הסיכונים: נדל"ן ואג"ח קונצרניות
שני מקורות הסיכון העיקריים למערכת הבנקאית הם משבר אפשרי בשוק הנדל"ן כתוצאה ממיתון ושערים גבוהים לאיגרות חוב שהנפיקו החברות. כך קובע בנק ישראל בדו"ח ראשון על יציבות המערכת הפיננסית

בנק ישראל החליט לפרסם דוח תקופתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, כמקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות. למרות שבנק ישראל אמון פורמאלית רק על יציבותה של המערכת הבנקאית, כולל הדו"ח בסקירתו גם את חברות הביטוח והגופים המוסדיים המעורבים בשוק ההון.
הבנק קורא לזרז את הקמתה של הוועדה המשותפת ליציבות פיננסית, האמורה לשלב את גופי הפיקוח על שוק ההון. על הקמת הוועדה המליצה קרן המטבע והיא התקבלה על דעת משרד האוצר ובנק ישראל, אך יישום ההחלטה מתעכב.
הדוח כולל תיאור של הסיכונים העיקריים שבנק ישראל זיהה במערכת הפיננסית על כל מרכיביה: הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים, השווקים הפיננסיים, ומערכות התשלומים והסליקה - וכן משקי הבית, המגזר העסקי, הלוואות הישירות שמעמידים הגופים המוסדיים, ושוק תעודות הסל.
חשש מירידה בכושר ההחזר של משקי הבית
על פי הדוח ההמשיכה המערכת הפיננסית להפגין יציבות גם בחודשים האחרונים, בסביבה גלובלית מאתגרת ולנוכח שיעורי ריבית נמוכים בארץ ובחו"ל. עם זאת מתריע בנק ישראל על שני סיכונים עיקריים:
הראשון הוא בתחום הנדל"ן והבניה: על רקע החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, ועל רקע חלקו המרכזי של הדיור בבהוצאות ובנכסים של משקי הבית.
הסיכון המרכזי שהמערכת הפיננסית חשופה אליו נובע מהאפשרות שיתרחש זעזוע שיוביל לעליית ריביות חדה, מיתון ופגיעה בהכנסות הלווים, ותפנית חדה בשוק הדיור. בתרחיש כזה יוכבד נטל ההחזר שמוטל על משקי הבית פגיעה ביחסי ההון של הבנקים וברווחיותם. תרחיש כזה צפוי להשפיע גם על הקבלנים ולפגוע בתוצאות הכספיות של הבנקים.
הסיכון הנוסף הוא השערים הגבוהים של איגרות החוב שהנפיקו החברות, שאינם משקפים את הסיכון הגלום בהשקעה. במקרה של תפנית חדה בשווקים עלולה מפולת בשוק זה לפגוע בחוסכים לפנסיה, בבנקים שהילוו לחברות שנקלעו לקשיים ובשוק האשראי החוץ בנקאי.



