המדינה רוצה נתח מפשרת קווי אשראי

מפרק חברת קווי אשראי לישראל עו"ד יצחק מירון מתנגד לדרישת המדינה לקבל כשישית מקופת הנושים של החברה, 12 מיליון שקל.
הדרישה קיבלה גיבוי מרשמת בית המשפט עינת רביד, שקבעה לפני חודשיים כי קופת הנושים צריכה לשלם אגרת בית משפט הנגזרת מסכום שנתבע במקור ועמד על 500 מיליון שקל, וכי המועד האחרון לתשלום יחול באמצע אוקטובר הקרוב.
עו"ד מירון, שמשמש לצד רו"ח חיים רבינוביץ כמפרק קווי אשראי, הגיש ב־2004 את תביעת הענק נגד שורת גורמים בגין אחריותם לקריסה. בזמנו שילם מירון רק 320 אלף שקל אגרה, ולא 12 מיליון שקל כפי שהיה אמור לשלם, לאחר שבקשתו לפטור חלקי אושרה בידי הרשם המנוח שמואל ברוך ב־2006 ובהסכמת המדינה.
עו"ד יצחק מירון . צילום: אוראל כהן לפי הרשמת, בבקשה המוסכמת עם המדינה נכתב בשעתו שאם בעתיד יינתן פסק דין לטובת התובעים, "תשולם האגרה מתוך הכספים הראשונים שיגיעו בפועל למבקשים", וכי השופט ברוך קבע שבסיום ההליך יקבע אם יש להטיל את האגרה כולה או חלקה על הנתבעים או מי מהם, בהתאם לתוצאות ההליך.
אלא שמירון טוען כי הנתבעים טענו בפני השופט ברוך בזמן הדיונים כי מדובר בהסדר בלתי חוקי: ניתן היה לתת פטור מתשלום או לחייב בתשלום, אך אי אפשר לדחות את תשלום האגרה.
ב־2013 הגיעו המפרקים לפשרה עם חלק מהנתבעות - קובי מימון, חיים צוף ומשפחת לבנת - ואלו שילמו 60 מיליון שקל לקופת הפירוק ויצאו מהתביעה. בהמשך נחתמו הסכמי פשרה נוספים עם בנק דיסקונט וסך הכל נכנסו לקופת הנושים עד כה 75 מיליון שקל, כשהתביעה עדיין מתנהלת נגד יתר הנתבעים.
המפרקים ביקשו שייקבע כי סכומי הפשרה שהושגו בתום הליך הגישור יהיו פטורים מאגרת בית משפט, אך המדינה התנגדה. כשגם מגעים לפשרה בין הצדדים כשלו, הובא העניין להכרעת הרשמת שקבעה כי כוונת הצדדים להסדר - המפרקים, המדינה והשופטים שאישרו את ההסדרים - היתה כי יתרת האגרה תשולם מהסכום הראשון שיגיע לקופת הפירוק מהנתבעים. לדבריה, ניתן למצוא חיזוק לפרשנות זו גם בפרוטוקולים של הדיונים בתיק.
בערעור שהגיש מירון הוא טוען כי החלטת הרשמת נותנת פרשנות פרי יצירתה העצמאית להחלטת השופט המנוח ברוך בעניין האגרה, וכן כי פרשנותה עומדת בסתירה לחוק ואף מייחסת לשופט ברוך כוונה לפעול באופן בלתי חוקי. לטענתו, הרשמת פסקה כערכאת ערעור על השופט ללא סמכות והמועד לערעור כבר חלף.
"המפרקים הנם פקידי בית משפט. כסף שהולך לאגרה לא הולך לנושים. מאחר שהמפרקים ראו כי צווה מתקין התקנות ושבהתאם לכך החליט השופט ברוך - כך פעלו", כותב עו"ד מירון, ומוסיף כי השאלה האם נכון יותר שקופת המדינה תקבל את הכסף או שהנושים יקבלו אותו, היא שאלת מדיניות שלא המפרקים צריכים להחליט בה.
לפי הטענה בערעור, אפילו אם רצו המפרקים הם לא יכלו לשלם סכומים אחרים ממה שקבע השופט ברוך אחרת היו תובעים אותה הנושים באופן אישי לשלם את הכסף הזה בנימוק שהגיעו להסכם בלתי חוקי.