"כולם מרוויחים מכך שהזרים משכירים את הדירות שלהם"
דירות השייכות לתושבי חוץ, המושכרות לתיירים לתקופות קצרות, הן להיט בשוק הנדל"ן. למרות הביקורת על צמצום היצע הנכסים הפוגע בשוק השכירות המקומי, הפעילים בתחום משוכנעים כי מדובר "בתרומה לכלכלת ישראל"
>> עם פרוץ המחאה נגד מחירי הדיור המאמירים, רבים החלו להפנות זעמם גם כלפי בעלי הדירות הזרים, המחזיקים אלפי נכסים באזורי הביקוש. טענתם המרכזית של המוחים היא שיהודים אמידים מחו"ל רכשו דירות רבות בישראל, שאינן מאוכלסות כמעט כל ימות השנה, ובכך מקטינים את היצע הדירות המקומי - מה שמלבה עוד יותר את עליות המחירים בשוק הנדל"ן.
ואולם באחרונה מתפתח שוק במסגרתו נעשה שימוש בדירות אלה. מדובר בדירות המושכרות לתקופות קצרות. שוק זה מסתמך בעיקר על דירותיהם של אותם תושבי חו"ל, ולדברי מתווכים העוסקים בתחום, יוצר פתרון שממנו מרוויחים שני צדדים - בעלי הדירות שזוכים בהכנסה נאה מהשכרת הדירות כשאינן בשימוש ובשירותי תחזוקה וניקיון לנכס שבבעלותם, ותיירים שנהנים מאפשרויות דיור מגוונות יותר בתקופת שהותם, שבמקרים רבים משתלמות יותר משהות במלון. צד שלישי, השוכרים הישראלים, רואה עצמו נפגע מהמצב וטוען כי הוא סובל מהיצע דירות מצוצמם יותר וממחירי שכירות גבוהים יותר.
"תפוסה של 70%"
"בשנה-שנתיים האחרונות יותר ויותר תושבי חוץ יהודים, שמחזיקים דירות בישראל שרוב הזמן עמדו ריקות, החליטו להתחיל לנצל את הנכס כשהם לא בארץ", מספר כפיר זהר, מנכ"ל משותף בסניף אנגלו-סכסון תל אביב. את פוטנציאל שוק ההשכרה לטווח קצר בתל אביב מעריך זהר ב-2,000 עד 3,000 דירות, מרביתן בבעלות תושבים זרים, השוהים בהן שבועות ספורים בלבד מדי שנה. לדברי זהר, רק 15% מדירות אלה מושכרות. רובן עדיין אינן בשימוש רוב ימות השנה. עם זאת, "התחום הזה צובר תאוצה. רק בחודשיים האחרונים סגרנו 40-50 עסקות השכרה לטווח קצר", הוא מוסיף.
פריחתו של תחום זה אינה בלעדית לתל אביב. גם בירושלים ובערי חוף פופולריות בקרב תיירים, כמו נתניה ואשדוד, מורגשת פעילות ערה בשוק ההשכרה לטווח קצר. להערכת זהר, התשואה השנתית מאפיק זה גבוהה ב-30% מהתשואה של השכרה לטווח ארוך, כשבתקופות שיא הפער מגיע גם ל-80%-90% - אם כי צריך לזכור שבתקופות "חלשות" רבות מהדירות אינן מושכרות.
מאחר שקהל היעד הוא תיירים ואנשי עסקים, על הדירה להיות בעלת מאפיינים ספציפיים כדי שתתאים להשכרה לתקופות קצרות. בתל אביב, למשל, על הדירות להיות בטווח הליכה של כ-10 דקות מקו החוף, ובירושלים - בטווח הליכה דומה ממרכז העיר. לשימושם של אנשי עסקים יתאימו דירות הקרובות למרכזי העסקים בתל אביב ולאזור הבורסה ברמת גן. בנוסף, על הדירות להיות מאובזרות ונוחות לשהות.
יוני שפירא, מקים אתר האינטרנט home4trip, המתווך בין תיירים לבין בעלי הדירות המוצעות להשכרה לטווח קצר, אומר כי דירת 3 חדרים מרוהטת ומאובזרת באזור החוף של תל אביב, שבה יכולים ללון עד ארבעה אנשים, מושכרת ב-150-180 דולר ללילה בממוצע. "בימי שיא הביקוש, כמו אוגוסט, המחירים יכולים להגיע גם ל-200 דולר ללילה. במקרה של דירות אקסקלוסיביות, הכוללות בריכה או ממוקמות במגדלי יוקרה, המחיר יכול לקפוץ פי שניים ושלושה", מפרט שפירא.
