צמיחת עסקים קטנים - רק באמצעות השתלבות בשווקים הגלובליים

הצהרות מצד שרי הממשלה בדבר הכוונה להרחיב את היקפי הייבוא ולהסיר חסמי ייבוא קיימים, גוררות אחריהן - לא אחת - חששות רבים מצד יצרנים מקומיים ובראשם יצרנים קטנים ובינוניים.

ואולם, חשוב לציין כי המגמה הנוכחית של הממשלה, הכוללת הסרה של חסמי סחר ומכסים ועידוד הייבוא מהשווקים הבינלאומיים, תואמת במידה רבה את מדיניות הסחר הישראלי בעשורים האחרונים, שכללה הסרה הדרגתית של מכסים על יבוא והגדלת מכסות הייצוא באופן שהגביר את הצמיחה במשק ויצר יותר מקומות עבודה בתחומיי השירותים והתעשייה, בדגש על תחומיי הטכנולוגיה המתקדמת.

מדיניות זו, תרמה תרומה רבה למשק הישראלי, הביאה ליצירת עשרות אלפי משרות, אילצה את היצרנים הישראלים להשתדרג ולהתייעל על מנת לעמוד בסטנדרטים תחרותיים בינלאומיים וחשפה את העולם כולו ליכולות החדשנות הבלתי נגמרת של הישראלים.

ואולם, בתוך כל ההצלחה המסחררת, נפגע לא אחת דווקא מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. עסקים אלו, שלרוב אינם נהנים מהגב והתמיכה של תאגידים בינלאומיים, כיסים עמוקים והשקעות מצד קרנות הון סיכון, הפכו קבלני משנה לספקים הגדולים שנהנו מהפיכת הכלכלה והתעשייה הישראלית למכוונת ו'מוטת יצוא' במקרה הטוב, או נזנחו, כשלו ולעתים אף פשטו את הרגל במקרה הרע. דווקא בעת הזו, שעה שנראה כי הממשלה צועדת להגברת החשיפה של השוק הישראלי לייבוא והגברת התחרותיות בין החברות הפעילות בישראל, חשוב שכל עסק קטן, בינוני ואפילו גדול יבין כי היכולת להשתלב בשווקים הגלובליים ולייצא הופכת עם השנים לגורם מרכזי המאפשר לעסקים קטנים לצמוח ולהתייעל.

סקרים שפורסמו לאחרונה מטעם מינהל המחקר במשרד הכלכלה מצביעים על אחוז נמוך של יצוא מעסקים קטנים ובינוניים ועל כמות גדולה של יצואנים קטנים שמייצאים באופן לא סדיר. להגדלת היכולות של אוכלוסייה זו יש פוטנציאל תרומה גבוה לכלכלה ולתעסוקה במדינה. עסקים קטנים ובינוניים רבים מעוניינים לצמוח באמצעות יצוא, אולם מתקשים לגייס את ההון הדרוש לצמיחה עקב כשלים בשוק ההון בישראל. לדוגמה, עסק שמגיע לבנק בישראל ומבקש הלוואה לצורך יצוא יתבקש לתת לבנק ערבויות וביטחונות גבוהים, שבמקרים רבים אין לו. גם חוסר הידע על שווקי יעד גלובליים מהווה חסם לעסקים רבים.

השתלבותם של עסקים קטנים ובינוניים בשווקים הגלובליים היא - היא התשובה של הכלכלה הישראלית להורדת החסמים בפני היבוא ולכן, במקביל להורדה של חסמי יבוא, על הממשלה לסייע לעסקים הקטנים לשפר את יכולת התחרות הגלובלית שלהם דבר שיאפשר להם לעבור למסלול הכולל ייצוא או להרחיב את פעילות הייצוא הקיימת.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מנסה לסייע למגזר העסקי להתגבר על הכשלים הללו של השגת הון צמיחה וידע. הסוכנות מפעילה לצורך כך שני סוגים של כלי סיוע: תכנית הייעוץ של הסוכנות מאפשרת לעסקים לקבל יעוץ והדרכות מסובסדים בנושא של שיווק ושווקים בין לאומיים. בנוסף לתכנית הייעוץ, הסוכנות מפעילה גם את קרן השיווק המסייעת לעסקים לממן פעולות שונות של שיווק בין לאומי.

הקרן גם משתתפת בסיכון של העסקים ביצוא, ונושאת בחלק מהעלות במקרה של כישלון. במקרה והעסק מצליח ביצוא, הוא נדרש להחזיר תמלוגים לקרן שמסייעים ליצואנים קטנים אחרים (אולם רק עסקים הבינוניים נדרשים להחזיר תמלוגים, לא הקטנים). למרות שתקציב הקרן בשנה האחרונה היה כ-60 מיליון שקל (המאפשרים למנף מעל 120 מיליון שקל יצוא של עסקם קטנים), הרי שהביקוש לקרן היה גבוה בהרבה מיכולת המימון שלה והיא נאלצה לדחות את רוב העסקים הקטנים שפנו אליה בבקשת סיוע.

הכותב משמש כמנהל תחום מחקר ומדיניות בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה