לידיעת המועמדים בבחירות: 5 טעויות שפוגעות בעסקים וביזמים בעיר

וויליאם וואהן היה פובליציסט אמריקאי שאמר כי "אזרח אמריקאי יחצה את האוקיינוס כדי להילחם למען הדמוקרטיה, אבל לא יחצה את הרחוב כדי להצביע בבחירות לנשיאות".

בפרפרזה על דבריו, נראה כי יחס אזרחי ישראל לבחירות לרשות המקומית דומה וחבל. אז נכון: השיח הציבורי כלפי הבחירות המקומיות השתנה, אולי גם בהשפעת המחאה החברתית מ-2011: כיום הוא נסב על איכות החיים של התושב ולא על השיוך הפוליטי מפלגתי וזאת לאחר שהופנמה ההבנה כי לא באמת משנה מהן דעותיו של ראש העיר על מדיניות החוץ. הבעיה היא שהשיח שהחליף אותו, בנושא החזון, הנו ברוב המקרים רדוד, מלא קלישאות ולא ממוקד. כולם משוחחים על ה"מה": מערכת חינוך חזקה, רחובות מטופחים ואיכות חיים גבוהה, אבל מעט מאד על ה"איך": מה הולך להיעשות אחרת ביחס למה שבוצע לפני כן.

זאת ועוד: לרשויות המקומיות רבות השפעה במסחר והכלכלה המקומית אולם אולי מחוסר ידע ועניין לציבור הנושא אינו עולה לדיון. עבור מי שמעוניין להעשיר את הדיון הציבורי בנושא, להלן חמש טעויות נפוצות בהיבט המסחר והכלכלה המקומית שראוי לעסוק בהן.

טעות מספר אחת: הקמת קניון/פאואר סנטר תיצור מקומות עבודה ומאיצה את הכלכלה המקומית

האמת: רוב הקניונים מוחזקים על ידי חברות נכסים ציבוריות (שם מכובס לטייקונים), ורוב השוכרים בקניונים הן רשתות ארציות. העובדים המקומיים בסה"כ מפעילים את החנויות המקומיות בשכר מינימום או קרוב אליו. רוב הפדיון (והרווח) מהחנות המקומית ש"נשאב" מהקהילה המקומית מגיע בסוף להנהלה שיושבת בת"א. מה קיבלנו? תל אביב עמוסה בג'יפים יוקרתיים ואילו תושבי הפריפריה וגם העירייה שלהם עניים עוד יותר.

טעות מספר שתיים: הקמת עוד מקומות חניה במרכז היישוב תעודד את המסחר המקומי

האמת: כל מי שחוזר מאירופה תוהה מדוע אין לנו את אותם הרחובות המקסימים והמשגשגים שיש בערים האירופאיות. האם יש להם יותר מגרשי חניה במרכז העיר? לא. מה שיש להם זה מערכת הסעת המונים או רכבת תחתית ש"שופכת " למרכז העיר עשרות אלפי אנשים בכל יום. אנשים אלו קונים, מוכרים מרוויחים כסף ויוצרים עסקים, פעילות ומקומות עבודה. הפתרון האמיתי הוא לא עוד מגרשי חניה שיפקקו ויסתמו את התנועה בעיר אלא השקעה אמיתית בתחבורה פנימית יעילה שמהווה אלטרנטיבה אמיתית. מעט מאד עיריות מבצעות פעילות לעידוד הנושא בגזרה שלהם.

טעות מספר שלוש: העירייה אינה מתערבת ואינה מסדירה את המסחר בעיר ברוח הקפיטליזם

האמת: אף הורה לא היה משאיר את ילדיו בגן שבו יש ילד שמרביץ ללא השגחה. האלגוריה - שוק חופשי הוא אמנם חופשי אך לא פרוע ואין די בכוחות השוק שיעשו את שלהם. גם בשוק הפרטי יש להסדיר ולתכנן את אזורי הפעילות והמסחר. צריך לשמור על גמישות ולנסות להימנע מבירוקרטיה, ברוב הארצות המתקדמות כיום יש מדיניות ברורה כלפי עסקים המכונים: Big Box Retailers , כלומר כל ההיפרמרקטים, רשתות הדיסקאונט בשטחים גדולים ורשתות עשה זאת בעצמך ודומיהן, המדיניות קובעת מה מותר להם ומה אסור להם לעשות ובעיקר איפה מותר להם להתמקם. כל זאת במטרה להגן על העסקים הקטנים המקומיים מתחרות לא הוגנת.

טעות מספר ארבע: כל ההבטחות של המועמדים יהיו תמיד ארוכות טווח, ללא גיבוי של נתונים

האמת: רוב השיח של המועמדים נסוב על אמירות כלליות כמו טיפוח העיר לגביהם יש מעט מאוד נתונים. היה מרענן לראות נתונים שמתייחסים לאיכות העסקים ברחובות הראשיים. חבל : הנתונים קיימים היום אבל כמעט ואין התייחסות. דוגמה פשוטה לבדיקה כמותית של כמה רחוב ראשי מצליח הינה באמצעות הצגת שכר הדירה הממוצע בו ויחס הפדיון למ"ר. לא ראיתי ראש עיר שמציג את השינוי בשכר הדירה הממוצע או הפדיון לאורך הקדנציה שלהם. זהו נתון פשוט ובהיר. מהשיח היום נעדרים נתונים ובמקומם מלעיטים אותנו בסיסמאות.

טעות מספר חמש: אנחנו מאמינים בשקיפות - המידע זמין בחדר 423 במגירה 5 א'

האמת: אנחנו מאמינים בשקיפות אומרים ראשי ערים רבים, המידע זמין לכל מי שירצה ונמצא בחדר 423 במגירה 5 א' בחדר 423 שפתוח בימים א' ב' בחודשים זוגיים בין השעות 11:15 ל 14:24 בתאום של 21 יום מראש. העיריות ממעטות לשתף במידע ועושות זאת באי חשק מופגן מתוך התפיסה שהשיתוף יזמין צרות ויסבך את התהליכים המסובכים כבר בלאו הכי.

חבל שהם לא מבינים כי שקיפות גדולה יותר תורמת לפעילות הכלכלית ולאיכות החיים של התושבים בשני אופנים עיקריים: הראשון הוא יצירת אופק יזמי, שכן יזמים נדרשים לקחת סיכונים והמטרה של יזם היא לקחת סיכון מחושב. ככל שיש מידע אמין ורב יותר, קל לקבל החלטות וליצור מיזמים ופעילויות חדשות שמקדמות את העיר. האופן השני הוא שמידע זמין ושקוף מקשה על העברה של נכסים ציבוריים "מתחת לשולחן". כמות ראשי העיריות והמועצות שהועמדו ומועמדים לדין בחשדות מתחום זה מעידה שיש כאן בעיה גדולה. בעידן האינטרנט לא מדובר בהשקעה כבדה אולי אפילו כסף קטן. זה אולי יקשה על השלטון המקומי בשלב הראשון, אבל יחסוך לציבור אובדן נכסים במיליוני שקלים וישפר את איכות החיים של כולנו בטווח הארוך.

אם במקום הטעויות והקלישאות שאנחנו שומעים היום הנושאים האלו יצטרפו לשיח, אולי יש סיכוי אמיתי לקידום העסקים המקומיים ואיתם את הכלכלה המקומית והקהילה שמסביבה.

יואב דריאל הוא הבעלים של משרד עיצוב ותכנון קמעונאי דריאל המתמחה בעיצוב סביבות מכירה

הבלוג של יואב דריאל