גלישה באתר home4trip מעידה כי מדובר בשוק שעשה קפיצת מדרגה. באתר מוצגות מאות דירות בתל אביב, בירושלים ובערים מבוקשות נוספות, כולל פירוט מספר חדרים, שטח, רהיטים וכמובן - המחיר ללילה. כל זאת בארבע שפות. לדברי שפירא, מספר הכניסות לאתר גבוה פי שלושה לעומת מספרן לפני שנתיים.
"גרתי שנים רבות במילאנו", מספר שפירא, היי-טקיסט לשעבר, "ושם נחשפתי לעניין הזה - יהודים-איטלקים המחזיקים דירות בתל אביב, ומשכירים אותן לחבריהם בקהילה המקומית. אז התחלתי לחשוב על הרעיון. מצד אחד הדירות הללו עומדות ריקות, ומצד שני בבתי המלון באזור אחוזי התפוסה מטורפים".
את האתר הקים שפירא לפני שלוש שנים וחצי, תחילה עבור יהודי איטליה. כיום האתר פונה גם לתושבי ארצות הברית, צרפת, בריטניה, קנדה, מדינות חבר העמים ועוד. "אני מייצג כ-200 דירות, בעיקר בתל אביב וירושלים, ששייכות לכ-200 בעלים שונים. הדירות מושכרות כמעט כל השנה - שיעור התפוסה מגיע ל-70%", מוסיף שפירא, שבשנה האחרונה אף החל בשיתוף פעולה בתחום עם סוכנויות אנגלו-סכסון בתל אביב ובירושלים.
"האתגר הגדול ביותר לאורך כל הדרך היה לשכנע את בעלי הדירות להשתתף במיזם ולהשכיר את דירותיהם. ברוב המקרים מדובר באנשים אמידים, שההכנסה מהשכרת הדירות היא לא מה שעושה מבחינתם את ההבדל. הנימוק שהכי מצליח לשכנע אותם להשכיר הוא שעל ידי ההשכרה הם מאפשרים לעוד תיירים להגיע לישראל - ובכך הם מחזקים את כלכלת ישראל", אומר שפירא.
"נראה לי הגיוני להשכיר את הדירה"
סו ארמנטרי ומשפחתה, יהודים החיים בלונדון, רכשו לפני ארבע שנים דירה באחד הרחובות הקטנים באזור רחוב דיזנגוף בתל אביב. תחילה שימשה הדירה רק את המשפחה, לתקופה של כחמישה שבועות בשנה בלבד. ואולם, מהר למדי מצאה עצמה המשפחה משכירה את הנכס למכרים מקרב הקהילה היהודית בלונדון, שהיו זקוקים למקום לינה בתל אביב. בהמשך פנתה ארמנטרי לאתר home4trip כדי שהדירה תנוהל באופן מקצועי.
"היה חשוב לנו שמי שייקח את ניהול הדירה לידיים יקפיד לשמור על הדברים שעקרוניים מבחינתנו", מספרת ארמנטרי, "שלא תתארח בדירה משפחה מרובת ילדים, שמי שמשתכן בה יקפיד לשמור על המטבח כשר, ושבאופן כללי יהיה מדובר בדיירים ברמה, שישמרו על הדירה. בכל פעם שהסוכנות רוצה להשכיר את הדירה ללקוח חדש, הם מתקשרים אלינו, מתארים לנו את השוכר ומקבלים את אישורנו. עד עכשיו לא היתה לי שום סיבה להצטער. הדירה שמורה ומתוחזקת יפה.
"אני אוהבת את הרעיון שהדירה לא נשארת ריקה ושיש מי שדואג לה. בנוסף, אני מודעת למצב שנוצר בלא מעט מקומות בישראל, שהרבה נכסים עומדים ריקים. לא נראה לי שזה עושה טוב לכלכלה הישראלית", מציינת ארמנטרי.
לברברה שולמן מניו יורק היה ברור שתשכיר את ביתה ברחוב בן דוסא, בקרבת כיכר השעון ביפו, כמעט מהרגע שהיא ומשפחתה קיבלו את מפתחות הדירה לידיהם, באפריל 2008. "רציתי לרכוש את הנכס כי מדובר באזור מיוחד. כשקנינו אותו הוא נראה קצת מוזנח, אבל זיהינו בו פוטנציאל גדול", מספרת שולמן, "עם זאת, ידעתי שלא אוכל לשהות בנכס במשך תקופות ארוכות - וכמו שאני התאהבתי במקום, הערכתי שהוא ישמח גם אנשים אחרים. לכן, זה נראה לי הגיוני להשכיר את הדירה, וזה גם עוזר לי לממן את כל הביקורים בישראל".
