מוצר ביום: מילקי למבוגרים

בשטראוס מנסים כבר שנים לשחזר את ההצלחה של המילקי הקלאסי. הניסיונות האלו הביאו לעולם גרסאות מילקי מבורכות יותר או פחות כמו מילקי XL, מילקי פצפוצים, קצפת בלבד ועוד.

לאחרונה, ככל הנראה במטרה לכבוש קהלים חדשים, מנסה שטראוס לשווק את מילקי גם כקינוח יוקרתי למבוגרים. הניסיון הנוכחי הוא קינוחים בשלושה טעמים, בולרו שמנת שוקולד, מרקיז שוקולד וקרם שמנת איטלקי. כל טעם מורכב משלוש שכבות - קצפת למעלה, מעדן חלב באמצע וסירופ בתחתית האריזה. נשמע מפתה?

טוב מראה עיניים

פנינו לסופר הקרוב כדי לרכוש את הקינוחים המדוברים. יש לציין כי למרות שהבולרו והשמנת מלאו כל פינה על המדף - לטעם ה- "מרקיז שוקולד" לא היה זכר, ולכן נאלצנו לוותר עליו.

המוצר מגיע באריזה זוגית נאה לעין, והתמונה מציגה מוס מעוצב מעוטף בזרזיפי סירופ אלגנטיים. זה נראה כל כך מפתה, שמהרגע שיצאה הבשורה על מבחן הטעימה, תוך דקה נוצר בקפיטריה תור ארוך של אנשים עם כפיות פלסטיק. גם אנחנו, בתור חובבי מילקי מילדות (הוברמן מערבב, אני אוכלת רק את הקצפת) ציפינו לשינוי מרענן, כי בתכל'ס - יותר מעשרים שנה אנחנו אוכלים מילקי. כמה אפשר?

אחרי שהתלהבנו מהאריזה המרגשת, קילפנו את המכסה מהבולרו שוקולד, והופתענו לגלות עיסה מחרידה למדי של משהו שהיה פעם קצפת, כנראה. יש לציין כי לא עברו יותר מעשר דקות מהרגע שהמוצר עזב את המקרר, ולא נרשמו שום טלטולים בדרך. כנראה שהקצפת נולדה ככה, וחבל שסתם מכרו לנו על גבי האריזה מוס מעוצב עם שיק איטלקי. שום בולרו ושום נעליים - זה היה מוס, ועוד מהסוג שהיינו אוכלים כשהיינו ילדים קטנים, אי שם בשנות השמונים. אני לא אתפלא אם לקחו את אותו מוס שירד מהמדפים ושיווקו אותו מחדש.

באריזה של השמנת קרמל, לעומת זאת, המצב היה הרבה יותר טוב - השכבה הראשונה היתה יציבה ונעימה לעין. אך עדיין - לא היה שום קשר בין התמונה לבין המוצר עצמו.

תוצאות הבדיקה

בולרו שוקולד: הקצפת המבולבלת בעלת המראה המחפיר, היתה למרבה הפלא טעימה מאוד. אווירירית מאוד, עם טעם עדין ולא תעשייתי של שוקולד. מתחת לקצפת שוכן לו מעדן חלב לא טעים במיוחד, שלמעשה אין לקיום שלו שום הצדקה, אלא אם כן מערבבים אותו עם הסירופ שבתחתית האריזה - אז הוא מקבל טעם של מילקי שוקולד דל קלוריות (רק הטעם, שיהיה ברור) ואפשר להמשיך לאכול בשקט.

קרם שמנת איטלקי: אם הבולרו הוא מוס מודל 83, הקרם שמנת האיטלקי הוא שיחזור של דני וניל, שלאחרונה ניתן להשיג אותו בבסיסים צבאים מבודדים. לכאורה, אם גדלתם על דני בילדותכם, לא תהיה לכם שום בעיה לעכל את הוניל התעשייתי הזה. במקרה חירום, תמיד אפשר לערבב אותו עם סירופ הקרמל שבתחתית האריזה - הצלה נאה של המוצר מעצמו. יש לציין כי קרם השמנת האיטלקי היה שנוי במחלוקת - הבחור שטעם אותו נגעל בהתחלה, אבל התרצה לאחר הערבוב עם הקרמל. הבחורה שטעמה דווקא שיבחה את המוצר, את הנימוחות שלו וטעמו העדין של הסירופ. בקיצור, אל תגידו קינוח למבוגרים, תגידו מילקי לכוסיות.

קצת נתונים

הבולרו שוקולד מכיל 248 קלוריות, ו- 12% אחוזי שומן (בקטנה). הקרם שמנת מכיל 8% אחוזי שומן ו- 264 קלוריות, ושניהם נמכרים באריזה זוגית, במחיר של כ- 7 שקלים לזוג.

יתרונות: אם נמאס לכם ממילקי על גרורותיו, זה בהחלט שינוי מרענן. המרקם נימוח, והסירופים לא מתוקים או כבדים מידי.

חיסרונות: אין שום קשר בין התמונה שעל האריזה עצמו, והוניל סובל מטעם תעשייתי משהו. כמו כן, מה זאת אומרת 12% שומן? הם רציניים? זה אמור להיות קינוח, לא ארוחה שבועית. בקיצור -הגזמה פראית.