הון אנושי: כרישי נדל"ן ונמלים בלי קן

הצעירים בישראל נחלקים לשני מעמדות: אלה שיש להם דירה ואלה שלעולם לא תהיה להם. ביום ראשון ניתנה לי הזכות לפגוש צעירים עם הרבה יותר מדירה באירוע שנערך בזאפה הרצליה ונקרא WeizmannVibe. השתתפו בו חברי מועדון הצעירים של אגודת ידידי מכון ויצמן למדע בראשות יו"ר קבוצת אלדר עמיר שאלתיאל.
שאלתיאל התפרסם כשעמד מאחורי פסטיבל המכירות האגרסיבי של פרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב. כיום הוא לא רק איש מכירות, אלא גם יזם נדל"ן. "חשוב לי להגיד משהו בעניין קריסת חברת הבנייה אורתם", הוא אמר לי, "לדעתי, הממשלה היתה צריכה להתערב ולהציל אותה. אנחנו עומדים היום מול מצב מונופולי שבו יש 2–3 חברות שמסוגלות לבנות פרויקטים גדולים, וזה מה שמעכב את בניית הדירות".
שאלתיאל הסביר שהוא יזם את האירוע כי "הבנתי שכדי להצעיר את אגודת הידידים צריך לצאת מהכבדות של המפגשים בהילטון, ולעבור למשהו פחות מעונב. יש לנו הופעה של דני סנדרסון והרצאה קצרה בסגנון TED".
רמי זאבי . צילום: עמית שעל שמשון הראל, יו"ר אגודת הידידים הבוגרים של המכון ומבעלי אמריקה ישראל, שבונה גם היא למגורים, הסתובב בין האורחים ונראה כמבוגר האחראי שבא להשגיח. "כל חברות הבנייה הקבלניות נאלצות להוריד עלויות, וזה מגיע על חשבון איכות וביטחון", הסביר לי, "תראה את נפילת החניון של דניה סיבוס ברמת החייל ונפילת המרפסת שבנתה אורתם לגינדי. הפתרון הוא לשלם להן קצת יותר ולקבל איכות טובה יותר, אבל זה אומר להעלות את מחירי הדירות".
איש נדל"ן נוסף שהגיע לאירוע היה מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים אורן הוד. שאלתי אותו איך הוא מתמודד עם המשבר הגדול שעובר על בעל השליטה לב לבייב, שהשבוע נודע כי הוא מחפש קונה לחברה־האם אפריקה ישראל. הוא אמר: "אני מסתכל בעיקר על מצבה של החברה שאני מנהל, אפריקה מגורים, ואנחנו רווחיים מאוד. יש הרבה כסף בתזרים. מה שמתסכל הוא שאי אפשר לעשות איתו כרגע כלום בגלל החובות של הבעלים".
מימין דרור וחני נגל, לימור גולדשטיין ורון אבידן . צילום: עמית שעל כל היזמים שאיתם שוחחתי, ובהם גם מנכ"ל אזורים דרור נגל, אמרו חד־משמעית שמחירי הדירות רק יעלו. זה עורר בי תסכול, אז לקחתי פסק זמן מעולם הנדל"ן כדי לשוחח עם עומר קרייזל, מנכ"ל פועלים שוקי הון, זרוע הבנקאות להשקעות של הפועלים. החמאתי לו על כך שהמפקחת איִפשרה לבנק להעלות את הדיבידנדים בעוד כ־5%, כי הבנק החליט לצמצם עוד יותר את כוח האדם ולהעבירו למחשוב. "זאת בשורה טובה לבנק", הוא אמר בחיוך מתנוך לתנוך.
שאלתי אותו אם הוא לא חושש שגם אותו כמנכ"ל שוק הון יחליף מתישהו מחשב או אלגוריתם. "מה פתאום להחליף אותי במחשב?", הוא הזדעזע, "על מה אתה מדבר? יש עוד אנשים בבנק הפועלים". איחלתי לו בהצלחה.
עמיר שאלתיאל . צילום: עמית שעל רגע לפני שהחלה ההרצאה "מה החברה האנושית יכולה ללמוד מהנמלה?" מאת חוקר הנמלים פרופ' עופר פיינרמן, שוחחתי עם רם זאבי, בנו של גד זאבי, שזוכה לאחרונה מעבירות של הלבנת הון בפרשת מכירת מניות בזק, 16 שנה לאחר שהחלה. "אני בורח מנדל"ן ובעיקר מעשיית עסקים בישראל", הוא סיפר, "אני משקיע את כספי המשפחה בסטארט־אפים בחו"ל". בירכתי אותו על זיכוי אביו, ובתגובה הוא אמר כי "על עינוי הדין ועל הסבל של המשפחה במשך שנים איש לא יוכל לכפר".
בשלב מסוים בהרצאה הסביר הפרופ' כי האופן שבו כל אחת מהנמלים לוקחת אחריות ויוזמה, כשהאחרות מצטרפות אליה, דומה לשיטת הדמוקרטיה הישירה שהונהגה במחאה החברתית. ההבדל הוא שלנמלים יש קן לחזור אליו.