בית המשפט העליון: הוועדה המקומית תל אביב תפצה יזמים

>> בית המשפט העליון קבע אתמול כי התרשלות של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב גרמה לנזקים לקבוצת יזמים, אשר הקימה במהלך שנות ה-90 בית דירות בשכונת נווה צדק בעיר.

ב-1991 הגישו היזמים רות אופנברג, סעיד ג'ואהרי וציון ג'ואהרי, בקשה בהליך מקוצר להיתר בנייה לבניין בן שבע דירות בנווה צדק. זאת, לפי הוראת שעה שהיתה תקפה באותה עת. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה, והוציאה לפרויקט היתר בניה. ואולם, כחודש לאחר מתן ההיתר פנה בעל מגרש סמוך אל הוועדה, וטען כי ההיתר ניתן שלא כדין. בעקבות פנייתו החליטה הוועדה לבטל את ההיתר, והוציאה צו שיפוטי להפסקת הבניה. כן נקבע שעל היזמים להגיש בקשה מחודשת להקמת הבניין.

ב-1992 הגישו בעלי המגרש בקשה נוספת להיתר באותו מגרש, ולאחר שלושה חודשים אושרה הבקשה על ידי הוועדה המקומית. גם הפעם פנה בעל המגרש השכן לוועדה, ובעקבות פנייתו בוטל חלקו של היתר הבניה, שעסק בבניה על גג הבניין בלבד. במהלך תקופה זו הותר להם להמשיך לבנות עד קומת הגג.

בעל המגרש השכן המשיך בהתנגדותו, הפעם בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, וזו הורתה לוועדה המקומית לבטל כליל גם את היתר הבניה השני, וקבעה, כי על היזמים לעמוד בקריטריונים חדשים שקבעה הוועדה המחוזית. כל זאת נעשה כאשר הבניין כבר עמד על תלו.

בעקבות התנהלותן של שתי ועדות התכנון - המקומית והמחוזית - הגישו היזמים תביעה כנגדן, בה טענו כי התרשלו כאשר ביטלו שוב ושוב את היתרי הבניה לאחר שכבר אושרו על ידן, וכי כתוצאה מהתנהלותן נגרמו ליזמים נזקים כספיים כבדים, אותם אמדו ב-3 מיליון שקל.

בית המשפט המחוזי של תל אביב דחה את התביעה, אך בערעור נקבע כי בעוד הוועדה המחוזית נוקתה מאחריות לנזקים, הוועדה המקומית התרשלה בטיפול בבקשות. העליון קבע, כי היה צורך לבחון, עד כמה נגעו טענות השכן לאינטרס ציבורי חשוב. לאחר שנבחנה סוגיה זו, נכתב בפסק הדין כי "הוועדה המקומית הפרה את חובת הזהירות, או במלים אחרות - התרשלה", זאת משום שלא היתה חשיבות ציבורית ניכרת בהתנגדויות שהגיש השכן.

בית המשפט העליון החזיר את התיק להכרעת בית המשפט המחוזי, לקביעת גובה הפיצויים שבהם יזכו היזמים.