"דיור ציבורי אינו הפתרון"

>> השבוע אושר דו"ח ועדת טרכטנברג בממשלה כשאחד מנושאי הדגל של המחאה, הדיור, נותר שנוי במחלוקת. המוחים דרשו להרחיב את מאגר הדיור הציבורי למעמד הביניים, ואילו הדו"ח אמנם מציע להפנות תקציבים לדיור ציבורי, אך לא מציע לפתח מודלים חדשים.

הדיור הציבורי בארץ יועד מאז ומעולם לשכבות מצוקה, כפי שמספר איתן סורוקה, כיום יו"ר קרדן נדל"ן, שעבד במשך 20 שנה במשרד הבינוי והשיכון: "בשנות החמישים והשישים היה צורך לספק במהירות דירות בשכירות עבור העולים הרבים שהגיעו לארץ. משרד השיכון בנה את הדירות והעביר אותן לחברות משכנות כמו עמידר, עמיגור, חלמיש ושקמונה. בכל עיר היתה חברה משכנת שהשכירה את הדירות לזכאים לפי קריטריונים.

"הדירות הושכרו תמורת שכר דירה זעום. הבעיה הראשונה שהתעוררה היא שאנשים לא תיחזקו את הדירות, הפרויקטים נהפכו ל"סלאמס", והמדינה היתה צריכה לממן את הוצאות התחזוקה, שהיו גבוהות מאוד.

"בשנות השמונים החליטה המדינה שלא כדאי לה לתחזק את הדירות, וביקשה למכור אותן לשוכרים במחירים נמוכים. הבעיה היתה שלא כולם נהנו באותה מידה ממהלך זה - כיוון ששוכרי דירה בתל אביב שרכשו אותה זכו בנכס יקר הרבה יותר משוכרים בעיירות פיתוח שביצעו מהלך דומה".

טוענים כי ההחלטה הזו צימצמה את מלאי הדיור הציבורי.

"המאגר לא היה אמיתי. לא היתה תחלופה כי אנשים לא עזבו את הדירות. ציפו מהעולים של שנות החמישים לעזוב, אבל בפועל אנשים לא זזו מהדירות במשך עשרות שנים, ובמקביל עלות התחזוקה שלהן היתה מאוד גבוהה".

אתה חושב שהמדינה צריכה לבנות דיור ציבורי?

"בניית דירות להשכרה צריכה להיות לאוכלוסייה נזקקת, ולא למעמד הביניים. למעמד הביניים צריך לעזור להגיע לדירה באמצעות הטבות או מענקים. להתחיל מהלך של בניית דירות להשכרה זה מהלך ארוך טווח ומאוד יקר. זה פתרון מסובך, וגם אם בעוד עשר שנים ייבנו 30 אלף דירות, זה לא יפתור את הבעיה. צריך סיוע לזוגות צעירים בטווח הקצר".

גם הפתרון של מענקים הוא בעייתי והוכח בעבר כטעות.

"כן, יש טענה שאומרת שברגע שמגדילים את המשכנתאות זה מסייע לעליית מחירים. צריך לבחור את הרע במיעוטו ולעשות מהלכים מדודים ומחושבים".