העובדה שהתחום תופס תאוצה דווקא בתקופה שבה מוחים צעירים רבים על חוסר האפשרות לשכור דירה במחירים הגיוניים בתל אביב או בירושלים, לא ממש מטרידה את העוסקים בתחום. "כולם מרוויחים מזה שבעלי הדירות הזרים משכירים את הנכסים שלהם", משוכנע שפירא, "יש כיום שיח שלילי ומתלהם כלפי בעלי הדירות הזרים - הם נתפשים כאיום. בתקשורת עולות באחרונה כל מיני הצעות להגבלת יכולת הרכישה שלהם, או למיסוי מוגדל. אבל בכך שהם משכירים את הדירות שבבעלותם הם מאפשרים למדינה לקלוט עוד תיירים, שמוציאים מאות דולרים מכיסם בכל יום שהם שוהים כאן, ובסופו של דבר תורמים לפרנסה של הציבור הישראלי.
"במקום לעסוק בשלילי ולנסות לגרש את התושבים הזרים, כדאי לחשוב איך מוציאים את המיטב מהסיטואציה. כך בדיוק פועלת עיריית ירושלים, שפונה לבעלי הדירות ואומרת להם 'נוצרה כאן בעיה, בואו תעזרו לנו לפתור אותה'".
זהר לא מסכים לקביעה כי שוק זה פוגע בהיצע הדירות להשכרה, ומעלה את מחירן: "הדירה הזו שייכת למישהו שקנה אותה לשימוש עצמי. קיימות שתי אפשרויות: שהוא ישכיר אותה לתקופות קצרות או שהנכס יעמוד ריק. את המוצר הספציפי הזה אני לא יכול להשכיר לטווח ארוך. אני לא יכול לבוא באוגוסט לסטודנט ולהגיד לו 'אני צריך שתתפנה לחודש מהדירה כי בעל הבית מבקר בארץ וצריך אותה'. זה בעייתי".
"תחושה של בית"
מבחינת דליה וג'ון פירסטנברג, זוג יהודים בשנות ה-60 לחייהם שהגיעו לביקור בתל אביב ממלבורן, אוסטרליה, האטרקציה המרכזית בעיר אינה החוף התל-אביבי, אלא דירתה המושכרת של בתם שעלתה לישראל לפני כמה שנים. לקראת ביקורם הם איתרו דירת 3 חדרים במרחק שני בלוקים מהבת, המתגוררת ברחוב שלמה המלך.
את הפתרון של שכירת דירה הם מכירים מערים אחרות בעולם, אבל זו הפעם הראשונה שבחרו בו בתל אביב. "במסגרת העבודה שלי יצא לי לנסוע הרבה לחו"ל, כך שאני רגיל לחוויה של חדרי מלון. אבל אני חושב שאם אתה מגיע למקום ליותר משבוע, דירה היא האופציה העדיפה", מסביר ג'ון.
בני הזוג שכרו דירת 3 חדרים בשטח של כ-80 מ"ר. למי שהיה ספק, היא לא מזכירה את הדירות המוצעות להשכרה רגילה בעיר. היא מאובזרת, מרוהטת וכוללת מוצרי חשמל - שתי טלוויזיות פלזמה (בסלון ובחדר השינה), מכונת כביסה, תנור ומקרר - כולם חדשים. בחדרי השינה יש רצפת פרקט, וחדר האמבטיה מזמין ורחב ידיים.
על התענוג הזה משלמים בני הזוג פירסטנברג כ-150 דולר ללילה. בנוסף, הם נדרשים לשלם 75 דולר עם עזיבתם את הדירה עבור שירותי ניקיון. חשבון החשמל גם הוא על חשבונם. בהשוואה למחירי המלונות בתקופת השיא של הקיץ ותחילת ספטמבר, מדובר בעסקה לא ממש יקרה.
דליה מסבירה את היתרונות בשכירת דירה לטווח קצר: "זה נוח מאוד. אנחנו נמצאים במרחק הליכה מכל מקום, וזו אינטראקציה אחרת עם הסביבה. אנחנו הולכים לסופרמרקט, נפגשים עם השכנים, חברים באים להתארח. זה נותן תחושה של בית. אנחנו מרגישים שאנחנו חווים את החיים של תל אביב ממש, ולא סגורים בבית מלון מנוכר".