבודתם - כמו מתן יום מנוחה שבועי, או זכויות ברורות מאליהן כמו תשלום עבור עבודה בימי שישי, מעבר למכסה שנקבעה להם. עוד קובלים המתמחים על כך שהמענקים שמוצעים להם אינם אישיים כפי שדרשו, אלא "אמורפיים", ונוגעים רק להשתלמויות בחו"ל ולמחקר.

בנוסף לחילוקי הדעות הקשים העולים מתשובות הצדדים לבג"ץ, העלתה המדינה טענה לניגוד עניינים מצד עורכת הדין של המתמחים, טל קרת. לטענת המדינה, העובדה שקרת מייצגת הן את המתמחים והן את עמותת ארב"ל (ארגון רופאי בתי החולים, שקם במחאה על ההסכם), שמאיימת בהתפטרות המונית של מומחים ודורשת ביטול של שעון הנוכחות וביטול ההסכם - מהווה ניגוד עניינים שעל בג"ץ להיות מודע אליו. בתשובת המדינה נרמז כי ניגוד עניינים זה גורם לכך שהמתמחים לא יחתרו להגיע לפתרון המשבר, שכן אם יושג פתרון לא יהיה עוד צורך בארב"ל. "המדינה סבורה כי המניע העומד מאחורי מצג השווא של המתמחים, שלפיו לא הושגה התקדמות בסוגיות הנוגעות להם, נובעת מהאינטרסים של ארגון ארב"ל", נכתב בהודעת המדינה.

עו"ד טל קרת מסרה בתגובה: "לאחר חודשים ארוכים מצאה המדינה את הבעיה האמיתית במערכת הרפואה הציבורית, והיא משרד עורכי הדין המייצג. אין ולא היה מעולם כל ניגוד עניינים בין האינטרסים של מתמחי בתי החולים לארב"ל. יתרה מכך, שניהם מסכימים על עקרונות הבסיס שלפיהם ההסכם רע ומשכו בלתי סביר. עקרונות אלה הוצגו על ידי באי כוחם של העותרים באופן מלא וברור בפני בג"ץ. טוב יעשו פקידי האוצר לו יחדלו מגינוני הפטרונות וההתנשאות כלפי הרופאים המתמחים, ויבינו כי המדובר באנשים בוגרים ובעלי דעה עצמאית, אף אם אינה תואמת את דעתו של האוצר, שמתיימר אף לבחור עבורם את משרד עורכי הדין שייצג אותם".