מסע בין שדרוגים: רצינו לקנות דירה - והפכנו למומחים לברזים
תשכחו מהקירות, מהצנרת ומהשכנים, העיקר שהאסלות יהיו תלויות והברזים? הו, הברזים. כתבה ראשונה בסדרה על המירוץ (האכזרי) לדירה
הכל התחיל כשהחלטנו לקבל החלטה כלכלית לראשונה בחיינו המשותפים. אחרי הכל, יחד לי ולבן זוגי יש יותר מעשר שנות לימוד כלכלה, אבל איכשהו החיים במינוס בזבזני מעולם לא שיקפו את ההשקעה הניכרת הזאת שעשינו בשנות ה-20 לחיינו.
ובכן, ההחלטה הכלכלית הייתה למכור את דירתנו במה שמסתמן כמחיר שיא, בשאיפה למישהו שגם ישלם לנו את הכסף וגם יואיל להשכיר לנו אותה מיד לאחר מכן. כמעט כמו טייקונים, במה שנקרא עסקת back to back. להמתין בסבלנות עד שיישום התוכניות המגוונות של משרד האוצר, משרד השיכון ובנק ישראל יתחיל לעבוד, כלומר עד שאנשים יתחילו לפחד באמת ואז לרכוש פנטהאוז בגוש דן במחיר מציאה. התוכנית הייתה מצוינת. בתאוריה ועל הנייר, כמו שכלכלנים אוהבים.
בפועל מצאנו את עצמנו אמנם מוכרים את הדירה מהר מאוד, אך למישהו שרוצה לגור בה בעצמו, נלחצים שלא יהיה לנו איפה לגור עם שני ילדינו שזקוקים לבית חם ויציבות, רצים מהר מהר בין פרויקטים בסביבה וקונים דירה חדשה. משתדרגים מה שנקרא בשפה העכשווית. וזו אכן מלת המפתח, אף שעד ממש לא מזמן לא הבנתי עד כמה.
הכתובת הייתה על הקיר כלשון הקלישאה. הייתי צריכה להבין זאת כשכל משווקי הדירות התעלמו באלגנטיות מגודל החדרים (כי הם קטנים), כיווני הרוח (כי לרוב יש לא יותר משניים) או ממה עשויים הקירות (לא יודעת עד עצם היום הזה) ועברו הישר למלת הקסם "המפרט".
הו, הברזים
המפרט זוכה אצל מרבית הקבלנים לברושור נפרד מתוכנית הדירה עצמה, לעתים הוא אף מושקע יותר וגדול יותר ומלווה בכותרות מפתות כגון "דה לוקס", "פרמיום" או בקיצור שקר מעוצב בתכנון אדריכלי כלשהו. עזבו אתכם מקירות, צנרת, שכונה או שכנים, העיקר שהאסלות יהיו תלויות, הבלטות מטר על מטר והברזים? הו, הברזים.
כמי שבילתה את ילדותה במדינה ששמה ברז גדול ואחיד לכל תושביה ללא הבדל דת גזע ומין, המלה "גרוהה" לא אמרה לי הרבה. אך עבור י' התברר כי מדובר במשהו בין חלום ילדות לסמל סטטוס שטופח במשך שנים על ידי הוריו. עצם העובדה שתמורת סכום שבעבורו ניתן לרכוש בית שלוש קומות פלוס בריכה במרכז ארה"ב או אפילו דירה לא רעה בניו יורק, אנחנו נקבל במתנה עם דירת חמישה חדרים אי שם בין פ"ת לראשל"צ, גם ברזים של "גרוהה" סגרו את העסקה. בפרקים הבאים תתברר, כמובן, עוצמת הזוועה שכן "גרוהה" הוא רק מעין שם קוד לברז הנכסף והמוכסף, אך אין דינו של גרוהה תוצרת סין כדין גרוהה תוצרת גרמניה. קצת כמו האוריגינל והמקורי.
בסופו של דבר, גם כאן היה ניסיון מלא כוונות טובות לקבל החלטה כלכלית, אבל הברזים, הדלתות המזגנים ובקיצור כל מה שלא ממש רלוונטי הכריעו והדירה נרכשה. מרוצים שקיבלנו גם עטים מתנה (כי כך נהוג בחברה המפנקת שלנו עם הסטדנרט הגבוה) ובתחושת הקלה כי הנה הסתיים מסע החיפושים שבנו לביתנו שלפתע נראה עלוב במיוחד עם בלטות 45 על 45 ותריסים ידניים לחלוטין. זה היה ביום שישי והייתה לנו כמעט שנה שלמה עד שהדירה תהיה מוכנה.
ביום ראשון כבר קיבלנו טלפון: "אל תשכחו לדבר עם איש המזגנים". "מי? איש המזגנים? אבל אמרתם שהכל מגיע פיקס וצריך רק לקחת את השלטים לשני המיני מרכזיים שבאים בילט אין עם הבית" . "כמובן, אבל אולי תרצו לשדרג משהו?". וכך התחיל המסע שיתואר בפרקים הבאים.