גם 4 טריליון יורו לא יפתרו את המשבר באירופה
במצב הנוכחי כל פעולה שעושים מנהיגי אירופה עולה במחיר יקר לעתיד
>> בחלומם, טסים ראשי מדינות גוש היורו במסוק תקיפה טייגר מעל אירופה. אנגלה מרקל יושבת ורגליה משתלשלות מפתח אחד, ניקולא סרקוזי בתנוחה דומה בצד השני. הם מחזיקים שקים ענקיים של שטרות יורו, ומפזרים אותם על גוש היורו. מרחוק מנופף להם טייס במסוק אפאצ'י. זהו הליקופטר בן, הידוע גם כנגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, ברננקי.
החלום האירופי נהפך במציאות לתמונה שונה לגמרי. מערבולת שחורה של קשיים כלכליים שואבת לתוכה את הכסף שמנהיגי אירופה שופכים. הסכום שכיום נדרש לאירופה לצאת מהמשבר, כך מעריכים בכיריה, הוא 2-4 טריליון דולר. לשם השוואה, התמ"ג של גוש היורו כולו הוא 9 מיליארד דולר, ושל גרמניה הוא 2.5 מיליארד יורו.
בפוסט בשם "פנטזיית 4 טריליון היורו" שפירסמו סיימון ג'ונסון, פרופסור לכלכלה ב-MIT ולשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינ"ל, ופיטר בון מבית הספר לכלכלה של לונדון, בבלוג שלהם, טוענים השניים כי הזרמה גדולה של סיוע תבריח מהשוק משקיעים פרטיים, שינצלו את ירידת התשואות כדי לגרוף רווחים. איטליה, הם מזהירים, סובלת מחוסר אמינות, בין היתר בשל השחיתות של מנהיגיה. תוכניתה לאזן את התקציב ב-2012 היא בלתי סבירה. באירלנד, למרות הצנע המחמיר, הגירעון הוא 12% מהתל"ג הגולמי, אשר ירד במונחים נומינליים השנה. וגרמניה לא תסכים לממן חובות של מדינות אחרות לאורך זמן.
"הצגת חבילת חילוץ פיננסית ענקית איננה מספיקה. חייבים התאמה במדיניות במדינות מוכות המשבר, כדי שיפסיקו לצבור חובות ושיפסיקו להיות המדינות הכי פחות תחרותיות. זה דורש ירידה בשכר הריאלי. אולם מנהיגות אירופה רחוקה מהכרה במציאות הזו", כתבו ג'ונסון ובון.
במצב הנוכחי נראה כי כל פעולה שעושים המנהיגים הכלכליים של אירופה עולה במחיר יקר לעתיד. ביום חמישי הודיע הבנק המרכזי הבריטי על הגדלת ההרחבה הכמותית (ראו ידיעה למעלה). מרווין קינג, נגיד הבנק הבריטי, אמר כי העולם עומד בפני המשבר הפיננסי הגרוע בהיסטוריה. אולם מומחים לפנסיה בבריטניה מחו כנגד המהלך. הם אמרו כי הירידה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות שנגרמת בגלל מהלכי הבנק פוגעת קשות בחיסכון לפנסיה, בגלל שחיקה אינפלציונית והתייקרות הביטוח הפנסיוני. "אנשים שייצאו לפנסיה יהיו עניים בהרבה ולצמיתות", אמר נציג חברת הביטוח הפנסיוני סאגה. בתגובה לכך אמר קינג כי חשוב יותר לתמוך בכלכלה כולה מאשר בחוסכים.